אנציקלופדיה תלמודית:קול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''<span dir="rtl">$$קול. & כשהציבור מרננים שפלוני זנה עם פלונית.</span>''' '''<span dir="rtl">^לאסור אישה על...")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''<span dir="rtl">$$קול. &amp; כשהציבור מרננים שפלוני זנה עם פלונית.</span>'''
<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - כשהציבור מרננים שפלוני זנה עם פלונית.</span>


'''<span dir="rtl">^לאסור אישה על בעלה</span>'''
==== <span dir="rtl">לאסור אישה על בעלה</span> ====


'''<span dir="rtl">באיסור אשת איש לבעלה משום קול זנות שיצא עליה, נחלקו גאונים וראשונים בדעת תנאים:</span>'''
<span dir="rtl">באיסור אשת איש לבעלה משום קול זנות שיצא עליה, נחלקו גאונים וראשונים בדעת תנאים:</span>


'''<span dir="rtl">א) יש מהגאונים וראשונים סוברים שמחלוקת תנאים בדבר: א) לדעת רבי, אישה נאסרת לבעלה בקול כל שהוא</span>'''<ref>'''<span dir="rtl">עי' שאילתות שאי' קלד; רש&quot;י יבמות כד ב ד&quot;ה ואבע&quot;א, בד' רבי שבברייתא שבציון</span>''' <span dir="rtl">'''5 ואילך; עי' מאירי שם, בשם גדולי הרבנים, ובד' השאילתות.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- אפילו פוסק</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' גמ' שם כה א, בד' רבי.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שיצא קול אחר לומר: שקר הוא הלעז</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה דפסיק.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- כיצד, היה רוכל - מוכר בשמים לנשים להתקשט בהם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם כד ב ד&quot;ה רוכל.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- יוצא מן הבית, ומצא זה את אשתו שהיא חוגרת בסינר</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רבי בברייתא שם, ורש&quot;י ד&quot;ה רוכל יוצא.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- כעין מכנסים שהיו הנשים חוגרות לצניעות</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה סינר. '''</span></ref> '''<span dir="rtl">- הואיל ומכוער הדבר -שלא התירתו מעליה אלא לזנות</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה רוכל יוצא.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רבי בברייתא שם.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">מבעלה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם, ועי' רשב&quot;א שם שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''68; עי' תוס' חד מקמאי ורשב&quot;א שם, בשם רש&quot;י. ועי' ציון הנ&quot;ל, שי&quot;מ ד' רבי בע&quot;א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. היה רוכל יוצא מן הבית</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה רוק למעלה; מאירי שם, בשם רוב המפרשים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שראו החשוד יוצא ונכנסו מיד ומצאו דבר זה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' מאירי שם, בשם רוב המפרשים.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- ויש מפרשים: אף בלא ראיית יציאת הנטען</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם, בשם י&quot;מ. '''</span></ref> '''<span dir="rtl">- ומצא בעל רוק למעלה מן המיטה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רבי בברייתא שם, ורש&quot;י שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, בגג הכילה בצד שעל המיטה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם; מאירי שם, בשם גדולי הרבנים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, מי זרק הרוק למעלה, כי אם השוכב ופניו למעלה, הלכך זינתה זו ורקקה בשעת תשמיש</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם; עי' מאירי שם, בשם גדולי הרבנים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, והואיל ומכוער הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רבי בברייתא שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אבל אם לא יצא הנטען, לא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' מאירי שם, ע&quot;פ רוב המפרשים שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''10.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מפרשים שרוק הוא כינוי לדבר אחר - שכבת זרע - ולמעלה לאו דוקא אלא בכילה שאפשר שקינח בה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' מאירי שם: ול&quot;נ, ע&quot;פ ירו' שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''28.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. בא הבעל וניכר מקום הפיכת מנעלים בעפר שתחת המיטה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ברייתא שם כה א, לפי גמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה מקום מנעלים הפוכים, בשם מורו, והסכים לו. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שהיה פיהם למטה, והפכו כדי שלא יכיר הרואה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה מנעלים הפוכים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, - ויש מפרשים: מקום מנעלים מצא הפוך, שבא ומצא את מנעליה במקום שהוא רגיל לתת שלו, ודאי נכרי בא לכאן ושם מנעליו במקום שלה ושלה במקום בעל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם, בל&quot;א, ודחה, ע&quot;פ ל' הברייתא; עי' מאירי שם כד ב, בשם י&quot;מ, ע&quot;פ הירו' שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''34.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מפרשים: שהיה שם עפר תיחוח ונמצא בעפר צורת פני המנעל כמי שנעץ רגליו בשעת מעשה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' מאירי שם, בפי' הא'.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- הואיל ומכוער הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רבי בברייתא שם כה א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וכעין זה אמר ר' לעזר בשם ר' חנינה בירושלמי: ראו אותה חוגרה בסינר, רוכל יוצא מתוך ביתה, כאור - מכוער</span>'''<ref><span dir="rtl">''' קה&quot;ע ופ&quot;מ לירו' כתובות פ&quot;ז ה&quot;ו.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ירו' שם, לגירסתנו, ועי' מאירי שם כד ב, שנ' כאן ולהלך בכל מקום: כעור. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">. רוק על גבי מיטתה, כאור הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. רוק על גבי מיטתו - שלן שם הרוכל בבית</span>'''<ref><span dir="rtl">''' קה&quot;ע שם.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. סנדלו לפני מיטתה - יש מפרשים: סנדלו של הבעל, שנראים הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את של הבעל במקום שלה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם; עי' פ&quot;מ שם, ע&quot;פ רש&quot;י שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''21.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מפרשים: סנדלו של הרוכל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' קה&quot;ע שם.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. סנדלה לפני מיטתו - יש מפרשים: מיטתו של הבעל, שנראים הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את שלה במקום של הבעל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם כד ב; עי' פ&quot;מ שם, ע&quot;פ רש&quot;י שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''21.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מפרשים: מיטתו של הרוכל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' קה&quot;ע שם.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. שניהם יוצאים ממקום אפל - ראו האישה והרוכל יוצאים ממקום האפל, ודאי לזנות נכנסו לשם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' קה&quot;ע שם.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. נכנסו שניהם לתוך הבור וראו אותם מעלים זה את זה מן הבור, כאור הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. שניהם טופחות על יריכה במרחץ - שעשו דרך צחוק וטפחו זה את זה על יריכם בבית המרחץ שעומדים שם ערומים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' קה&quot;ע שם.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ב) ולדעת רב, אין אישה נאסרת לבעלה משום קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם כד ב ד&quot;ה וב&quot;ד בעדים הוא דמפקי, בד' גמ' שם, בד' רב שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''85. וע&quot;ע תנאים, שרב תנא הוא ופליג.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. והכריעו בתלמוד שבקול שאינו פוסק ואין עדים, הלכה כרבי</span>'''<ref><span dir="rtl">''' גמ' שם כה א.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">ויוצאת מבעלה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שאילתות שם; עי' רמב&quot;ן שם כד ב, בשמו.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וקול הפוסק, ההלכה כרב, שאין מחזיקים קול אלא בעדים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' גמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה והלכתא כוותיה דרב. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואינה יוצאת מבעלה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שאילתות שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">א) יש מהגאונים וראשונים סוברים שמחלוקת תנאים בדבר: א) לדעת רבי, אישה נאסרת לבעלה בקול כל שהוא</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' שאילתות שאי' קלד; רש&quot;י יבמות כד ב ד&quot;ה ואבע&quot;א, בד' רבי שבברייתא שבציון</span>''' <span dir="rtl">'''5 ואילך; עי' מאירי שם, בשם גדולי הרבנים, ובד' השאילתות.'''</span></ref> <span dir="rtl">- אפילו פוסק</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' גמ' שם כה א, בד' רבי.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שיצא קול אחר לומר: שקר הוא הלעז</span><ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה דפסיק.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- כיצד, היה רוכל - מוכר בשמים לנשים להתקשט בהם</span><ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם כד ב ד&quot;ה רוכל.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- יוצא מן הבית, ומצא זה את אשתו שהיא חוגרת בסינר</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רבי בברייתא שם, ורש&quot;י ד&quot;ה רוכל יוצא.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- כעין מכנסים שהיו הנשים חוגרות לצניעות</span><ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה סינר.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- הואיל ומכוער הדבר -שלא התירתו מעליה אלא לזנות</span><ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה רוכל יוצא.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">רבי בברייתא שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl">מבעלה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם, ועי' רשב&quot;א שם שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''68; עי' תוס' חד מקמאי ורשב&quot;א שם, בשם רש&quot;י. ועי' ציון הנ&quot;ל, שי&quot;מ ד' רבי בע&quot;א.'''</span></ref><span dir="rtl">. היה רוכל יוצא מן הבית</span><ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם ד&quot;ה רוק למעלה; מאירי שם, בשם רוב המפרשים.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שראו החשוד יוצא ונכנסו מיד ומצאו דבר זה</span><ref>'''<span dir="rtl">מאירי שם, בשם רוב המפרשים.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- ויש מפרשים: אף בלא ראיית יציאת הנטען</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' מאירי שם, בשם י&quot;מ.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- ומצא בעל רוק למעלה מן המיטה</span><ref>'''<span dir="rtl">רבי בברייתא שם, ורש&quot;י שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, בגג הכילה בצד שעל המיטה</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י שם; מאירי שם, בשם גדולי הרבנים.</span>'''</ref><span dir="rtl">, מי זרק הרוק למעלה, כי אם השוכב ופניו למעלה, הלכך זינתה זו ורקקה בשעת תשמיש</span><ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם; עי' מאירי שם, בשם גדולי הרבנים.</span>'''</ref><span dir="rtl">, והואיל ומכוער הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">רבי בברייתא שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, אבל אם לא יצא הנטען, לא</span><ref><span dir="rtl">''' מאירי שם, ע&quot;פ רוב המפרשים שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''10.'''</span></ref><span dir="rtl">. ויש מפרשים שרוק הוא כינוי לדבר אחר - שכבת זרע - ולמעלה לאו דוקא אלא בכילה שאפשר שקינח בה</span><ref><span dir="rtl">''' מאירי שם: ול&quot;נ, ע&quot;פ ירו' שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''28.'''</span></ref><span dir="rtl">. בא הבעל וניכר מקום הפיכת מנעלים בעפר שתחת המיטה</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' ברייתא שם כה א, לפי גמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה מקום מנעלים הפוכים, בשם מורו, והסכים לו.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שהיה פיהם למטה, והפכו כדי שלא יכיר הרואה</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה מנעלים הפוכים.</span>'''</ref><span dir="rtl">, - ויש מפרשים: מקום מנעלים מצא הפוך, שבא ומצא את מנעליה במקום שהוא רגיל לתת שלו, ודאי נכרי בא לכאן ושם מנעליו במקום שלה ושלה במקום בעל</span><ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם, בל&quot;א, ודחה, ע&quot;פ ל' הברייתא; עי' מאירי שם כד ב, בשם י&quot;מ, ע&quot;פ הירו' שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''34.'''</span></ref><span dir="rtl">. ויש מפרשים: שהיה שם עפר תיחוח ונמצא בעפר צורת פני המנעל כמי שנעץ רגליו בשעת מעשה</span><ref>'''<span dir="rtl">מאירי שם, בפי' הא'.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- הואיל ומכוער הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">רבי בברייתא שם כה א.</span>'''</ref><span dir="rtl">. וכעין זה אמר ר' לעזר בשם ר' חנינה בירושלמי: ראו אותה חוגרה בסינר, רוכל יוצא מתוך ביתה, כאור - מכוער</span><ref>'''<span dir="rtl">קה&quot;ע ופ&quot;מ לירו' כתובות פ&quot;ז ה&quot;ו.