אנציקלופדיה תלמודית:שונא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - שונא של האדם, שבא לדונו ולהעידו.</span> <span dir="rtl">אסור לשנוא אדם מישר...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
== '''<span dir="rtl">לדון</span>''' == | == '''<span dir="rtl">לדון</span>''' == | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">שונא שאינו מדבר שלשה ימים</span> ==== | ||
<span dir="rtl">מי שלא דיבר עם אדם באיבה שלשה ימים</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה סנהדרין כז ב.</span></ref><span dir="rtl">,</span> <span dir="rtl">פסול לדון אותו</span><ref><span dir="rtl">ר' יהודה במשנה שם, וחכמים בגמ' שם כט א; רמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו, ועדות פי"ג הט"ו ופט"ז ה"ו; טוש"ע חו"מ ז ז.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ולא מבקש רעתו</span><ref><span dir="rtl">במדבר לה כג.</span></ref><span dir="rtl">, ודרשו בדיין – לפי שסמוך לכתוב: ושפטו העדה</span><ref><span dir="rtl">במדבר שם כד. רש"י סנהדרין שם כט א ד"ה ולא.</span></ref> <span dir="rtl">- שכשר לדון דוקא אם אינו שונאו שמבקש רעתו</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואף חכמים שמכשירים שונא בעדות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">48.</span></ref><span dir="rtl">, מודים בדין שפסול</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, שדיין שונא אינו יכול למצוא זכות לשונאו</span><ref><span dir="rtl">רש"י שם כז ב ד"ה לא, וכט א ד"ה חד. ועי' נתיה"מ סי לא חידושים ס"ק א: לדין, אין דעתו סובלת לראות זכות לשונא, משא"כ בעדות, את אשר שמעו וראו מגידין.</span></ref><span dir="rtl">, שהדין תלוי בסברא ולא כעדות שתלוי בידיעת המעשה</span><ref><span dir="rtl">סמ"ע חו"מ סי' לא ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">. ואם דן אינו דין</span><ref><span dir="rtl"> טור ורמ"א שם; לח"מ עדות פט"ז ה"ו בד' הרמב"ם שם פי"ג הט"ו; שו"ת מהר"ם מלובלין סי' סג, בד' הרמב"ם; תומים שם ס"ק ט ב' הרמב"ם בפיהמ"ש נדה פ"ו מ"ד (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">19). ועי' בהגר"א שם שכ"מ במשנה שם שנמנה עם הפסולים, ושכ"ה אף לחכמים שאמרו בגמ' שם שסוברים כר"י בזה.</span></ref><span dir="rtl">, שכן פסולו מן הכתוב</span><ref><span dir="rtl">לח"מ שם; מהר"ם מלובלין שם; ב"ח שם; בהגר"א שם. וע"ע דיעבד ציון 74.</span></ref><span dir="rtl">, והוא לימוד גמור ולא אסמכתא*</span><ref><span dir="rtl">ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים בדעת חכמים שאם דנו דינו דין</span><ref><span dir="rtl">חי' הר"ן סנהדרין כט א: יש מתרצין; או"ז פסקי סנהדרין סי' ה; ב"י חו"מ סי' ז וב"ח שם בד' הרמב"ם סנהדרין שם; עי' שו"ע שם ז וסמ"ע שם ס"ק יט. ועי' פרישה שם אות יא ודרישה שם אות יא, שיש להסתפק בד' הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהלימוד מהכתוב אסמכתא הוא</span><ref><span dir="rtl">ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מי שלא דיבר עם אדם באיבה שלשה ימים</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה סנהדרין כז ב.</span></ref><span dir="rtl">,</span> <span dir="rtl">פסול לדון אותו</span><ref><span dir="rtl">ר' יהודה במשנה שם, וחכמים בגמ' שם כט א; רמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו, ועדות פי"ג הט"ו ופט"ז ה"ו; טוש"ע חו"מ ז ז.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: ולא מבקש רעתו</span><ref><span dir="rtl">במדבר לה כג.</span></ref><span dir="rtl">, ודרשו בדיין – לפי שסמוך לכתוב: ושפטו העדה</span><ref><span dir="rtl">במדבר שם כד. רש"י סנהדרין שם כט א ד"ה ולא.</span></ref> <span dir="rtl">- שכשר לדון דוקא אם אינו שונאו שמבקש רעתו</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואף חכמים שמכשירים שונא בעדות</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">48.</span></ref><span dir="rtl">, מודים בדין שפסול</span><ref><span dir="rtl">גמ' שם.</span></ref><span dir="rtl">, שדיין שונא אינו יכול למצוא זכות לשונאו</span><ref><span dir="rtl">רש"י שם כז ב ד"ה לא, וכט א ד"ה חד. ועי' נתיה"מ סי לא חידושים ס"ק א: לדין, אין דעתו סובלת לראות זכות לשונא, משא"כ בעדות, את אשר שמעו וראו מגידין.</span></ref><span dir="rtl">, שהדין תלוי בסברא ולא כעדות שתלוי בידיעת המעשה</span><ref><span dir="rtl">סמ"ע חו"מ סי' לא ס"ק א.</span></ref><span dir="rtl">. ואם דן אינו דין</span><ref><span dir="rtl"> טור ורמ"א שם; לח"מ עדות פט"ז ה"ו בד' הרמב"ם שם פי"ג הט"ו; שו"ת מהר"ם מלובלין סי' סג, בד' הרמב"ם; תומים שם ס"ק ט ב' הרמב"ם בפיהמ"ש נדה פ"ו מ"ד (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">19). ועי' בהגר"א שם שכ"מ במשנה שם שנמנה עם הפסולים, ושכ"ה אף לחכמים שאמרו בגמ' שם שסוברים כר"י בזה.</span></ref><span dir="rtl">, שכן פסולו מן הכתוב</span><ref><span dir="rtl">לח"מ שם; מהר"ם מלובלין שם; ב"ח שם; בהגר"א שם. וע"ע דיעבד ציון 74.</span></ref><span dir="rtl">, והוא לימוד גמור ולא אסמכתא*</span><ref><span dir="rtl">ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים בדעת חכמים שאם דנו דינו דין</span><ref><span dir="rtl">חי' הר"ן סנהדרין כט א: יש מתרצין; או"ז פסקי סנהדרין סי' ה; ב"י חו"מ סי' ז וב"ח שם בד' הרמב"ם סנהדרין שם; עי' שו"ע שם ז וסמ"ע שם ס"ק יט. ועי' פרישה שם אות יא ודרישה שם אות יא, שיש להסתפק בד' הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">, שהלימוד מהכתוב אסמכתא הוא</span><ref><span dir="rtl">ב"ח שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">בשטוען הבעל דין ששונאו</span> ==== | ||
<span dir="rtl">בעל דין שטוען שהדיין שונאו, והדיין מכחישו, אינו פסול עד שיעידו עדים שלא דיבר עמו שלשה ימים באיבה</span><ref><span dir="rtl">שו"ת הרא"ש כלל נו סי' ט; טור שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בעל דין שטוען שהדיין שונאו, והדיין מכחישו, אינו פסול עד שיעידו עדים שלא דיבר עמו שלשה ימים באיבה</span><ref><span dir="rtl">שו"ת הרא"ש כלל נו סי' ט; טור שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">שונא שאינו מבקש רעתו</span> ==== | ||
<span dir="rtl">שונא שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו, אמר רב פפא שלא ידון, שאינו רואה בזכות שונאו</span><ref><span dir="rtl">עי' כתובות קה ב ותוס' שם ד"ה לא.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו בדבר: א) יש סוברים שאסור לו לדון ואם דן כשר</span><ref><span dir="rtl"> רי"ו מישרים נ"א ח"א; ב"י חו"מ סי' ז ופרישה שם אות ט, בד' הרמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">26); ב"ח שם בד' תוס' כתובות שם ובד' הטור שם; עי' רמ"א שם ז דעה ראשונה.</span></ref><span dir="rtl">, ויכולים בעלי הדין למונעו מלדון</span><ref><span dir="rtl">עי' ב"י שם; פרישה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים שאף בדיעבד פסול</span><ref><span dir="rtl">ר' מנחם גאליקו בשאלה שבשו"ת מהריט"ץ סי' רלח בד' הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים שמותר לדון אלא מדת חסידות שלא לדון</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהרי"ק שורש כא בשם המרדכי בשם ר"ת, ועי' תוס' כתובות שם; פרישה חו"מ סי' ז אות ט בד' שו"ת הרא"ש כלל נו סי' ט, ובד' הטור שם, ועי' פרישה שם אות יא ובדרישה שם אות יא, שיש להסתפק בד' הרמב"ם שם (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">23); רמ"א שם ז בשם י"א.</span></ref><span dir="rtl">, ואם רוצה לדון אין הבעלי דין יכולים למונעו</span><ref><span dir="rtl">עי' שו"ת הרא"ש שם; מהרי"ק שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו ראשונים שצריך שיהיו שני בעלי הדינים שוים בעיני הדיינים ובלבם, ודיין שאינו מכיר את אחד מהם ולא את מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם סנהדרין שם; טוש"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שונא שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו, אמר רב פפא שלא ידון, שאינו רואה בזכות שונאו</span><ref><span dir="rtl">עי' כתובות קה ב ותוס' שם ד"ה לא.</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו בדבר: א) יש סוברים שאסור לו לדון ואם דן כשר</span><ref><span dir="rtl"> רי"ו מישרים נ"א ח"א; ב"י חו"מ סי' ז ופרישה שם אות ט, בד' הרמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">26); ב"ח שם בד' תוס' כתובות שם ובד' הטור שם; עי' רמ"א שם ז דעה ראשונה.</span></ref><span dir="rtl">, ויכולים בעלי הדין למונעו מלדון</span><ref><span dir="rtl">עי' ב"י שם; פרישה שם.</span></ref><span dir="rtl">. ב) ויש סוברים שאף בדיעבד פסול</span><ref><span dir="rtl">ר' מנחם גאליקו בשאלה שבשו"ת מהריט"ץ סי' רלח בד' הרמב"ם שם.</span></ref><span dir="rtl">. ג) ויש סוברים שמותר לדון אלא מדת חסידות שלא לדון</span><ref><span dir="rtl"> שו"ת מהרי"ק שורש כא בשם המרדכי בשם ר"ת, ועי' תוס' כתובות שם; פרישה חו"מ סי' ז אות ט בד' שו"ת הרא"ש כלל נו סי' ט, ובד' הטור שם, ועי' פרישה שם אות יא ובדרישה שם אות יא, שיש להסתפק בד' הרמב"ם שם (ועי' ציון</span> <span dir="rtl">23); רמ"א שם ז בשם י"א.</span></ref><span dir="rtl">, ואם רוצה לדון אין הבעלי דין יכולים למונעו</span><ref><span dir="rtl">עי' שו"ת הרא"ש שם; מהרי"ק שם.</span></ref><span dir="rtl">. וכתבו ראשונים שצריך שיהיו שני בעלי הדינים שוים בעיני הדיינים ובלבם, ודיין שאינו מכיר את אחד מהם ולא את מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם סנהדרין שם; טוש"ע שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">בדן לזכות</span> ==== | ||
<span dir="rtl">דיין שדן את שונאו לזכות, לסוברים ששונא שדן אף בדיעבד אינו דין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">16.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו אחרונים בדבר: יש סוברים שדינו דין שדוקא לחובה אינו דן שמתוך שנאתו לבו מטהו לראות בחובתו</span><ref><span dir="rtl">ר' מנחם גאליקו בשאלה שבשו"ת מהריט"ץ סי' רלח בד' הרמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו ועדות פט"ז ה"ו; שער משפט סי' ז ס"ק ב; ברכי יוסף חו"מ סי' לג ס"ק כ.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שפסול אף לזכותו</span><ref><span dir="rtl"> מהריט"ץ שם, ור"מ גאליקו שם בד' הראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">23.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">דיין שדן את שונאו לזכות, לסוברים ששונא שדן אף בדיעבד אינו דין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">16.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו אחרונים בדבר: יש סוברים שדינו דין שדוקא לחובה אינו דן שמתוך שנאתו לבו מטהו לראות בחובתו</span><ref><span dir="rtl">ר' מנחם גאליקו בשאלה שבשו"ת מהריט"ץ סי' רלח בד' הרמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו ועדות פט"ז ה"ו; שער משפט סי' ז ס"ק ב; ברכי יוסף חו"מ סי' לג ס"ק כ.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שפסול אף לזכותו</span><ref><span dir="rtl"> מהריט"ץ שם, ור"מ גאליקו שם בד' הראשונים שבציון</span> <span dir="rtl">23.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">ברוצה הבעל דין שידונו</span> ==== | ||