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ירו' שם, לגירסתנו, ועי' מאירי שם כד ב, שנ' כאן ולהלך בכל מקום: כעור.</span>'''</ref><span dir="rtl">. רוק על גבי מיטתה, כאור הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. רוק על גבי מיטתו - שלן שם הרוכל בבית</span><ref>'''<span dir="rtl">קה&quot;ע שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. סנדלו לפני מיטתה - יש מפרשים: סנדלו של הבעל, שנראים הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את של הבעל במקום שלה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם; עי' פ&quot;מ שם, ע&quot;פ רש&quot;י שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''21.'''</span></ref><span dir="rtl">. ויש מפרשים: סנדלו של הרוכל</span><ref>'''<span dir="rtl">קה&quot;ע שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. סנדלה לפני מיטתו - יש מפרשים: מיטתו של הבעל, שנראים הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את שלה במקום של הבעל</span><ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם כד ב; עי' פ&quot;מ שם, ע&quot;פ רש&quot;י שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''21.'''</span></ref><span dir="rtl">. ויש מפרשים: מיטתו של הרוכל</span><ref>'''<span dir="rtl">קה&quot;ע שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. שניהם יוצאים ממקום אפל - ראו האישה והרוכל יוצאים ממקום האפל, ודאי לזנות נכנסו לשם</span><ref>'''<span dir="rtl">קה&quot;ע שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. נכנסו שניהם לתוך הבור וראו אותם מעלים זה את זה מן הבור, כאור הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. שניהם טופחות על יריכה במרחץ - שעשו דרך צחוק וטפחו זה את זה על יריכם בבית המרחץ שעומדים שם ערומים</span><ref>'''<span dir="rtl">קה&quot;ע שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- כאור הדבר, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ב) ולדעת רב, אין אישה נאסרת לבעלה משום קול</span><ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם כד ב ד&quot;ה וב&quot;ד בעדים הוא דמפקי, בד' גמ' שם, בד' רב שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''85. וע&quot;ע תנאים, שרב תנא הוא ופליג.'''</span></ref><span dir="rtl">. והכריעו בתלמוד שבקול שאינו פוסק ואין עדים, הלכה כרבי</span><ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם כה א.</span>'''</ref> <span dir="rtl">ויוצאת מבעלה</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' שאילתות שם; עי' רמב&quot;ן שם כד ב, בשמו.</span>'''</ref><span dir="rtl">, וקול הפוסק, ההלכה כרב, שאין מחזיקים קול אלא בעדים</span><ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם, ורש&quot;י ד&quot;ה והלכתא כוותיה דרב.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ואינה יוצאת מבעלה</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' שאילתות שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">ב) ויש מהראשונים סוברים, שהכל מודים שאין האישה נאסרת לבעלה משום קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רי&quot;ף יבמות כה א (ו ב); תוס' חד מקמאי שם כד ב, בשמו, והסכים לו; עי' תוס' שם ד&quot;ה אמר, בשם ר&quot;ח ור&quot;ת ור&quot;י; עי' מאירי שם, בשם בעל הלכות ראשונות ורבינו; עי' מאירי שם, בשם גדולי הפוסקים והמחברים. ועי' רי&quot;ף שם כה א ומאירי שם כד ב, ראיה לזה מקדושין סו א, ועי' מאירי יבמות שם, ראיה לזה מגיטין פט א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואין האישה נאסרת על בעלה אלא בעדי טומאה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רי&quot;ף יבמות כה א (ו ב); עי' מאירי שם כד ב, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שיראו דרך מנאפים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' תוס' שם, בשם ר&quot;ת;'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, או על ידי קינוי וסתירה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע סוטה. עי' תוס' שם, בשם ר&quot;ת;'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, בין יש לה בנים בין אין לה בנים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רי&quot;ף שם כה א; מאירי שם כד ב, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">ב) ויש מהראשונים סוברים, שהכל מודים שאין האישה נאסרת לבעלה משום קול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רי&quot;ף יבמות כה א (ו ב); תוס' חד מקמאי שם כד ב, בשמו, והסכים לו; עי' תוס' שם ד&quot;ה אמר, בשם ר&quot;ח ור&quot;ת ור&quot;י; עי' מאירי שם, בשם בעל הלכות ראשונות ורבינו; עי' מאירי שם, בשם גדולי הפוסקים והמחברים. ועי' רי&quot;ף שם כה א ומאירי שם כד ב, ראיה לזה מקדושין סו א, ועי' מאירי יבמות שם, ראיה לזה מגיטין פט א.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ואין האישה נאסרת על בעלה אלא בעדי טומאה</span><ref>'''<span dir="rtl">רי&quot;ף יבמות כה א (ו ב); עי' מאירי שם כד ב, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שיראו דרך מנאפים</span><ref>'''<span dir="rtl">תוס' שם, בשם ר&quot;ת;</span>'''</ref><span dir="rtl">, או על ידי קינוי וסתירה</span><ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע סוטה. עי' תוס' שם, בשם ר&quot;ת;</span>'''</ref><span dir="rtl">, בין יש לה בנים בין אין לה בנים</span><ref>'''<span dir="rtl">רי&quot;ף שם כה א; מאירי שם כד ב, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">בדעת הסוברים שאישה נאסרת על בעלה משום קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, כתבו ראשונים בדעת גאונים, שאין חילוק בזה בין אם היו לה בנים ובין אם לא היו לה בנים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רמב&quot;ן יבמות כד ב, בד' שאילתות שאי' קלד, ותמה.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וראשונים כתבו, שאם היו לה בנים, אינה יוצאה מבעלה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רמב&quot;ן שם, ע&quot;פ ברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">בדעת הסוברים שאישה נאסרת על בעלה משום קול</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">, כתבו ראשונים בדעת גאונים, שאין חילוק בזה בין אם היו לה בנים ובין אם לא היו לה בנים</span><ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ן יבמות כד ב, בד' שאילתות שאי' קלד, ותמה.</span>'''</ref><span dir="rtl">. וראשונים כתבו, שאם היו לה בנים, אינה יוצאה מבעלה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רמב&quot;ן שם, ע&quot;פ ברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89.'''</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">בדעת הסוברים שאישה נאסרת על בעלה משום קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, נחלקו גאונים וראשונים: א) יש מהגאונים וראשונים סוברים שמכל מקום אין מוציאים מהבעל בקול בלבד, אלא צריך עדות על דבר מכוער</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שאילתות שאי' קלד; כ&quot;מ מרי&quot;ף יבמות כד ב (ו א), לפי נמוק&quot;י שם וב&quot;י אה&quot;ע סי' יא, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''56, שי&quot;מ בע&quot;א, ועי' ד&quot;מ שם סק&quot;ב; עי' רמב&quot;ן יבמות כד ב, בד' השאילתות, ותמה; עי' מאירי שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שיראו איש יוצא מן ביתה או מן החדש שלה והיא חוגרת אזורה, או יראה איש כבר התפרד ממקום והיא עמדה בזה המקום ממה שדומה לאלו הדמיונות</span>'''<ref><span dir="rtl">''' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ב) ויש מהראשונים סוברים שאם יש קול שאינו פוסק, יוצאה מבעלה אף ללא עדי דבר מכוער</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רמב&quot;ן שם, בד' רש&quot;י; כ&quot;מ מטור אה&quot;ע סי' יא, בשם הרי&quot;ף (ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''54, שי&quot;מ בע&quot;א) ובשם הרא&quot;ש.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">בדעת הסוברים שאישה נאסרת על בעלה משום קול</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">, נחלקו גאונים וראשונים: א) יש מהגאונים וראשונים סוברים שמכל מקום אין מוציאים מהבעל בקול בלבד, אלא צריך עדות על דבר מכוער</span><ref><span dir="rtl">''' עי' שאילתות שאי' קלד; כ&quot;מ מרי&quot;ף יבמות כד ב (ו א), לפי נמוק&quot;י שם וב&quot;י אה&quot;ע סי' יא, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''56, שי&quot;מ בע&quot;א, ועי' ד&quot;מ שם סק&quot;ב; עי' רמב&quot;ן יבמות כד ב, בד' השאילתות, ותמה; עי' מאירי שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, שיראו איש יוצא מן ביתה או מן החדש שלה והיא חוגרת אזורה, או יראה איש כבר התפרד ממקום והיא עמדה בזה המקום ממה שדומה לאלו הדמיונות</span><ref>'''<span dir="rtl">פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ב) ויש מהראשונים סוברים שאם יש קול שאינו פוסק, יוצאה מבעלה אף ללא עדי דבר מכוער</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רמב&quot;ן שם, בד' רש&quot;י; כ&quot;מ מטור אה&quot;ע סי' יא, בשם הרי&quot;ף (ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''54, שי&quot;מ בע&quot;א) ובשם הרא&quot;ש.'''</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">אף לסוברים שמוציאים מבעל משום קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אמרו בירושלמי שאם נתנה אמתלא* לדבריה - למה נעשה כך, ולא היה שם זנות</span>'''<ref><span dir="rtl">''' קה&quot;ע לירו' כתובות פ&quot;ז ה&quot;ו.'''</span></ref> <span dir="rtl">''' - נאמנת'''</span><ref><span dir="rtl">''' חנינה בר איקא בשם ר' יהודה בירו' שם, לפי מאירי יבמות כד ב וקה&quot;ע ופ&quot;מ לירו' שם; עי' רב אדא בר אחוה בשם רב, שכן בא מעשה לפני רבי, ועי' פ&quot;מ שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ומכל מקום אם ראו אותו נותן פיו על פיה, אינו מועיל אמתלא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' קה&quot;ע שם, בפי' הירו' שם, בפי' הב'; עי' פ&quot;מ שם, בפי' הירו' שם. ועי' מאירי שם וקה&quot;ע שם, בפי' הא', שפי' בע&quot;א. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">אף לסוברים שמוציאים מבעל משום קול</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">, אמרו בירושלמי שאם נתנה אמתלא* לדבריה - למה נעשה כך, ולא היה שם זנות</span><ref>'''<span dir="rtl">קה&quot;ע לירו' כתובות פ&quot;ז ה&quot;ו.</span>'''</ref> <span dir="rtl"> - נאמנת</span><ref>'''<span dir="rtl">חנינה בר איקא בשם ר' יהודה בירו' שם, לפי מאירי יבמות כד ב וקה&quot;ע ופ&quot;מ לירו' שם; עי' רב אדא בר אחוה בשם רב, שכן בא מעשה לפני רבי, ועי' פ&quot;מ שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ומכל מקום אם ראו אותו נותן פיו על פיה, אינו מועיל אמתלא</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' קה&quot;ע שם, בפי' הירו' שם, בפי' הב'; עי' פ&quot;מ שם, בפי' הירו' שם. ועי' מאירי שם וקה&quot;ע שם, בפי' הא', שפי' בע&quot;א.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">להלכה נחלקו הפוסקים: יש פוסקים שאין האישה יוצאת מבעלה משום קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א; עי' לבוש שם, בסתם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש פוסקים שאם היה קול שאינו פוסק, עם עדי כיעור, מוציאים אותה מבעלה, אם אין לו בנים ממנה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רמ&quot;א בשו&quot;ע שם, בשם י&quot;א; עי' לבוש שם, בשם י&quot;א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שלא להוציא לעז על הבנים, ודוקא כשיש שניהם קול שאינו פוסק ועדי כיעור, אבל באחד מהם אין מוציאים מן הבעל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' לבוש שם, בשם י&quot;א. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">להלכה נחלקו הפוסקים: יש פוסקים שאין האישה יוצאת מבעלה משום קול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א; עי' לבוש שם, בסתם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ויש פוסקים שאם היה קול שאינו פוסק, עם עדי כיעור, מוציאים אותה מבעלה, אם אין לו בנים ממנה</span><ref>'''<span dir="rtl">רמ&quot;א בשו&quot;ע שם, בשם י&quot;א; עי' לבוש שם, בשם י&quot;א.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שלא להוציא לעז על הבנים, ודוקא כשיש שניהם קול שאינו פוסק ועדי כיעור, אבל באחד מהם אין מוציאים מן הבעל</span><ref>'''<span dir="rtl">לבוש שם, בשם י&quot;א.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''139 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. על קול היוצא שפלוני הכהן גירש את אשתו, והיא יושבת תחתיו, שאין מוציאים אותה מבעלה, ע&quot;ע גרושה לכהן</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ציון 96 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. על קול היוצא שפלוני כהן כתב גט* לאשתו, אם חוששים לו, ע&quot;ע הנ&quot;ל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ציון 98 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. על אדם שיוצא עליו קול שהוא עובר עבירות באיסורי עריות, שמלקים אותו, משום אַל בני כי לוא טובה השמֻעה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' שמ&quot;א ב כד.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ע&quot;ע לא טובה השמועה.</span>'''
<span dir="rtl">על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן</span><ref><span dir="rtl">''' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''139 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">. על קול היוצא שפלוני הכהן גירש את אשתו, והיא יושבת תחתיו, שאין מוציאים אותה מבעלה, ע&quot;ע גרושה לכהן</span><ref>'''<span dir="rtl">ציון 96 ואילך.</span>'''</ref><span dir="rtl">. על קול היוצא שפלוני כהן כתב גט* לאשתו, אם חוששים לו, ע&quot;ע הנ&quot;ל</span><ref>'''<span dir="rtl">ציון 98 ואילך.</span>'''</ref><span dir="rtl">. על אדם שיוצא עליו קול שהוא עובר עבירות באיסורי עריות, שמלקים אותו, משום אַל בני כי לוא טובה השמֻעה</span><ref>'''<span dir="rtl">שמ&quot;א ב כד.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ע&quot;ע לא טובה השמועה.</span>


'''<span dir="rtl">^לאסור אישה על בועל</span>'''
==== <span dir="rtl">לאסור אישה על בועל</span> ====


'''<span dir="rtl">באיסור אשת איש, על אדם שנטען שנבעלה לו, משום קול זנות שיצא עליהם, נחלקו תנאים ואמוראים: א) לדעת רבי</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' יבמות כד ב, בתי' הב', בד' רב, שהברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89, היא ד' רבי, ע&quot;פ רבי בברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''5 ואילך. ועי' רי&quot;ף שם כה א (ו ב), ותוס' שם ד&quot;ה אמר, בשם ר&quot;ח ור&quot;ת ור&quot;י, שרבי דן רק בבועל, אבל בבעל מודה שאינה יוצא אלא בעדים (ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''9, שי&quot;מ ד' רבי בע&quot;א), ועי' רשב&quot;א שם, שאף לד' רש&quot;י שבציון הנ&quot;ל, שרבי דן בבעל, רבי סובר שאין חילוק בין בעל לבועל.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולדעת רב ששת, הנטען על אשת איש בקול שאינו פוסק, אם כנסה, מוציאים אותה ממנו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רב ששת בגמ' שם כד ב. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וזהו ששנינו: הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס לא יוציא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' תוספ' יבמות פ&quot;ד; ברייתא בגמ' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאם נטען ראובן על דינה אשת שמעון, וגירשה שמעון ונשאה נחשון וגירשה, וכנסה ראובן, לא יוציא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ונתגרשה מתחת ידי אחר; '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, משום שבא אחר וכנסה ונפסק הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רב ששת בגמ' שם; '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אבל הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס יוציא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' משנה שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אם לא פסק הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רב ששת בגמ' שם, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''85, שי&quot;מ המשנה בע&quot;א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וש מהראשונים מפרשים שהדברים אמורים, אם אין לה בנים מהראשון</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה במה דברים אמורים, בפי' הברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''88, שי&quot;מ בע&quot;א; עי' רשב&quot;א שם, בשמו.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אבל יש לה בנים מן הראשון לא תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה אבל יש לה בנים, בפי' הברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''88, שי&quot;מ בע&quot;א; עי' רשב&quot;א שם, בשמו.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שכשמוציאים אותה אנו מחזקים את הקול הראשון ועושים אותם ממזרים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם; עי' רשב&quot;א שם, בשמו.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. והאישה שנישאה לנטען עליה כשהיתה אשת איש, תצא ממנו בקול שאינו פוסק</span>'''<ref><span dir="rtl">''' כ&quot;מ מרי&quot;ף שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, כגון שהיה רוכל יוצא מהבית ומצא הבעל אשתו שהיא חוגרת בסינר, שאם גירשה ועמד ונשאה הרוכל, תצא ממנו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רי&quot;ף שם; עי' מאירי שם. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ואף על שאין מוציאים אישה מבעלה משום קול שאינו פוסק - לסוברים כן</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''45 ואילך.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- אם גירשה הבעל מאליו וכנסה הנטען, חיזק הקול במעשיו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ועוד שראוי לכנוס הבועל יותר מהבעל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם, בסו&quot;ד. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">באיסור אשת איש, על אדם שנטען שנבעלה לו, משום קול זנות שיצא עליהם, נחלקו תנאים ואמוראים: א) לדעת רבי</span><ref><span dir="rtl">''' עי' יבמות כד ב, בתי' הב', בד' רב, שהברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89, היא ד' רבי, ע&quot;פ רבי בברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''5 ואילך. ועי' רי&quot;ף שם כה א (ו ב), ותוס' שם ד&quot;ה אמר, בשם ר&quot;ח ור&quot;ת ור&quot;י, שרבי דן רק בבועל, אבל בבעל מודה שאינה יוצא אלא בעדים (ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''9, שי&quot;מ ד' רבי בע&quot;א), ועי' רשב&quot;א שם, שאף לד' רש&quot;י שבציון הנ&quot;ל, שרבי דן בבעל, רבי סובר שאין חילוק בין בעל לבועל.'''</span></ref><span dir="rtl">, ולדעת רב ששת, הנטען על אשת איש בקול שאינו פוסק, אם כנסה, מוציאים אותה ממנו</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רב ששת בגמ' שם כד ב.</span>'''</ref><span dir="rtl">, וזהו ששנינו: הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס לא יוציא</span><ref><span dir="rtl">''' עי' תוספ' יבמות פ&quot;ד; ברייתא בגמ' שם.'''</span></ref><span dir="rtl">, שאם נטען ראובן על דינה אשת שמעון, וגירשה שמעון ונשאה נחשון וגירשה, וכנסה ראובן, לא יוציא</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ונתגרשה מתחת ידי אחר;</span>'''</ref><span dir="rtl">, משום שבא אחר וכנסה ונפסק הקול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רב ששת בגמ' שם;</span>'''</ref><span dir="rtl">, אבל הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס יוציא</span><ref>'''<span dir="rtl">משנה שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, אם לא פסק הקול</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רב ששת בגמ' שם, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''85, שי&quot;מ המשנה בע&quot;א.'''</span></ref><span dir="rtl">. וש מהראשונים מפרשים שהדברים אמורים, אם אין לה בנים מהראשון</span><ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה במה דברים אמורים, בפי' הברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''88, שי&quot;מ בע&quot;א; עי' רשב&quot;א שם, בשמו.'''</span></ref><span dir="rtl">, אבל יש לה בנים מן הראשון לא תצא</span><ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם ד&quot;ה אבל יש לה בנים, בפי' הברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''89, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''88, שי&quot;מ בע&quot;א; עי' רשב&quot;א שם, בשמו.'''</span></ref><span dir="rtl">, שכשמוציאים אותה אנו מחזקים את הקול הראשון ועושים אותם ממזרים</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י שם; עי' רשב&quot;א שם, בשמו.</span>'''</ref><span dir="rtl">. והאישה שנישאה לנטען עליה כשהיתה אשת איש, תצא ממנו בקול שאינו פוסק</span><ref>'''<span dir="rtl">כ&quot;מ מרי&quot;ף שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, כגון שהיה רוכל יוצא מהבית ומצא הבעל אשתו שהיא חוגרת בסינר, שאם גירשה ועמד ונשאה הרוכל, תצא ממנו</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רי&quot;ף שם; עי' מאירי שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ואף על שאין מוציאים אישה מבעלה משום קול שאינו פוסק - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''45 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl">- אם גירשה הבעל מאליו וכנסה הנטען, חיזק הקול במעשיו</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' מאירי שם, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ועוד שראוי לכנוס הבועל יותר מהבעל</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' מאירי שם, בסו&quot;ד.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">ב) ולדעת רב אם כנסה ראובן מגירושי שמעון לא תצא, אף אם הקול לא פסק, הואיל ואין עדים, אלא שמלכתחילה אף אם כנסה נחשון ונפסק הקול, לא יכנסה ראובן אחר גירושיה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' גמ' שם, בד' רב שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''85, ורש&quot;י ד&quot;ה ה&quot;ה דאפילו;'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולא אמרו שהנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס יוציא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' משנה שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אלא בעדים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רב בגמ' שם ובירו' יבמות פ&quot;ב ה&quot;י, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''74, שי&quot;מ המשנה בע&quot;א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ונחלקו ראשונים בדעת רב: א) יש מפרשים שללשון הראשון בתלמוד, אם היו לה בנים מהנטען, שכנסה, לאחר שנתגרשה, אינה נאסרת עליו משום קול, אלא בעדים בלבד, ואם אין לה בנים יוצאת אף בקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' כ&quot;מ מרי&quot;ף שם (ו א), בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הא';'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וזהו ששנינו: במה דברים אמורים - שהנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס יוציא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ברייתא א' בגמ' שם. '''</span></ref> <span dir="rtl">''' - כשאין לה בנים - מנטען'''</span><ref><span dir="rtl">''' ברייתא שבציון הבא, לגי' רשב&quot;א שם, בשם גי' הברייתא בספר מוגה בישיבת רבינו ניסים, ולגירסתנו (וכ&quot;מ שהיתה הגי' שלפני הרשב&quot;א) ליתא; רי&quot;ף שם, בפי' הברייתא שבציון הבא, ועי' ציונים'''</span> <span dir="rtl">'''75,'''</span> <span dir="rtl">'''76, שי&quot;מ בע&quot;א; רשב&quot;א שם, בשמו.'''</span></ref> <span dir="rtl">''' - אבל יש לה בנים, לא תצא, ואם באו עדי טומאה, אפילו יש לה כמה בנים, תצא'''</span><ref><span dir="rtl">''' ברייתא ב' בגמ' שם, ומ' שהיא הסיפא של הברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''87.