<span dir="rtl">שונא לאחד מבעלי הדין שרוצה בעל דין השונא שידון, כתבו אחרונים שאין יכול בעל דין השני לעכב</span><ref><span dir="rtl">שו"ת חו"י סי' ב; תומים סי' ז ס"ק ט, והוכיח כן מתוס' נדה נ א ד"ה ור"מ. ועי' שו"ת שו"מ רביעאה ח"ג סי' קכ, שדחה ההוכחה.</span></ref><span dir="rtl">, ואף לסוברים ששונא פסול לדון מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">18.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין פסולו אלא מחמת ריחוק הדעת, ומועיל אם מקבל עליו</span><ref><span dir="rtl">חו"י שם. ועי"ש שלפיכך אינו דומה לקרוב שפסול אף במקבל עליו (ע"ע קרוב), שבקרוב פסולו מגזיה"כ ללא טעם (ע"ע הנ"ל).</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שונא לאחד מבעלי הדין שרוצה בעל דין השונא שידון, כתבו אחרונים שאין יכול בעל דין השני לעכב</span><ref><span dir="rtl">שו"ת חו"י סי' ב; תומים סי' ז ס"ק ט, והוכיח כן מתוס' נדה נ א ד"ה ור"מ. ועי' שו"ת שו"מ רביעאה ח"ג סי' קכ, שדחה ההוכחה.</span></ref><span dir="rtl">, ואף לסוברים ששונא פסול לדון מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">18.</span></ref><span dir="rtl">, לפי שאין פסולו אלא מחמת ריחוק הדעת, ומועיל אם מקבל עליו</span><ref><span dir="rtl">חו"י שם. ועי"ש שלפיכך אינו דומה לקרוב שפסול אף במקבל עליו (ע"ע קרוב), שבקרוב פסולו מגזיה"כ ללא טעם (ע"ע הנ"ל).</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">בשונא לשני בעלי הדין</span> ==== | ||
<span dir="rtl">דיין שהוא שונא לשני בעלי הדין, יש מן האחרונים שכתבו שפסול לדון</span><ref><span dir="rtl">ברכי יוסף חו"מ סי' ז ס"ק יט הובא בפתחי תשובה שם אות יא.</span></ref><span dir="rtl">, שמסתמא אין שיעור שנאתם שוה, וירחק דעתו ממי ששנאתו גדולה</span><ref><span dir="rtl">ברכי יוסף שם. ועי"ש טעם נוסף, שיש לחוש שאם יסתעף הדין לסעיפים, מתוך שנאתו לשניהם יחייב כל אחד בסעיף אחר.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מחלקים בין שונא גמור שפסולו מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">7 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, שפסול מגזירת הכתוב אף במקום שאין לחשוש שיטה הדין, לבין שונא שאינו גמור שאין פסולו מן התורה אלא מחשש שיטה הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">22 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ובזה כשר כשאין חשש שיטה הדין</span><ref><span dir="rtl">או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">דיין שהוא שונא לשני בעלי הדין, יש מן האחרונים שכתבו שפסול לדון</span><ref><span dir="rtl">ברכי יוסף חו"מ סי' ז ס"ק יט הובא בפתחי תשובה שם אות יא.</span></ref><span dir="rtl">, שמסתמא אין שיעור שנאתם שוה, וירחק דעתו ממי ששנאתו גדולה</span><ref><span dir="rtl">ברכי יוסף שם. ועי"ש טעם נוסף, שיש לחוש שאם יסתעף הדין לסעיפים, מתוך שנאתו לשניהם יחייב כל אחד בסעיף אחר.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מן האחרונים מחלקים בין שונא גמור שפסולו מן התורה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">7 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, שפסול מגזירת הכתוב אף במקום שאין לחשוש שיטה הדין, לבין שונא שאינו גמור שאין פסולו מן התורה אלא מחשש שיטה הדין</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">22 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, ובזה כשר כשאין חשש שיטה הדין</span><ref><span dir="rtl">או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">בשנאה מחמת עבירה</span> ==== | ||
<span dir="rtl">השונא אדם מחמת שעבר עבירה ומצוה לשנאותו</span><ref><span dir="rtl">ע"ע אהבת ישראל ציון 49 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שכשר לדונו</span><ref><span dir="rtl">חוות יאיר בהשמטות לסי' סב, הובא בפתחי תשובה חו"מ סי' ז אות יב; תומים סי' ז ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">, שמאחר שאין השנאה טבעית רק על פי דבר ד', אין לחוש שלבו יטעהו שלא לראות בזכותו</span><ref><span dir="rtl">חות יאיר שם, וכעי"ז בתומים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">השונא אדם מחמת שעבר עבירה ומצוה לשנאותו</span><ref><span dir="rtl">ע"ע אהבת ישראל ציון 49 ואילך.</span></ref><span dir="rtl">, כתבו אחרונים שכשר לדונו</span><ref><span dir="rtl">חוות יאיר בהשמטות לסי' סב, הובא בפתחי תשובה חו"מ סי' ז אות יב; תומים סי' ז ס"ק ח.</span></ref><span dir="rtl">, שמאחר שאין השנאה טבעית רק על פי דבר ד', אין לחוש שלבו יטעהו שלא לראות בזכותו</span><ref><span dir="rtl">חות יאיר שם, וכעי"ז בתומים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
== '''<span dir="rtl">להעיד</span>''' == | == '''<span dir="rtl">להעיד</span>''' == | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">עדות</span> ==== | ||
<span dir="rtl">מי שלא דיבר עם שונאו באיבה שלשה ימים</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה סנהדרין כז ב.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים אם כשר להעיד עליו: ר' יהודה פוסל</span><ref><span dir="rtl">משנה שם.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: והוא לא אויב לו</span><ref><span dir="rtl">במדבר לה כג.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו בעד שמעיד דוקא אם אינו אויב</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם כט א, ורש"י שם ד"ה והוא.</span></ref><span dir="rtl">, וטעם הכתוב, לפי שדעתו רחוקה משונאו ויבוא להעיד שקר</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' שם: דמרחקא דעתיה, ומשנה שם כז ב ורש"י שם ד"ה לא.</span></ref><span dir="rtl">. וחכמים מכשירים, שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם ורש"י שם. ועי' או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו, שמחמת שלא נחשדו, ע"כ לא מסתבר להעמיד הכתוב דלעיל, שבא לפסול שונא לעדות, ועי"ש פי' נוסף.</span></ref><span dir="rtl">, והוא בין בדיני ממונות ובין באיסורים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהר"ש הלוי חו"מ סי' טז ד"ה ועוד קשה, הובא בכנה"ג שם הגה"ט ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שמעיד על המעשה לא חשוד שישנה מחמת שנאתו ויספר מעשה שלא כפי שראה</span><ref><span dir="rtl">סמ"ע שם ס"ק א. ועי"ש שלפיכך שונה מדיין שפסול עי' ציון</span> <span dir="rtl">8, שבדיין תלוי בסברא, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">14.</span></ref><span dir="rtl">, וחובה עליו להעיד ככל עד שמחויב להעיד</span><ref><span dir="rtl">ע"ע עדות.