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואף על פי שאפילו זנתה עמו ונשאה נטען אחר שגירש ראשון אין הולד פסול, מכל מקום הוא מזוהם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רשב&quot;א שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וללשון השני בתלמוד, מחלוקת תנאים היא, והברייתא שנויה כדעת רבי, הסובר שמוציאים אישה מהנטען שנבעלה לו בקול כל שהוא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רי&quot;ף שם כד ב - כה א; '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולדעת רב אין מוציאים אותה מן הנטען, אלא בעדי טומאה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רי&quot;ף שם כה א; '''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ב) ויש מפרשים שללשון הראשון בתלמוד, אם היו לה בנים מבעלה הראשון, אינה נאסרת משום קול, אלא בעדים בלבד, ואם אין לה בנים יוצאת אף בקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה רב מוקי וד&quot;ה וב&quot;ד בעדים, בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הא'; '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, וזהו ששנינו: במה דברים אמורים - שהנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס לא יוציא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ברייתא א' בגמ' שם. '''</span></ref> <span dir="rtl">''' - כשאין לה בנים, אבל יש לה בנים, לא תצא, ואם באו עדי טומאה, אפילו יש לה כמה בנים, תצא'''</span><ref><span dir="rtl">''' ברייתא ב' בגמ' שם, ומ' שהיא הסיפא של הברייתא שבציון הקודם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וללשון השני בתלמוד, מחלוקת תנאים היא, והברייתא שנויה כדעת רבי, הסובר - לסוברים כן</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl">''' - שמוציאים אישה מבעלה בקול כל שהוא'''</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ואבע&quot;א, בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הב';'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, דהיינו עדי דבר מכוער</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רבי בברייתא בציון'''</span> <span dir="rtl">'''5 ואילך. רי&quot;ף שם כה א (ו ב).'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ולדעת רב, אף בלא בנים, אין מוציאים אישה מבעלה על פי קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רש&quot;י שם כד ב ד&quot;ה ואבע&quot;א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">ב) ולדעת רב אם כנסה ראובן מגירושי שמעון לא תצא, אף אם הקול לא פסק, הואיל ואין עדים, אלא שמלכתחילה אף אם כנסה נחשון ונפסק הקול, לא יכנסה ראובן אחר גירושיה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' גמ' שם, בד' רב שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''85, ורש&quot;י ד&quot;ה ה&quot;ה דאפילו;'''</span></ref><span dir="rtl">, ולא אמרו שהנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס יוציא</span><ref>'''<span dir="rtl">משנה שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, אלא בעדים</span><ref><span dir="rtl">''' רב בגמ' שם ובירו' יבמות פ&quot;ב ה&quot;י, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''74, שי&quot;מ המשנה בע&quot;א.'''</span></ref><span dir="rtl">. ונחלקו ראשונים בדעת רב: א) יש מפרשים שללשון הראשון בתלמוד, אם היו לה בנים מהנטען, שכנסה, לאחר שנתגרשה, אינה נאסרת עליו משום קול, אלא בעדים בלבד, ואם אין לה בנים יוצאת אף בקול</span><ref>'''<span dir="rtl">כ&quot;מ מרי&quot;ף שם (ו א), בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הא';</span>'''</ref><span dir="rtl">, וזהו ששנינו: במה דברים אמורים - שהנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס יוציא</span><ref>'''<span dir="rtl">ברייתא א' בגמ' שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl"> - כשאין לה בנים - מנטען</span><ref><span dir="rtl">''' ברייתא שבציון הבא, לגי' רשב&quot;א שם, בשם גי' הברייתא בספר מוגה בישיבת רבינו ניסים, ולגירסתנו (וכ&quot;מ שהיתה הגי' שלפני הרשב&quot;א) ליתא; רי&quot;ף שם, בפי' הברייתא שבציון הבא, ועי' ציונים'''</span> <span dir="rtl">'''75,'''</span> <span dir="rtl">'''76, שי&quot;מ בע&quot;א; רשב&quot;א שם, בשמו.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - אבל יש לה בנים, לא תצא, ואם באו עדי טומאה, אפילו יש לה כמה בנים, תצא</span><ref><span dir="rtl">''' ברייתא ב' בגמ' שם, ומ' שהיא הסיפא של הברייתא שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''87.'''</span></ref><span dir="rtl">, ואף על פי שאפילו זנתה עמו ונשאה נטען אחר שגירש ראשון אין הולד פסול, מכל מקום הוא מזוהם</span><ref>'''<span dir="rtl">רשב&quot;א שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. וללשון השני בתלמוד, מחלוקת תנאים היא, והברייתא שנויה כדעת רבי, הסובר שמוציאים אישה מהנטען שנבעלה לו בקול כל שהוא</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רי&quot;ף שם כד ב - כה א;</span>'''</ref><span dir="rtl">, ולדעת רב אין מוציאים אותה מן הנטען, אלא בעדי טומאה</span><ref>'''<span dir="rtl">רי&quot;ף שם כה א;</span>'''</ref><span dir="rtl">. ב) ויש מפרשים שללשון הראשון בתלמוד, אם היו לה בנים מבעלה הראשון, אינה נאסרת משום קול, אלא בעדים בלבד, ואם אין לה בנים יוצאת אף בקול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה רב מוקי וד&quot;ה וב&quot;ד בעדים, בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הא';</span>'''</ref><span dir="rtl">, וזהו ששנינו: במה דברים אמורים - שהנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס לא יוציא</span><ref>'''<span dir="rtl">ברייתא א' בגמ' שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl"> - כשאין לה בנים, אבל יש לה בנים, לא תצא, ואם באו עדי טומאה, אפילו יש לה כמה בנים, תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">ברייתא ב' בגמ' שם, ומ' שהיא הסיפא של הברייתא שבציון הקודם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. וללשון השני בתלמוד, מחלוקת תנאים היא, והברייתא שנויה כדעת רבי, הסובר - לסוברים כן</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''1 ואילך.'''</span></ref> <span dir="rtl"> - שמוציאים אישה מבעלה בקול כל שהוא</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י שם ד&quot;ה ואבע&quot;א, בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הב';</span>'''</ref><span dir="rtl">, דהיינו עדי דבר מכוער</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רבי בברייתא בציון'''</span> <span dir="rtl">'''5 ואילך. רי&quot;ף שם כה א (ו ב).'''</span></ref><span dir="rtl">. ולדעת רב, אף בלא בנים, אין מוציאים אישה מבעלה על פי קול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רש&quot;י שם כד ב ד&quot;ה ואבע&quot;א.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">להלכה אמרו בתלמוד שבקול שאינו פוסק ואין עדים - עדי טומאה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רי&quot;ף שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''104; עי' טור אה&quot;ע סי' יא.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- הלכה כרבי</span>'''<ref><span dir="rtl">''' יבמות כה א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ומוציאים אותה בעדי דבר מכוער</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רי&quot;ף שם (ו ב).'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ובקול הפוסק, ויש עדים, הלכה כרב</span>'''<ref><span dir="rtl">''' גמ' שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאין מוציאים אותה אלא בעדי טומאה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רי&quot;ף שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וכן פסקו ראשונים ואחרונים להלכה, שאם באו עדים שאשת איש נסתרה על פלוני, ובאו ומצאו דבר מכוער כגון שנכנסו אחריו ומצאוה חוגרת חגורה או מצאו רוק למעלה מן הכילה וכיוצא בזה, אם הוציאה בעלה בדבר מכוער זה הרי זו לא תנשא לנטען אלא אסורה עליו, ואם עבר ונשאה והיו לה בנים ממנו לא תצא ואם לא היו לה בנים תצא</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ב הי&quot;ג; עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א; עי' לבוש שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ודוקא כשיש קול שאינו פוסק</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' רמב&quot;ם שם הי&quot;ד; עי' שו&quot;ע שם; עי' לבוש שם. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">להלכה אמרו בתלמוד שבקול שאינו פוסק ואין עדים - עדי טומאה</span><ref><span dir="rtl">''' עי' רי&quot;ף שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''104; עי' טור אה&quot;ע סי' יא.'''</span></ref> <span dir="rtl">- הלכה כרבי</span><ref>'''<span dir="rtl">יבמות כה א.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ומוציאים אותה בעדי דבר מכוער</span><ref>'''<span dir="rtl">רי&quot;ף שם (ו ב).</span>'''</ref><span dir="rtl">, ובקול הפוסק, ויש עדים, הלכה כרב</span><ref>'''<span dir="rtl">גמ' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שאין מוציאים אותה אלא בעדי טומאה</span><ref>'''<span dir="rtl">רי&quot;ף שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. וכן פסקו ראשונים ואחרונים להלכה, שאם באו עדים שאשת איש נסתרה על פלוני, ובאו ומצאו דבר מכוער כגון שנכנסו אחריו ומצאוה חוגרת חגורה או מצאו רוק למעלה מן הכילה וכיוצא בזה, אם הוציאה בעלה בדבר מכוער זה הרי זו לא תנשא לנטען אלא אסורה עליו, ואם עבר ונשאה והיו לה בנים ממנו לא תצא ואם לא היו לה בנים תצא</span><ref>'''<span dir="rtl">רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ב הי&quot;ג; עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א; עי' לבוש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ודוקא כשיש קול שאינו פוסק</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' רמב&quot;ם שם הי&quot;ד; עי' שו&quot;ע שם; עי' לבוש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''139 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. על קול היוצא על אישה שנתקדשה ונתגרשה, שחוששים לאוסרה לכהן, ע&quot;ע גרושה לכהן</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ציון 105.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ושם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ציון 106 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אם היה זה שיצא קול עליה שנתקדשה לו כהן, אם מותרת להינשא לו.</span>'''
<span dir="rtl">על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן</span><ref><span dir="rtl">''' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''139 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">. על קול היוצא על אישה שנתקדשה ונתגרשה, שחוששים לאוסרה לכהן, ע&quot;ע גרושה לכהן</span><ref>'''<span dir="rtl">ציון 105.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ושם</span><ref>'''<span dir="rtl">ציון 106 ואילך.</span>'''</ref><span dir="rtl">, אם היה זה שיצא קול עליה שנתקדשה לו כהן, אם מותרת להינשא לו.</span>


'''<span dir="rtl">^שליח ציבור</span>'''
==== <span dir="rtl">שליח ציבור</span> ====


'''<span dir="rtl">חזן הכנסת - שהוא שליח-צבור*</span>'''<ref><span dir="rtl">''' סדר&quot;ע ח&quot;ב סי' נה; עי' שו&quot;ת הרי&quot;ף סי' רפא; ס' הפרדס לרש&quot;י סדר פרשיות (מהד' עהרענרייך) עמ' שנג; שבה&quot;ל ענין תפילה סי' י. וע&quot;ע שליח צבור, שיש הקוראים לש&quot;צ חזן.'''</span></ref> <span dir="rtl">''' - שמרננים עליו בדברים רעים - כגון שהוציא מפיו דבר נבלה ומרנן בשירי ישמעאל'''</span><ref><span dir="rtl">''' שו&quot;ת הרי&quot;ף שם. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, או שנחשד באשת איש</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' תשו' רב האי בכלבו סי' קמז, והובאה בקיצור בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נ.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, או גנב או עשק</span>'''<ref><span dir="rtl">''' כ&quot;מ מתשו' רב האי בתשוה&quot;ג שע&quot;ת שם.'''</span></ref> <span dir="rtl">''' - כתבו גאונים וראשונים, שצריך להקהל להוציאו ולהכניס אחר תחתיו'''</span><ref><span dir="rtl">''' עי' סדר&quot;ע שם; עי שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש סי' צה, בשמו; תשו' רב עמרם בה&quot;פ מן הגאונים סי' צב; עי' תשו' רב האי בתשוה&quot;ג שם סי' נא; עי' שו&quot;ת הרי&quot;ף שם; עי' ס' הפרדס שם; עי' או&quot;ז ח&quot;א סי' קטז, בשם ס' המקצעות; עי' שבה&quot;ל שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שכל המרצה בין ישראל לאביהם שבשמים צריך להיות צדיק וישר ונקי בגופו מכל דופי</span>'''<ref><span dir="rtl">''' סדר&quot;ע ח&quot;ב סי' נה; תשו' רב עמרם שם; עי' ס' הפרדס שם; עי' או&quot;ז שם, בשם ס' המקצעות; שבה&quot;ל שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואם אינו כן עליו הכתוב אומר: היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ירמיהו יב ח. תענית טז ב. עי' סדר&quot;ע ח&quot;ב סי' נה; עי' תשו' רב עמרם שם; עי' תשו' רב האי שם; עי' שו&quot;ת הרי&quot;ף שם; ס' הפרדס שם; או&quot;ז שם, בשם ס' המקצעות; עי' שבה&quot;ל שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואמרו חכמים: זה שליח ציבור היורד לפני התיבה, שאינו הגון</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' גמ' שם. כ&quot;מ מסדר&quot;ע שם; עי' תשו' רב עמרם שם; עי' שבה&quot;ל שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וכתבו גאונים שדין זה הוא זאת בשליח צבור היורד לפני התיבה סתם אפילו בחול, אפילו בלא יום תענית, כל שכן בראש השנה וביום הכפורים, וביום תענית, ובכל יום שצריך להרבות ברחמים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' סדר&quot;ע שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שכן אמרו בתלמוד שצריך שליח הציבור בתענית-צבור*, להיות מי שלא יצא עליו שם רע בילדותו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' גמ' שם. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, מי שמרננים עליו עכשיו, כל שכן שמסלקים אותו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' סדר&quot;ע שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">חזן הכנסת - שהוא שליח-צבור*</span><ref>'''<span dir="rtl">סדר&quot;ע ח&quot;ב סי' נה; עי' שו&quot;ת הרי&quot;ף סי' רפא; ס' הפרדס לרש&quot;י סדר פרשיות (מהד' עהרענרייך) עמ' שנג; שבה&quot;ל ענין תפילה סי' י. וע&quot;ע שליח צבור, שיש הקוראים לש&quot;צ חזן.</span>'''</ref> <span dir="rtl"> - שמרננים עליו בדברים רעים - כגון שהוציא מפיו דבר נבלה ומרנן בשירי ישמעאל</span><ref>'''<span dir="rtl">שו&quot;ת הרי&quot;ף שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, או שנחשד באשת איש</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' תשו' רב האי בכלבו סי' קמז, והובאה בקיצור בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נ.</span>'''</ref><span dir="rtl">, או גנב או עשק</span><ref>'''<span dir="rtl">כ&quot;מ מתשו' רב האי בתשוה&quot;ג שע&quot;ת שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl"> - כתבו גאונים וראשונים, שצריך להקהל להוציאו ולהכניס אחר תחתיו</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' סדר&quot;ע שם; עי שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש סי' צה, בשמו; תשו' רב עמרם בה&quot;פ מן הגאונים סי' צב; עי' תשו' רב האי בתשוה&quot;ג שם סי' נא; עי' שו&quot;ת הרי&quot;ף שם; עי' ס' הפרדס שם; עי' או&quot;ז ח&quot;א סי' קטז, בשם ס' המקצעות; עי' שבה&quot;ל שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שכל המרצה בין ישראל לאביהם שבשמים צריך להיות צדיק וישר ונקי בגופו מכל דופי</span><ref>'''<span dir="rtl">סדר&quot;ע ח&quot;ב סי' נה; תשו' רב עמרם שם; עי' ס' הפרדס שם; עי' או&quot;ז שם, בשם ס' המקצעות; שבה&quot;ל שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ואם אינו כן עליו הכתוב אומר: היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה</span><ref>'''<span dir="rtl">ירמיהו יב ח. תענית טז ב. עי' סדר&quot;ע ח&quot;ב סי' נה; עי' תשו' רב עמרם שם; עי' תשו' רב האי שם; עי' שו&quot;ת הרי&quot;ף שם; ס' הפרדס שם; או&quot;ז שם, בשם ס' המקצעות; עי' שבה&quot;ל שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ואמרו חכמים: זה שליח ציבור היורד לפני התיבה, שאינו הגון</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' גמ' שם. כ&quot;מ מסדר&quot;ע שם; עי' תשו' רב עמרם שם; עי' שבה&quot;ל שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. וכתבו גאונים שדין זה הוא זאת בשליח צבור היורד לפני התיבה סתם אפילו בחול, אפילו בלא יום תענית, כל שכן בראש השנה וביום הכפורים, וביום תענית, ובכל יום שצריך להרבות ברחמים</span><ref>'''<span dir="rtl">סדר&quot;ע שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שכן אמרו בתלמוד שצריך שליח הציבור בתענית-צבור*, להיות מי שלא יצא עליו שם רע בילדותו</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' גמ' שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, מי שמרננים עליו עכשיו, כל שכן שמסלקים אותו</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' סדר&quot;ע שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">לא היה שם שליח ציבור כמוהו, צריך ליסרו ולהוכיחו ואם יסרו אותו ולא ישמע אליהם, מוציאים אותו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' תשו' רב האי בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נא.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">לא היה שם שליח ציבור כמוהו, צריך ליסרו ולהוכיחו ואם יסרו אותו ולא ישמע אליהם, מוציאים אותו</span><ref>'''<span dir="rtl">תשו' רב האי בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נא.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">במה דברים אמורים, כשהיה הרינון שיצא על שליח ציבור זה עודנו עליו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש סי' צה, בשם א' המורים, בפי' תשו' הגאונים שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''110 ואילך, והסכים לו.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, לפי שהתמדת יציאת הקול עליו הוא מאמת בו הפסול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם: הפיסול.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. היה הרינון על מה שעבר ופסק הקול, נחלקו גאונים וראשונים: יש סוברים שאם עתה אינו חשוד ונראית עליו אותות התשובה והטוב אין מסלקים לסיבת מה שקדם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' תשו' רב האי בכלבו סי' קמז, והובאה בקיצור בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נ; שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שהואיל וכבר שב ותיקן דרכיו לא נשגיח על מה שכבר היה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ומכיון שראינו אותו עתה הולך בדרך ישרה ונתראית עליו התשובה מותר להתפלל אחריו ולא נביט אל מה שכבר עבר, לפי שהתשובה מקובלת לפניו, כאמור: שובו בנים שובבים ארפה משובֹתיכם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ירמיהו ג כב. שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם: מכיון. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ובני אדם אף על פי שאינם יודעים הנסתרות ואין להם אלא הנגלות כשעבר זמן הרבה ואין נראה עליו לא בגלוי ולא בסתר דבר שלא כהוגן והלב מאמין בו כי חזר מקבלים אותו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' תשו' רב האי בכלבו שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואף אם היה שליח ציבור והעבירו אותו מתפקידו משום הקול שיצא עליו, אם שב בתשובה מחזירים אותו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' תשו' רב האי שם. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ויש מהראשונים הסובר שלעולם אסור להיות שליח ציבור, אף אם פסק הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם, בשם מורה אחד.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">במה דברים אמורים, כשהיה הרינון שיצא על שליח ציבור זה עודנו עליו</span><ref><span dir="rtl">''' עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש סי' צה, בשם א' המורים, בפי' תשו' הגאונים שבציון'''</span> <span dir="rtl">'''110 ואילך, והסכים לו.'''</span></ref><span dir="rtl">, לפי שהתמדת יציאת הקול עליו הוא מאמת בו הפסול</span><ref>'''<span dir="rtl">שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם: הפיסול.</span>'''</ref><span dir="rtl">. היה הרינון על מה שעבר ופסק הקול, נחלקו גאונים וראשונים: יש סוברים שאם עתה אינו חשוד ונראית עליו אותות התשובה והטוב אין מסלקים לסיבת מה שקדם</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' תשו' רב האי בכלבו סי' קמז, והובאה בקיצור בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נ; שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שהואיל וכבר שב ותיקן דרכיו לא נשגיח על מה שכבר היה</span><ref>'''<span dir="rtl">שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ומכיון שראינו אותו עתה הולך בדרך ישרה ונתראית עליו התשובה מותר להתפלל אחריו ולא נביט אל מה שכבר עבר, לפי שהתשובה מקובלת לפניו, כאמור: שובו בנים שובבים ארפה משובֹתיכם</span><ref>'''<span dir="rtl">ירמיהו ג כב. שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם: מכיון.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ובני אדם אף על פי שאינם יודעים הנסתרות ואין להם אלא הנגלות כשעבר זמן הרבה ואין נראה עליו לא בגלוי ולא בסתר דבר שלא כהוגן והלב מאמין בו כי חזר מקבלים אותו</span><ref>'''<span dir="rtl">תשו' רב האי בכלבו שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ואף אם היה שליח ציבור והעבירו אותו מתפקידו משום הקול שיצא עליו, אם שב בתשובה מחזירים אותו</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' תשו' רב האי שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ויש מהראשונים הסובר שלעולם אסור להיות שליח ציבור, אף אם פסק הקול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם, בשם מורה אחד.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">בדעת הסוברים ששליח ציבור ששב בתשובה, אין מעבירים אותו מתפקידו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''124 ואילך.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, כתבו גאונים שמכל מקום ביום תענית</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע תענית צבור.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">אין מורידים אותו לפני התיבה, לפי שאין פרקו נאה שכבר יצא עליו שם רע מקודם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' תשו' רב האי בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נ וכלבו סי' קמז. ועי' תענית טז ב. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">בדעת הסוברים ששליח ציבור ששב בתשובה, אין מעבירים אותו מתפקידו</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''124 ואילך.'''</span></ref><span dir="rtl">, כתבו גאונים שמכל מקום ביום תענית</span><ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע תענית צבור.</span>'''</ref> <span dir="rtl">אין מורידים אותו לפני התיבה, לפי שאין פרקו נאה שכבר יצא עליו שם רע מקודם</span><ref>'''<span dir="rtl">תשו' רב האי בתשוה&quot;ג שע&quot;ת סי' נ וכלבו סי' קמז. ועי' תענית טז ב.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">ויש מהראשונים החולקים על כל זה, וסוברים ששליח ציבור שמרננים עליו העם - ברינון שאין ראוי להזכירו</span>'''<ref><span dir="rtl">''' שו&quot;ת הרמב&quot;ם (בלאו) סי' קיא.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שנתפס עם הנכרית, או שמסר אדם מישראל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ע&quot;ע מוסר. כלבו סי' קמז. '''</span></ref> '''<span dir="rtl">- ברננה שמרננים אחריו שלא בעדים, אינו נפסל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש סי' צה, בשם א' המורים; עי' שו&quot;ת הרמב&quot;ם שם; כלבו שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, לפי שאותו שם רע הוא קול בעלמא מבלתי שיתאמת הדבר בשני עדים, ואפשר שהיה אותו שם רע שקר</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם, בשם א' המורים.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואין ראוי להסיר שום בעל משרה ממשרתו בגלל שמועה בלבד</span>'''<ref><span dir="rtl">''' שו&quot;ת הרמב&quot;ם שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">ויש מהראשונים החולקים על כל זה, וסוברים ששליח ציבור שמרננים עליו העם - ברינון שאין ראוי להזכירו</span><ref>'''<span dir="rtl">שו&quot;ת הרמב&quot;ם (בלאו) סי' קיא.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שנתפס עם הנכרית, או שמסר אדם מישראל</span><ref>'''<span dir="rtl">ע&quot;ע מוסר. כלבו סי' קמז.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- ברננה שמרננים אחריו שלא בעדים, אינו נפסל</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש סי' צה, בשם א' המורים; עי' שו&quot;ת הרמב&quot;ם שם; כלבו שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, לפי שאותו שם רע הוא קול בעלמא מבלתי שיתאמת הדבר בשני עדים, ואפשר שהיה אותו שם רע שקר</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' שו&quot;ת ר&quot;י מיגאש שם, בשם א' המורים.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ואין ראוי להסיר שום בעל משרה ממשרתו בגלל שמועה בלבד</span><ref>'''<span dir="rtl">שו&quot;ת הרמב&quot;ם שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ציון הבא ואילך. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן</span><ref>'''<span dir="rtl">ציון הבא ואילך.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">^קול שפסק ושלא פסק</span>'''
==== <span dir="rtl">קול שפסק ושלא פסק</span> ====