</span></ref><span dir="rtl">, ואינו יכול להימנע מחמת שיחשדוהו שמעיד מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהר"ש הלוי שם ד"ה והנה קודם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה כחכמים</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם עדות פי"ג הט"ו; טוש"ע חו"מ לג א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">מי שלא דיבר עם שונאו באיבה שלשה ימים</span><ref><span dir="rtl">עי' משנה סנהדרין כז ב.</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו תנאים אם כשר להעיד עליו: ר' יהודה פוסל</span><ref><span dir="rtl">משנה שם.</span></ref><span dir="rtl">, שנאמר: והוא לא אויב לו</span><ref><span dir="rtl">במדבר לה כג.</span></ref><span dir="rtl">, והיינו בעד שמעיד דוקא אם אינו אויב</span><ref><span dir="rtl">ברייתא שם כט א, ורש"י שם ד"ה והוא.</span></ref><span dir="rtl">, וטעם הכתוב, לפי שדעתו רחוקה משונאו ויבוא להעיד שקר</span><ref><span dir="rtl">עי' גמ' שם: דמרחקא דעתיה, ומשנה שם כז ב ורש"י שם ד"ה לא.</span></ref><span dir="rtl">. וחכמים מכשירים, שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl">משנה שם ורש"י שם. ועי' או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו, שמחמת שלא נחשדו, ע"כ לא מסתבר להעמיד הכתוב דלעיל, שבא לפסול שונא לעדות, ועי"ש פי' נוסף.</span></ref><span dir="rtl">, והוא בין בדיני ממונות ובין באיסורים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהר"ש הלוי חו"מ סי' טז ד"ה ועוד קשה, הובא בכנה"ג שם הגה"ט ס"ק ה.</span></ref><span dir="rtl">, שכיון שמעיד על המעשה לא חשוד שישנה מחמת שנאתו ויספר מעשה שלא כפי שראה</span><ref><span dir="rtl">סמ"ע שם ס"ק א. ועי"ש שלפיכך שונה מדיין שפסול עי' ציון</span> <span dir="rtl">8, שבדיין תלוי בסברא, ועי' ציון</span> <span dir="rtl">14.</span></ref><span dir="rtl">, וחובה עליו להעיד ככל עד שמחויב להעיד</span><ref><span dir="rtl">ע"ע עדות.</span></ref><span dir="rtl">, ואינו יכול להימנע מחמת שיחשדוהו שמעיד מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהר"ש הלוי שם ד"ה והנה קודם.</span></ref><span dir="rtl">. הלכה כחכמים</span><ref><span dir="rtl">רמב"ם עדות פי"ג הט"ו; טוש"ע חו"מ לג א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">שונא גמור</span> ==== | ||
<span dir="rtl">שונא גמור, כגון ששונאו מחמת שבא להורגו, יש מן האחרונים שכתבו שאף לחכמים פסול, שאין לך נוגע* בעדות גדול מזה</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהרש"ל סי' לג ד"ה הדרך הרביעי, והוכיח כן מתוס' מכות ו א ד"ה אלא; הגהות חת"ס לשו"ע חו"מ סי' לג ס"א, ושכ"מ ביבמות קיז א, ועי' כנה"ג חו"מ שם הגה"ט ס"ק ד, ופתחי תשובה חו"מ שם אות ב, ועוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים חו"מ סי' לג ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שכשר לחכמים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' פ ד"ה ומצינו; שו"ת כנסת יחזקאל סי' פט; עי' תומים סי' לג ס"ק ב; ערך השלחן שם ס"ק א. ועי' פתחי תשובה שם ועוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואין פסול נוגע אלא כשיש נגיעת ממון</span><ref><span dir="rtl">ע"ע נוגע. מהרי"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שונא גמור, כגון ששונאו מחמת שבא להורגו, יש מן האחרונים שכתבו שאף לחכמים פסול, שאין לך נוגע* בעדות גדול מזה</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהרש"ל סי' לג ד"ה הדרך הרביעי, והוכיח כן מתוס' מכות ו א ד"ה אלא; הגהות חת"ס לשו"ע חו"מ סי' לג ס"א, ושכ"מ ביבמות קיז א, ועי' כנה"ג חו"מ שם הגה"ט ס"ק ד, ופתחי תשובה חו"מ שם אות ב, ועוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים חו"מ סי' לג ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שכשר לחכמים</span><ref><span dir="rtl">שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' פ ד"ה ומצינו; שו"ת כנסת יחזקאל סי' פט; עי' תומים סי' לג ס"ק ב; ערך השלחן שם ס"ק א. ועי' פתחי תשובה שם ועוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים שם.</span></ref><span dir="rtl">, ואין פסול נוגע אלא כשיש נגיעת ממון</span><ref><span dir="rtl">ע"ע נוגע. מהרי"ט שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">שונא לענין העדות</span> ==== | ||
<span dir="rtl">שונא את חבירו מחמת העדות שמעיד, כגון שבא להעיד על עוולה שעשה לו שונאו שמחמת העוולה שונאו, יש מן האחרונים שכתבו שאף לחכמים הסוברים שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">48.</span></ref><span dir="rtl">, באותו דבר שגורם לשנאה נחשדו להעיד שקר</span><ref><span dir="rtl">שו"ת כנסת יחזקאל חו"מ סי' פט; שו"ת נאמן שמואל סי' ל. ועי' עוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים חו"מ סי' לג ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שלא נחשדו להעיד שקר אף על מעשה הגורם לשנאה</span><ref><span dir="rtl"> עי' תומים סי' לג ס"ק ב; ערך השלחן שם ס"ק א. ועי' עוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">שונא את חבירו מחמת העדות שמעיד, כגון שבא להעיד על עוולה שעשה לו שונאו שמחמת העוולה שונאו, יש מן האחרונים שכתבו שאף לחכמים הסוברים שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">48.</span></ref><span dir="rtl">, באותו דבר שגורם לשנאה נחשדו להעיד שקר</span><ref><span dir="rtl">שו"ת כנסת יחזקאל חו"מ סי' פט; שו"ת נאמן שמואל סי' ל. ועי' עוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים חו"מ סי' לג ס"א.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שלא נחשדו להעיד שקר אף על מעשה הגורם לשנאה</span><ref><span dir="rtl"> עי' תומים סי' לג ס"ק ב; ערך השלחן שם ס"ק א. ועי' עוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">עדות לזכות</span> ==== | ||
<span dir="rtl">אדם המעיד על שונאו לזכות, נחלקו אחרונים לשיטת ר' יהודה שפוסל בשונא, וכן לשיטת חכמים הפוסלים בשונא גמור, אם נאמן לזכות: יש סוברים שנאמן</span><ref><span dir="rtl"> שער משפט סי' ז ס"ק ב; שו"ת מים חיים (רפפורט) חו"מ סי' ג. ועי' שו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סי' ל, שנסתפק.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאינו נאמן</span><ref><span dir="rtl">עי' פנים במשפט חו"מ סי' לג אות ה; עי' שו"ת מים חיים שם בשם אחרים; עי' או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו.</span></ref><span dir="rtl">, שגזירת הכתוב שפסול ואף שאין חשש שמשקר</span><ref><span dir="rtl">עי' או"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אדם המעיד על שונאו לזכות, נחלקו אחרונים לשיטת ר' יהודה שפוסל בשונא, וכן לשיטת חכמים הפוסלים בשונא גמור, אם נאמן לזכות: יש סוברים שנאמן</span><ref><span dir="rtl"> שער משפט סי' ז ס"ק ב; שו"ת מים חיים (רפפורט) חו"מ סי' ג. ועי' שו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סי' ל, שנסתפק.</span></ref><span dir="rtl">. ויש סוברים שאינו נאמן</span><ref><span dir="rtl">עי' פנים במשפט חו"מ סי' לג אות ה; עי' שו"ת מים חיים שם בשם אחרים; עי' או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו.</span></ref><span dir="rtl">, שגזירת הכתוב שפסול ואף שאין חשש שמשקר</span><ref><span dir="rtl">עי' או"ש שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">עדות התלוי באומד הדעת</span> ==== | ||
<span dir="rtl">עדות שאינו תלוי בראייה, אלא באומד הדעת, כגון עדות על סכין שחיטה כשהדבר תלוי בהרגשה ובאומד, יש מן האחרונים שכתבו ששונא אינו נאמן להעיד אפילו לחכמים המכשירים עדות בשונא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">48.</span></ref><span dir="rtl">, שדוקא בסיפור המעשה אינו חשוד לשנות, אך חשוד שמחמת שנאתו יהפך לבו לחשוב לרעתו</span><ref><span dir="rtl"> גבעות עולם (קובו) סי' א דף ג א; אורח משפט (חזן) חו"מ סי' לג הגה"ט ס"ק א, ע"פ הסמ"ע שבציון</span> <span dir="rtl"></span>50<span dir="rtl">; שו"ת שו"מ קמא ח"ג סי' קמז; שו"ת רמ"צ יו"ד סי' א אות טו.</span></ref><span dir="rtl">. ובדיעבד, יש פוסלים</span><ref><span dir="rtl">גבעות עולם שם; שו"מ שם; שו"ת רמ"צ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מכשירים</span><ref><span dir="rtl">אורח משפט שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">עדות שאינו תלוי בראייה, אלא באומד הדעת, כגון עדות על סכין שחיטה כשהדבר תלוי בהרגשה ובאומד, יש מן האחרונים שכתבו ששונא אינו נאמן להעיד אפילו לחכמים המכשירים עדות בשונא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl">48.</span></ref><span dir="rtl">, שדוקא בסיפור המעשה אינו חשוד לשנות, אך חשוד שמחמת שנאתו יהפך לבו לחשוב לרעתו</span><ref><span dir="rtl"> גבעות עולם (קובו) סי' א דף ג א; אורח משפט (חזן) חו"מ סי' לג הגה"ט ס"ק א, ע"פ הסמ"ע שבציון</span> <span dir="rtl"></span>50<span dir="rtl">; שו"ת שו"מ קמא ח"ג סי' קמז; שו"ת רמ"צ יו"ד סי' א אות טו.</span></ref><span dir="rtl">. ובדיעבד, יש פוסלים</span><ref><span dir="rtl">גבעות עולם שם; שו"מ שם; שו"ת רמ"צ שם.</span></ref><span dir="rtl">. ויש מכשירים</span><ref><span dir="rtl">אורח משפט שם.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">אשה</span> ==== | ||
<span dir="rtl">אשה, בעדות שהיא כשרה לה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע אשה: בנאמנות.</span></ref><span dir="rtl">, יש שכתבו שפסולה להעיד על שונא, ואף לחכמים שסוברים ששונא כשר להעיד שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>48<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, נשים חשודות לפי שדעתם קלה</span><ref><span dir="rtl">שי"ק ירושלמי יבמות פט"ו ה"ד ע"פ הירושלמי שם. וע"ע חורג ציון 108.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף אשה כשרה להעיד על שונא</span><ref><span dir="rtl">עי' הגהות חת"ס לשו"ע חו"מ סי לג ס"א ורש"ש יבמות קיז א ועין משפט חו"מ סי' לג ס"ק א וחי' הרי"מ חו"מ שם, שכ' טעמים לפסול חמש נשים שבמשנה יבמות קיז א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">אשה, בעדות שהיא כשרה לה</span><ref><span dir="rtl">ע"ע אשה: בנאמנות.</span></ref><span dir="rtl">, יש שכתבו שפסולה להעיד על שונא, ואף לחכמים שסוברים ששונא כשר להעיד שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>48<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, נשים חשודות לפי שדעתם קלה</span><ref><span dir="rtl">שי"ק ירושלמי יבמות פט"ו ה"ד ע"פ הירושלמי שם. וע"ע חורג ציון 108.</span></ref><span dir="rtl">. ויש חולקים וסוברים שאף אשה כשרה להעיד על שונא</span><ref><span dir="rtl">עי' הגהות חת"ס לשו"ע חו"מ סי לג ס"א ורש"ש יבמות קיז א ועין משפט חו"מ סי' לג ס"ק א וחי' הרי"מ חו"מ שם, שכ' טעמים לפסול חמש נשים שבמשנה יבמות קיז א.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | ||
==== <span dir="rtl"> | ==== <span dir="rtl">בחשוד</span> ==== | ||
<span dir="rtl">בשחשודים להעיד שקר מחמת שנאה כגון שהם רקים ופוחזים, כתבו אחרונים שאף לחכמים המכשירים בשונא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>48<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, פסולים להעיד</span><ref><span dir="rtl">שו"ת הרמ"א סי' יב ד"ה מכל; שו"ת שארית יוסף סי' עח; שו"ת צ"צ (החדש) אה"ע סוס"י צ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> | <span dir="rtl">בשחשודים להעיד שקר מחמת שנאה כגון שהם רקים ופוחזים, כתבו אחרונים שאף לחכמים המכשירים בשונא</span><ref><span dir="rtl"> עי' ציון</span> <span dir="rtl"></span>48<span dir="rtl">.</span></ref><span dir="rtl">, פסולים להעיד</span><ref><span dir="rtl">שו"ת הרמ"א סי' יב ד"ה מכל; שו"ת שארית יוסף סי' עח; שו"ת צ"צ (החדש) אה"ע סוס"י צ.</span></ref><span dir="rtl">.</span> |
גרסה אחרונה מ־16:45, 15 ביוני 2022
|
הגדרת הערך - שונא של האדם, שבא לדונו ולהעידו.