'''<span dir="rtl">קול שאינו פוסק, היינו אם נבוכה העיר על האישה ועל הנטען יום ומחצה או יתר ואמרו: פלוני זנה עם פלונית, ולא פסק הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' אביי ביבמות כה א, בשם אם; עי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם כד ב; רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ב הי&quot;ד; עי' מאירי שם; עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א. '''</span></ref>'''<span dir="rtl">. שכיון שלא פסק הקול, קרובים הדברים שאמיתיים הם</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' לבוש שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ואפילו היה הקול, ופסק - שיצא קול אחר לומר: שקר הוא הלעז</span>'''<ref><span dir="rtl">''' רש&quot;י שם כה א ד&quot;ה דפסיק; עי' טור שם; עי' יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח; עי' לבוש שם.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- ושב וחזר יום ומחצה, הרי זה קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ריטב&quot;א שם; עי' נמוק&quot;י שם (ו ב), בשמו.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">קול שאינו פוסק, היינו אם נבוכה העיר על האישה ועל הנטען יום ומחצה או יתר ואמרו: פלוני זנה עם פלונית, ולא פסק הקול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' אביי ביבמות כה א, בשם אם; עי' פהמ&quot;ש לרמב&quot;ם שם כד ב; רמב&quot;ם סוטה פ&quot;ב הי&quot;ד; עי' מאירי שם; עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א.</span>'''</ref><span dir="rtl">. שכיון שלא פסק הקול, קרובים הדברים שאמיתיים הם</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' לבוש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ואפילו היה הקול, ופסק - שיצא קול אחר לומר: שקר הוא הלעז</span><ref>'''<span dir="rtl">רש&quot;י שם כה א ד&quot;ה דפסיק; עי' טור שם; עי' יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח; עי' לבוש שם.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- ושב וחזר יום ומחצה, הרי זה קול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' ריטב&quot;א שם; עי' נמוק&quot;י שם (ו ב), בשמו.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">היו אויבים, אין חוששים לקול, שאויבים הוא שהוציאו הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' יבמות כה א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שכל מקום שיש אויבים בעיר, בין לנטען בין לנטענת - ובין לבעל</span>'''<ref><span dir="rtl">''' לבוש אה&quot;ע סי' יא ס&quot;א.'''</span></ref> '''<span dir="rtl">- אפילו נמשך הקול יום וחצי ויותר בלא שום הפסק, אינו קול הוא ומותר</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ריטב&quot;א שם; נמוק&quot;י שם (ו ב), בשמו; עי' שו&quot;ע שם א; עי' לבוש שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ואפילו לא ודאי שנעשה הקול על ידי אויבים, אלא די שנמצאים אויבים בעיר ויש קצת רגלים לדבר שהוא הוציאו את הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח; ק&quot;נ לרא&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' ח סק&quot;ז, בשמו; עי' לבוש שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, והוא הדין אם מחמת אויבים לא היה יכול לפסוק, אף על פי שמתחילה לא יצא מתוך אויבים אין בזה מיחוש, כי האויבים מחזיקים שלא יפסוק הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' יש&quot;ש שם, בשם ראבי&quot;ה, והסכים לו; ק&quot;נ שם, בשם ראבי&quot;ה; עי' לבוש שם.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. וכל שיש שם סרך איבה אין חוששים לקול, ואף על פי שעדי כיעור מסייעים, מכל מקום אין מוציאים</span>'''<ref><span dir="rtl">''' מאירי שם כד ב.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, אבל אסורה על הנטען לכתחילה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' ריטב&quot;א שם כה א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">. ואם לא היה שם דבר מכוער, יש מהראשונים מצדדים שכל שהיו שם אויבים לנטען או לנטענת, אף בקול שאינו פוסק, יכול להינשא לה</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ריטב&quot;א שם: ואפשר; עי' נמוק&quot;י שם, בשמו.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">היו אויבים, אין חוששים לקול, שאויבים הוא שהוציאו הקול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' יבמות כה א.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שכל מקום שיש אויבים בעיר, בין לנטען בין לנטענת - ובין לבעל</span><ref>'''<span dir="rtl">לבוש אה&quot;ע סי' יא ס&quot;א.</span>'''</ref> <span dir="rtl">- אפילו נמשך הקול יום וחצי ויותר בלא שום הפסק, אינו קול הוא ומותר</span><ref>'''<span dir="rtl">ריטב&quot;א שם; נמוק&quot;י שם (ו ב), בשמו; עי' שו&quot;ע שם א; עי' לבוש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ואפילו לא ודאי שנעשה הקול על ידי אויבים, אלא די שנמצאים אויבים בעיר ויש קצת רגלים לדבר שהוא הוציאו את הקול</span><ref>'''<span dir="rtl">יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח; ק&quot;נ לרא&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' ח סק&quot;ז, בשמו; עי' לבוש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">, והוא הדין אם מחמת אויבים לא היה יכול לפסוק, אף על פי שמתחילה לא יצא מתוך אויבים אין בזה מיחוש, כי האויבים מחזיקים שלא יפסוק הקול</span><ref>'''<span dir="rtl">יש&quot;ש שם, בשם ראבי&quot;ה, והסכים לו; ק&quot;נ שם, בשם ראבי&quot;ה; עי' לבוש שם.</span>'''</ref><span dir="rtl">. וכל שיש שם סרך איבה אין חוששים לקול, ואף על פי שעדי כיעור מסייעים, מכל מקום אין מוציאים</span><ref>'''<span dir="rtl">מאירי שם כד ב.</span>'''</ref><span dir="rtl">, אבל אסורה על הנטען לכתחילה</span><ref>'''<span dir="rtl">ריטב&quot;א שם כה א.</span>'''</ref><span dir="rtl">. ואם לא היה שם דבר מכוער, יש מהראשונים מצדדים שכל שהיו שם אויבים לנטען או לנטענת, אף בקול שאינו פוסק, יכול להינשא לה</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' ריטב&quot;א שם: ואפשר; עי' נמוק&quot;י שם, בשמו.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">היתה קטטה בינה ובין בעלה, ולא יצא הקול אלא לאחר הקטטה, יש מהראשונים סוברים שאינו קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' מאירי יבמות כד ב, בשם גאוני ספרד.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שאנו תולים שהבעל הוא שהוציא את הקול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' מאירי שם, בשם גאוני ספרד.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, שהוא כאויב לה, שתולים הקול באויב</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''143 ואילך. עי' מאירי שם, בשם גאוני ספרד.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">היתה קטטה בינה ובין בעלה, ולא יצא הקול אלא לאחר הקטטה, יש מהראשונים סוברים שאינו קול</span><ref>'''<span dir="rtl">מאירי יבמות כד ב, בשם גאוני ספרד.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שאנו תולים שהבעל הוא שהוציא את הקול</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' מאירי שם, בשם גאוני ספרד.</span>'''</ref><span dir="rtl">, שהוא כאויב לה, שתולים הקול באויב</span><ref><span dir="rtl">''' עי' ציון'''</span> <span dir="rtl">'''143 ואילך. עי' מאירי שם, בשם גאוני ספרד.'''</span></ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">קול הפוסק מחמת יראה, הרי הוא כקול שאינו פוסק</span>'''<ref><span dir="rtl">''' עי' יבמות כה א; עי' מאירי שם כד ב; עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">, ולאו דוקא שפסק בודאי מחמת יראה, אלא אם יש רגלים לדבר שמחמת יראה פסק, אז הוא קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">קול הפוסק מחמת יראה, הרי הוא כקול שאינו פוסק</span><ref>'''<span dir="rtl">עי' יבמות כה א; עי' מאירי שם כד ב; עי' שו&quot;ע אה&quot;ע יא א.</span>'''</ref><span dir="rtl">, ולאו דוקא שפסק בודאי מחמת יראה, אלא אם יש רגלים לדבר שמחמת יראה פסק, אז הוא קול</span><ref>'''<span dir="rtl">יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>