אסור לשנוא אדם מישראל, ועל כך ע"ע אהבת ישראל: אסור שנאת ישראל. על שנאת הרשעים ע"ע הנ"ל[1]. הערך שלפנינו עוסק בדין של דיין לדון את מי ששונאו וכן בדין עדות להעיד על מי ששונאו. על אדם שהרג שונאו בשוגג שאינו חייב גלות*, ע"ע רוצח. על חיוב פריקה-וטעינה* בשונא, ע"ע פריקה וטעינה[2]. על שונא שהרג את שונאו במזיד אם אינו נענש אלא בהתראה*, ע"ע התראה[3]. אם יכול אדם לבקר את החולה ששונאו ע"ע בקור חולים[4]. אם מלוה אדם את המת ששונאו, ע"ע לויה[5]. על מי שמאיים שימסור ממונו של אדם לידי אנסים, שיש סוברים שאם הוא שונאו אומרים שאינו מגזם, ולפיכך הוא רשע ופסול לעדות, ע"ע מוסר[6].
לדון
שונא שאינו מדבר שלשה ימים
מי שלא דיבר עם אדם באיבה שלשה ימים[7], פסול לדון אותו[8], שנאמר: ולא מבקש רעתו[9], ודרשו בדיין – לפי שסמוך לכתוב: ושפטו העדה[10] - שכשר לדון דוקא אם אינו שונאו שמבקש רעתו[11], ואף חכמים שמכשירים שונא בעדות[12], מודים בדין שפסול[13], שדיין שונא אינו יכול למצוא זכות לשונאו[14], שהדין תלוי בסברא ולא כעדות שתלוי בידיעת המעשה[15]. ואם דן אינו דין[16], שכן פסולו מן הכתוב[17], והוא לימוד גמור ולא אסמכתא*[18]. ויש סוברים בדעת חכמים שאם דנו דינו דין[19], שהלימוד מהכתוב אסמכתא הוא[20].
בשטוען הבעל דין ששונאו
בעל דין שטוען שהדיין שונאו, והדיין מכחישו, אינו פסול עד שיעידו עדים שלא דיבר עמו שלשה ימים באיבה[21].
שונא שאינו מבקש רעתו
שונא שאינו אויב לו ולא מבקש רעתו, אמר רב פפא שלא ידון, שאינו רואה בזכות שונאו[22]. ונחלקו בדבר: א) יש סוברים שאסור לו לדון ואם דן כשר[23], ויכולים בעלי הדין למונעו מלדון[24]. ב) ויש סוברים שאף בדיעבד פסול[25]. ג) ויש סוברים שמותר לדון אלא מדת חסידות שלא לדון[26], ואם רוצה לדון אין הבעלי דין יכולים למונעו[27]. וכתבו ראשונים שצריך שיהיו שני בעלי הדינים שוים בעיני הדיינים ובלבם, ודיין שאינו מכיר את אחד מהם ולא את מעשיו אין לך דיין צדק כמוהו[28].
בדן לזכות
דיין שדן את שונאו לזכות, לסוברים ששונא שדן אף בדיעבד אינו דין[29], נחלקו אחרונים בדבר: יש סוברים שדינו דין שדוקא לחובה אינו דן שמתוך שנאתו לבו מטהו לראות בחובתו[30]. ויש סוברים שפסול אף לזכותו[31].
ברוצה הבעל דין שידונו
שונא לאחד מבעלי הדין שרוצה בעל דין השונא שידון, כתבו אחרונים שאין יכול בעל דין השני לעכב[32], ואף לסוברים ששונא פסול לדון מן התורה[33], לפי שאין פסולו אלא מחמת ריחוק הדעת, ומועיל אם מקבל עליו[34].
בשונא לשני בעלי הדין
דיין שהוא שונא לשני בעלי הדין, יש מן האחרונים שכתבו שפסול לדון[35], שמסתמא אין שיעור שנאתם שוה, וירחק דעתו ממי ששנאתו גדולה[36]. ויש מן האחרונים מחלקים בין שונא גמור שפסולו מן התורה[37], שפסול מגזירת הכתוב אף במקום שאין לחשוש שיטה הדין, לבין שונא שאינו גמור שאין פסולו מן התורה אלא מחשש שיטה הדין[38], ובזה כשר כשאין חשש שיטה הדין[39].
בשנאה מחמת עבירה
השונא אדם מחמת שעבר עבירה ומצוה לשנאותו[40], כתבו אחרונים שכשר לדונו[41], שמאחר שאין השנאה טבעית רק על פי דבר ד', אין לחוש שלבו יטעהו שלא לראות בזכותו[42].
להעיד
עדות
מי שלא דיבר עם שונאו באיבה שלשה ימים[43], נחלקו תנאים אם כשר להעיד עליו: ר' יהודה פוסל[44], שנאמר: והוא לא אויב לו[45], והיינו בעד שמעיד דוקא אם אינו אויב[46], וטעם הכתוב, לפי שדעתו רחוקה משונאו ויבוא להעיד שקר[47]. וחכמים מכשירים, שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה[48], והוא בין בדיני ממונות ובין באיסורים[49], שכיון שמעיד על המעשה לא חשוד שישנה מחמת שנאתו ויספר מעשה שלא כפי שראה[50], וחובה עליו להעיד ככל עד שמחויב להעיד[51], ואינו יכול להימנע מחמת שיחשדוהו שמעיד מחמת שנאה[52]. הלכה כחכמים[53].
שונא גמור
שונא גמור, כגון ששונאו מחמת שבא להורגו, יש מן האחרונים שכתבו שאף לחכמים פסול, שאין לך נוגע* בעדות גדול מזה[54]. ויש חולקים וסוברים שכשר לחכמים[55], ואין פסול נוגע אלא כשיש נגיעת ממון[56].
שונא לענין העדות
שונא את חבירו מחמת העדות שמעיד, כגון שבא להעיד על עוולה שעשה לו שונאו שמחמת העוולה שונאו, יש מן האחרונים שכתבו שאף לחכמים הסוברים שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה[57], באותו דבר שגורם לשנאה נחשדו להעיד שקר[58]. ויש חולקים וסוברים שלא נחשדו להעיד שקר אף על מעשה הגורם לשנאה[59].
עדות לזכות
אדם המעיד על שונאו לזכות, נחלקו אחרונים לשיטת ר' יהודה שפוסל בשונא, וכן לשיטת חכמים הפוסלים בשונא גמור, אם נאמן לזכות: יש סוברים שנאמן[60]. ויש סוברים שאינו נאמן[61], שגזירת הכתוב שפסול ואף שאין חשש שמשקר[62].
עדות התלוי באומד הדעת
עדות שאינו תלוי בראייה, אלא באומד הדעת, כגון עדות על סכין שחיטה כשהדבר תלוי בהרגשה ובאומד, יש מן האחרונים שכתבו ששונא אינו נאמן להעיד אפילו לחכמים המכשירים עדות בשונא[63], שדוקא בסיפור המעשה אינו חשוד לשנות, אך חשוד שמחמת שנאתו יהפך לבו לחשוב לרעתו[64]. ובדיעבד, יש פוסלים[65]. ויש מכשירים[66].
אשה
אשה, בעדות שהיא כשרה לה[67], יש שכתבו שפסולה להעיד על שונא, ואף לחכמים שסוברים ששונא כשר להעיד שלא נחשדו ישראל להעיד שקר מחמת שנאה[68], נשים חשודות לפי שדעתם קלה[69]. ויש חולקים וסוברים שאף אשה כשרה להעיד על שונא[70].
בחשוד
בשחשודים להעיד שקר מחמת שנאה כגון שהם רקים ופוחזים, כתבו אחרונים שאף לחכמים המכשירים בשונא[71], פסולים להעיד[72].
הערות שוליים
- ↑ ציון 49 ואילך.
- ↑ וע"ע אהבת ישראל ציון 58 ואילך.
- ↑ ציון 38 ואילך.
- ↑ ציון 64 ואילך.
- ↑ ציון 366 ואילך. ושם ציון 225 על נשיאת המטה.
- ↑ ציון 474. ושם ציון 227 על האומר שימסור גופו לאנסים.
- ↑ עי' משנה סנהדרין כז ב.
- ↑ ר' יהודה במשנה שם, וחכמים בגמ' שם כט א; רמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו, ועדות פי"ג הט"ו ופט"ז ה"ו; טוש"ע חו"מ ז ז.
- ↑ במדבר לה כג.
- ↑ במדבר שם כד. רש"י סנהדרין שם כט א ד"ה ולא.
- ↑ ברייתא שם.
- ↑ עי' ציון 48.
- ↑ גמ' שם.
- ↑ רש"י שם כז ב ד"ה לא, וכט א ד"ה חד. ועי' נתיה"מ סי לא חידושים ס"ק א: לדין, אין דעתו סובלת לראות זכות לשונא, משא"כ בעדות, את אשר שמעו וראו מגידין.
- ↑ סמ"ע חו"מ סי' לא ס"ק א.
- ↑ טור ורמ"א שם; לח"מ עדות פט"ז ה"ו בד' הרמב"ם שם פי"ג הט"ו; שו"ת מהר"ם מלובלין סי' סג, בד' הרמב"ם; תומים שם ס"ק ט ב' הרמב"ם בפיהמ"ש נדה פ"ו מ"ד (ועי' ציון 19). ועי' בהגר"א שם שכ"מ במשנה שם שנמנה עם הפסולים, ושכ"ה אף לחכמים שאמרו בגמ' שם שסוברים כר"י בזה.
- ↑ לח"מ שם; מהר"ם מלובלין שם; ב"ח שם; בהגר"א שם. וע"ע דיעבד ציון 74.
- ↑ ב"ח שם.
- ↑ חי' הר"ן סנהדרין כט א: יש מתרצין; או"ז פסקי סנהדרין סי' ה; ב"י חו"מ סי' ז וב"ח שם בד' הרמב"ם סנהדרין שם; עי' שו"ע שם ז וסמ"ע שם ס"ק יט. ועי' פרישה שם אות יא ודרישה שם אות יא, שיש להסתפק בד' הרמב"ם שם.
- ↑ ב"ח שם.
- ↑ שו"ת הרא"ש כלל נו סי' ט; טור שם.
- ↑ עי' כתובות קה ב ותוס' שם ד"ה לא.
- ↑ רי"ו מישרים נ"א ח"א; ב"י חו"מ סי' ז ופרישה שם אות ט, בד' הרמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו (ועי' ציון 26); ב"ח שם בד' תוס' כתובות שם ובד' הטור שם; עי' רמ"א שם ז דעה ראשונה.
- ↑ עי' ב"י שם; פרישה שם.
- ↑ ר' מנחם גאליקו בשאלה שבשו"ת מהריט"ץ סי' רלח בד' הרמב"ם שם.