'''<span dir="rtl">יש מהאחרונים סוברים, שאם היה הבעל שונא לנטען, אינו קול</span>'''<ref><span dir="rtl">''' יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח.'''</span></ref>'''<span dir="rtl">.</span>'''
<span dir="rtl">יש מהאחרונים סוברים, שאם היה הבעל שונא לנטען, אינו קול</span><ref>'''<span dir="rtl">יש&quot;ש יבמות פ&quot;ב סי' יח.</span>'''</ref><span dir="rtl">.</span>
 
==== <span dir="rtl">הערות שוליים</span> ====


<references />
<references />

גרסה אחרונה מ־11:46, 16 ביוני 2022

הגדרת הערך - כשהציבור מרננים שפלוני זנה עם פלונית.

לאסור אישה על בעלה

באיסור אשת איש לבעלה משום קול זנות שיצא עליה, נחלקו גאונים וראשונים בדעת תנאים:

א) יש מהגאונים וראשונים סוברים שמחלוקת תנאים בדבר: א) לדעת רבי, אישה נאסרת לבעלה בקול כל שהוא[1] - אפילו פוסק[2], שיצא קול אחר לומר: שקר הוא הלעז[3] - כיצד, היה רוכל - מוכר בשמים לנשים להתקשט בהם[4] - יוצא מן הבית, ומצא זה את אשתו שהיא חוגרת בסינר[5] - כעין מכנסים שהיו הנשים חוגרות לצניעות[6] - הואיל ומכוער הדבר -שלא התירתו מעליה אלא לזנות[7] - תצא[8] מבעלה[9]. היה רוכל יוצא מן הבית[10], שראו החשוד יוצא ונכנסו מיד ומצאו דבר זה[11] - ויש מפרשים: אף בלא ראיית יציאת הנטען[12] - ומצא בעל רוק למעלה מן המיטה[13], בגג הכילה בצד שעל המיטה[14], מי זרק הרוק למעלה, כי אם השוכב ופניו למעלה, הלכך זינתה זו ורקקה בשעת תשמיש[15], והואיל ומכוער הדבר, תצא[16], אבל אם לא יצא הנטען, לא[17]. ויש מפרשים שרוק הוא כינוי לדבר אחר - שכבת זרע - ולמעלה לאו דוקא אלא בכילה שאפשר שקינח בה[18]. בא הבעל וניכר מקום הפיכת מנעלים בעפר שתחת המיטה[19], שהיה פיהם למטה, והפכו כדי שלא יכיר הרואה[20], - ויש מפרשים: מקום מנעלים מצא הפוך, שבא ומצא את מנעליה במקום שהוא רגיל לתת שלו, ודאי נכרי בא לכאן ושם מנעליו במקום שלה ושלה במקום בעל[21]. ויש מפרשים: שהיה שם עפר תיחוח ונמצא בעפר צורת פני המנעל כמי שנעץ רגליו בשעת מעשה[22] - הואיל ומכוער הדבר, תצא[23]. וכעין זה אמר ר' לעזר בשם ר' חנינה בירושלמי: ראו אותה חוגרה בסינר, רוכל יוצא מתוך ביתה, כאור - מכוער[24] - הדבר, תצא[25]. רוק על גבי מיטתה, כאור הדבר, תצא[26]. רוק על גבי מיטתו - שלן שם הרוכל בבית[27] - כאור הדבר, תצא[28]. סנדלו לפני מיטתה - יש מפרשים: סנדלו של הבעל, שנראים הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את של הבעל במקום שלה[29]. ויש מפרשים: סנדלו של הרוכל[30] - כאור הדבר, תצא[31]. סנדלה לפני מיטתו - יש מפרשים: מיטתו של הבעל, שנראים הדברים שאיש נכרי בא לכאן ושם את שלה במקום של הבעל[32]. ויש מפרשים: מיטתו של הרוכל[33] - כאור הדבר, תצא[34]. שניהם יוצאים ממקום אפל - ראו האישה והרוכל יוצאים ממקום האפל, ודאי לזנות נכנסו לשם[35] - כאור הדבר, תצא[36]. נכנסו שניהם לתוך הבור וראו אותם מעלים זה את זה מן הבור, כאור הדבר, תצא[37]. שניהם טופחות על יריכה במרחץ - שעשו דרך צחוק וטפחו זה את זה על יריכם בבית המרחץ שעומדים שם ערומים[38] - כאור הדבר, תצא[39]. ב) ולדעת רב, אין אישה נאסרת לבעלה משום קול[40]. והכריעו בתלמוד שבקול שאינו פוסק ואין עדים, הלכה כרבי[41] ויוצאת מבעלה[42], וקול הפוסק, ההלכה כרב, שאין מחזיקים קול אלא בעדים[43], ואינה יוצאת מבעלה[44].

ב) ויש מהראשונים סוברים, שהכל מודים שאין האישה נאסרת לבעלה משום קול[45], ואין האישה נאסרת על בעלה אלא בעדי טומאה[46], שיראו דרך מנאפים[47], או על ידי קינוי וסתירה[48], בין יש לה בנים בין אין לה בנים[49].

בדעת הסוברים שאישה נאסרת על בעלה משום קול[50], כתבו ראשונים בדעת גאונים, שאין חילוק בזה בין אם היו לה בנים ובין אם לא היו לה בנים[51]. וראשונים כתבו, שאם היו לה בנים, אינה יוצאה מבעלה[52].

בדעת הסוברים שאישה נאסרת על בעלה משום קול[53], נחלקו גאונים וראשונים: א) יש מהגאונים וראשונים סוברים שמכל מקום אין מוציאים מהבעל בקול בלבד, אלא צריך עדות על דבר מכוער[54], שיראו איש יוצא מן ביתה או מן החדש שלה והיא חוגרת אזורה, או יראה איש כבר התפרד ממקום והיא עמדה בזה המקום ממה שדומה לאלו הדמיונות[55]. ב) ויש מהראשונים סוברים שאם יש קול שאינו פוסק, יוצאה מבעלה אף ללא עדי דבר מכוער[56].

אף לסוברים שמוציאים מבעל משום קול[57], אמרו בירושלמי שאם נתנה אמתלא* לדבריה - למה נעשה כך, ולא היה שם זנות[58] - נאמנת[59]. ומכל מקום אם ראו אותו נותן פיו על פיה, אינו מועיל אמתלא[60].

להלכה נחלקו הפוסקים: יש פוסקים שאין האישה יוצאת מבעלה משום קול[61]. ויש פוסקים שאם היה קול שאינו פוסק, עם עדי כיעור, מוציאים אותה מבעלה, אם אין לו בנים ממנה[62], שלא להוציא לעז על הבנים, ודוקא כשיש שניהם קול שאינו פוסק ועדי כיעור, אבל באחד מהם אין מוציאים מן הבעל[63].

על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן[64]. על קול היוצא שפלוני הכהן גירש את אשתו, והיא יושבת תחתיו, שאין מוציאים אותה מבעלה, ע"ע גרושה לכהן[65]. על קול היוצא שפלוני כהן כתב גט* לאשתו, אם חוששים לו, ע"ע הנ"ל[66]. על אדם שיוצא עליו קול שהוא עובר עבירות באיסורי עריות, שמלקים אותו, משום אַל בני כי לוא טובה השמֻעה[67], ע"ע לא טובה השמועה.