- ↑ שו"ת מהרי"ק שורש כא בשם המרדכי בשם ר"ת, ועי' תוס' כתובות שם; פרישה חו"מ סי' ז אות ט בד' שו"ת הרא"ש כלל נו סי' ט, ובד' הטור שם, ועי' פרישה שם אות יא ובדרישה שם אות יא, שיש להסתפק בד' הרמב"ם שם (ועי' ציון 23); רמ"א שם ז בשם י"א.
- ↑ עי' שו"ת הרא"ש שם; מהרי"ק שם.
- ↑ רמב"ם סנהדרין שם; טוש"ע שם.
- ↑ עי' ציון 16.
- ↑ ר' מנחם גאליקו בשאלה שבשו"ת מהריט"ץ סי' רלח בד' הרמב"ם סנהדרין פכ"ג ה"ו ועדות פט"ז ה"ו; שער משפט סי' ז ס"ק ב; ברכי יוסף חו"מ סי' לג ס"ק כ.
- ↑ מהריט"ץ שם, ור"מ גאליקו שם בד' הראשונים שבציון 23.
- ↑ שו"ת חו"י סי' ב; תומים סי' ז ס"ק ט, והוכיח כן מתוס' נדה נ א ד"ה ור"מ. ועי' שו"ת שו"מ רביעאה ח"ג סי' קכ, שדחה ההוכחה.
- ↑ עי' ציון 18.
- ↑ חו"י שם. ועי"ש שלפיכך אינו דומה לקרוב שפסול אף במקבל עליו (ע"ע קרוב), שבקרוב פסולו מגזיה"כ ללא טעם (ע"ע הנ"ל).
- ↑ ברכי יוסף חו"מ סי' ז ס"ק יט הובא בפתחי תשובה שם אות יא.
- ↑ ברכי יוסף שם. ועי"ש טעם נוסף, שיש לחוש שאם יסתעף הדין לסעיפים, מתוך שנאתו לשניהם יחייב כל אחד בסעיף אחר.
- ↑ עי' ציון 7 ואילך.
- ↑ עי' ציון 22 ואילך.
- ↑ או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו.
- ↑ ע"ע אהבת ישראל ציון 49 ואילך.
- ↑ חוות יאיר בהשמטות לסי' סב, הובא בפתחי תשובה חו"מ סי' ז אות יב; תומים סי' ז ס"ק ח.
- ↑ חות יאיר שם, וכעי"ז בתומים שם.
- ↑ עי' משנה סנהדרין כז ב.
- ↑ משנה שם.
- ↑ במדבר לה כג.
- ↑ ברייתא שם כט א, ורש"י שם ד"ה והוא.
- ↑ עי' גמ' שם: דמרחקא דעתיה, ומשנה שם כז ב ורש"י שם ד"ה לא.
- ↑ משנה שם ורש"י שם. ועי' או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו, שמחמת שלא נחשדו, ע"כ לא מסתבר להעמיד הכתוב דלעיל, שבא לפסול שונא לעדות, ועי"ש פי' נוסף.
- ↑ שו"ת מהר"ש הלוי חו"מ סי' טז ד"ה ועוד קשה, הובא בכנה"ג שם הגה"ט ס"ק ה.
- ↑ סמ"ע שם ס"ק א. ועי"ש שלפיכך שונה מדיין שפסול עי' ציון 8, שבדיין תלוי בסברא, ועי' ציון 14.
- ↑ ע"ע עדות.
- ↑ שו"ת מהר"ש הלוי שם ד"ה והנה קודם.
- ↑ רמב"ם עדות פי"ג הט"ו; טוש"ע חו"מ לג א.
- ↑ שו"ת מהרש"ל סי' לג ד"ה הדרך הרביעי, והוכיח כן מתוס' מכות ו א ד"ה אלא; הגהות חת"ס לשו"ע חו"מ סי' לג ס"א, ושכ"מ ביבמות קיז א, ועי' כנה"ג חו"מ שם הגה"ט ס"ק ד, ופתחי תשובה חו"מ שם אות ב, ועוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים חו"מ סי' לג ס"א.
- ↑ שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סי' פ ד"ה ומצינו; שו"ת כנסת יחזקאל סי' פט; עי' תומים סי' לג ס"ק ב; ערך השלחן שם ס"ק א. ועי' פתחי תשובה שם ועוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים שם.
- ↑ ע"ע נוגע. מהרי"ט שם.
- ↑ עי' ציון 48.
- ↑ שו"ת כנסת יחזקאל חו"מ סי' פט; שו"ת נאמן שמואל סי' ל. ועי' עוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים חו"מ סי' לג ס"א.
- ↑ עי' תומים סי' לג ס"ק ב; ערך השלחן שם ס"ק א. ועי' עוד אחרונים שבס' קובץ הפוסקים שם.
- ↑ שער משפט סי' ז ס"ק ב; שו"ת מים חיים (רפפורט) חו"מ סי' ג. ועי' שו"ת בית יצחק יו"ד ח"א סי' ל, שנסתפק.
- ↑ עי' פנים במשפט חו"מ סי' לג אות ה; עי' שו"ת מים חיים שם בשם אחרים; עי' או"ש סנהדרין פכ"ג ה"ו.
- ↑ עי' או"ש שם.
- ↑ עי' ציון 48.
- ↑ גבעות עולם (קובו) סי' א דף ג א; אורח משפט (חזן) חו"מ סי' לג הגה"ט ס"ק א, ע"פ הסמ"ע שבציון 50; שו"ת שו"מ קמא ח"ג סי' קמז; שו"ת רמ"צ יו"ד סי' א אות טו.
- ↑ גבעות עולם שם; שו"מ שם; שו"ת רמ"צ שם.
- ↑ אורח משפט שם.
- ↑ ע"ע אשה: בנאמנות.
- ↑ עי' ציון 48.
- ↑ שי"ק ירושלמי יבמות פט"ו ה"ד ע"פ הירושלמי שם. וע"ע חורג ציון 108.
- ↑ עי' הגהות חת"ס לשו"ע חו"מ סי לג ס"א ורש"ש יבמות קיז א ועין משפט חו"מ סי' לג ס"ק א וחי' הרי"מ חו"מ שם, שכ' טעמים לפסול חמש נשים שבמשנה יבמות קיז א.
- ↑ עי' ציון 48.
- ↑ שו"ת הרמ"א סי' יב ד"ה מכל; שו"ת שארית יוסף סי' עח; שו"ת צ"צ (החדש) אה"ע סוס"י צ.