לאסור אישה על בועל

באיסור אשת איש, על אדם שנטען שנבעלה לו, משום קול זנות שיצא עליהם, נחלקו תנאים ואמוראים: א) לדעת רבי[68], ולדעת רב ששת, הנטען על אשת איש בקול שאינו פוסק, אם כנסה, מוציאים אותה ממנו[69], וזהו ששנינו: הנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס לא יוציא[70], שאם נטען ראובן על דינה אשת שמעון, וגירשה שמעון ונשאה נחשון וגירשה, וכנסה ראובן, לא יוציא[71], משום שבא אחר וכנסה ונפסק הקול[72], אבל הנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס יוציא[73], אם לא פסק הקול[74]. וש מהראשונים מפרשים שהדברים אמורים, אם אין לה בנים מהראשון[75], אבל יש לה בנים מן הראשון לא תצא[76], שכשמוציאים אותה אנו מחזקים את הקול הראשון ועושים אותם ממזרים[77]. והאישה שנישאה לנטען עליה כשהיתה אשת איש, תצא ממנו בקול שאינו פוסק[78], כגון שהיה רוכל יוצא מהבית ומצא הבעל אשתו שהיא חוגרת בסינר, שאם גירשה ועמד ונשאה הרוכל, תצא ממנו[79]. ואף על שאין מוציאים אישה מבעלה משום קול שאינו פוסק - לסוברים כן[80] - אם גירשה הבעל מאליו וכנסה הנטען, חיזק הקול במעשיו[81], ועוד שראוי לכנוס הבועל יותר מהבעל[82].

ב) ולדעת רב אם כנסה ראובן מגירושי שמעון לא תצא, אף אם הקול לא פסק, הואיל ואין עדים, אלא שמלכתחילה אף אם כנסה נחשון ונפסק הקול, לא יכנסה ראובן אחר גירושיה[83], ולא אמרו שהנטען על אשת איש והוציאוה מתחת ידו, אף על פי שכנס יוציא[84], אלא בעדים[85]. ונחלקו ראשונים בדעת רב: א) יש מפרשים שללשון הראשון בתלמוד, אם היו לה בנים מהנטען, שכנסה, לאחר שנתגרשה, אינה נאסרת עליו משום קול, אלא בעדים בלבד, ואם אין לה בנים יוצאת אף בקול[86], וזהו ששנינו: במה דברים אמורים - שהנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס יוציא[87] - כשאין לה בנים - מנטען[88] - אבל יש לה בנים, לא תצא, ואם באו עדי טומאה, אפילו יש לה כמה בנים, תצא[89], ואף על פי שאפילו זנתה עמו ונשאה נטען אחר שגירש ראשון אין הולד פסול, מכל מקום הוא מזוהם[90]. וללשון השני בתלמוד, מחלוקת תנאים היא, והברייתא שנויה כדעת רבי, הסובר שמוציאים אישה מהנטען שנבעלה לו בקול כל שהוא[91], ולדעת רב אין מוציאים אותה מן הנטען, אלא בעדי טומאה[92]. ב) ויש מפרשים שללשון הראשון בתלמוד, אם היו לה בנים מבעלה הראשון, אינה נאסרת משום קול, אלא בעדים בלבד, ואם אין לה בנים יוצאת אף בקול[93], וזהו ששנינו: במה דברים אמורים - שהנטען על אשת איש והוציאוה על ידו ונתגרשה מתחת ידי אחר, אם כנס לא יוציא[94] - כשאין לה בנים, אבל יש לה בנים, לא תצא, ואם באו עדי טומאה, אפילו יש לה כמה בנים, תצא[95]. וללשון השני בתלמוד, מחלוקת תנאים היא, והברייתא שנויה כדעת רבי, הסובר - לסוברים כן[96] - שמוציאים אישה מבעלה בקול כל שהוא[97], דהיינו עדי דבר מכוער[98]. ולדעת רב, אף בלא בנים, אין מוציאים אישה מבעלה על פי קול[99].

להלכה אמרו בתלמוד שבקול שאינו פוסק ואין עדים - עדי טומאה[100] - הלכה כרבי[101], ומוציאים אותה בעדי דבר מכוער[102], ובקול הפוסק, ויש עדים, הלכה כרב[103], שאין מוציאים אותה אלא בעדי טומאה[104]. וכן פסקו ראשונים ואחרונים להלכה, שאם באו עדים שאשת איש נסתרה על פלוני, ובאו ומצאו דבר מכוער כגון שנכנסו אחריו ומצאוה חוגרת חגורה או מצאו רוק למעלה מן הכילה וכיוצא בזה, אם הוציאה בעלה בדבר מכוער זה הרי זו לא תנשא לנטען אלא אסורה עליו, ואם עבר ונשאה והיו לה בנים ממנו לא תצא ואם לא היו לה בנים תצא[105]. ודוקא כשיש קול שאינו פוסק[106].

על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן[107]. על קול היוצא על אישה שנתקדשה ונתגרשה, שחוששים לאוסרה לכהן, ע"ע גרושה לכהן[108]. ושם[109], אם היה זה שיצא קול עליה שנתקדשה לו כהן, אם מותרת להינשא לו.

שליח ציבור

חזן הכנסת - שהוא שליח-צבור*[110] - שמרננים עליו בדברים רעים - כגון שהוציא מפיו דבר נבלה ומרנן בשירי ישמעאל[111], או שנחשד באשת איש[112], או גנב או עשק[113] - כתבו גאונים וראשונים, שצריך להקהל להוציאו ולהכניס אחר תחתיו[114], שכל המרצה בין ישראל לאביהם שבשמים צריך להיות צדיק וישר ונקי בגופו מכל דופי[115], ואם אינו כן עליו הכתוב אומר: היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה[116], ואמרו חכמים: זה שליח ציבור היורד לפני התיבה, שאינו הגון[117]. וכתבו גאונים שדין זה הוא זאת בשליח צבור היורד לפני התיבה סתם אפילו בחול, אפילו בלא יום תענית, כל שכן בראש השנה וביום הכפורים, וביום תענית, ובכל יום שצריך להרבות ברחמים[118], שכן אמרו בתלמוד שצריך שליח הציבור בתענית-צבור*, להיות מי שלא יצא עליו שם רע בילדותו[119], מי שמרננים עליו עכשיו, כל שכן שמסלקים אותו[120].

לא היה שם שליח ציבור כמוהו, צריך ליסרו ולהוכיחו ואם יסרו אותו ולא ישמע אליהם, מוציאים אותו[121].

במה דברים אמורים, כשהיה הרינון שיצא על שליח ציבור זה עודנו עליו[122], לפי שהתמדת יציאת הקול עליו הוא מאמת בו הפסול[123]. היה הרינון על מה שעבר ופסק הקול, נחלקו גאונים וראשונים: יש סוברים שאם עתה אינו חשוד ונראית עליו אותות התשובה והטוב אין מסלקים לסיבת מה שקדם[124], שהואיל וכבר שב ותיקן דרכיו לא נשגיח על מה שכבר היה[125], ומכיון שראינו אותו עתה הולך בדרך ישרה ונתראית עליו התשובה מותר להתפלל אחריו ולא נביט אל מה שכבר עבר, לפי שהתשובה מקובלת לפניו, כאמור: שובו בנים שובבים ארפה משובֹתיכם[126], ובני אדם אף על פי שאינם יודעים הנסתרות ואין להם אלא הנגלות כשעבר זמן הרבה ואין נראה עליו לא בגלוי ולא בסתר דבר שלא כהוגן והלב מאמין בו כי חזר מקבלים אותו[127], ואף אם היה שליח ציבור והעבירו אותו מתפקידו משום הקול שיצא עליו, אם שב בתשובה מחזירים אותו[128]. ויש מהראשונים הסובר שלעולם אסור להיות שליח ציבור, אף אם פסק הקול[129].

בדעת הסוברים ששליח ציבור ששב בתשובה, אין מעבירים אותו מתפקידו[130], כתבו גאונים שמכל מקום ביום תענית[131] אין מורידים אותו לפני התיבה, לפי שאין פרקו נאה שכבר יצא עליו שם רע מקודם[132].

ויש מהראשונים החולקים על כל זה, וסוברים ששליח ציבור שמרננים עליו העם - ברינון שאין ראוי להזכירו[133], שנתפס עם הנכרית, או שמסר אדם מישראל[134] - ברננה שמרננים אחריו שלא בעדים, אינו נפסל[135], לפי שאותו שם רע הוא קול בעלמא מבלתי שיתאמת הדבר בשני עדים, ואפשר שהיה אותו שם רע שקר[136], ואין ראוי להסיר שום בעל משרה ממשרתו בגלל שמועה בלבד[137].

על גדר קול הפוסק ושאינו פוסק, עי' להלן[138].

קול שפסק ושלא פסק

קול שאינו פוסק, היינו אם נבוכה העיר על האישה ועל הנטען יום ומחצה או יתר ואמרו: פלוני זנה עם פלונית, ולא פסק הקול[139]. שכיון שלא פסק הקול, קרובים הדברים שאמיתיים הם[140]. ואפילו היה הקול, ופסק - שיצא קול אחר לומר: שקר הוא הלעז[141] - ושב וחזר יום ומחצה, הרי זה קול[142].

היו אויבים, אין חוששים לקול, שאויבים הוא שהוציאו הקול[143], שכל מקום שיש אויבים בעיר, בין לנטען בין לנטענת - ובין לבעל[144] - אפילו נמשך הקול יום וחצי ויותר בלא שום הפסק, אינו קול הוא ומותר[145], ואפילו לא ודאי שנעשה הקול על ידי אויבים, אלא די שנמצאים אויבים בעיר ויש קצת רגלים לדבר שהוא הוציאו את הקול[146], והוא הדין אם מחמת אויבים לא היה יכול לפסוק, אף על פי שמתחילה לא יצא מתוך אויבים אין בזה מיחוש, כי האויבים מחזיקים שלא יפסוק הקול[147]. וכל שיש שם סרך איבה אין חוששים לקול, ואף על פי שעדי כיעור מסייעים, מכל מקום אין מוציאים[148], אבל אסורה על הנטען לכתחילה[149]. ואם לא היה שם דבר מכוער, יש מהראשונים מצדדים שכל שהיו שם אויבים לנטען או לנטענת, אף בקול שאינו פוסק, יכול להינשא לה[150].

היתה קטטה בינה ובין בעלה, ולא יצא הקול אלא לאחר הקטטה, יש מהראשונים סוברים שאינו קול[151], שאנו תולים שהבעל הוא שהוציא את הקול[152], שהוא כאויב לה, שתולים הקול באויב[153].

קול הפוסק מחמת יראה, הרי הוא כקול שאינו פוסק[154], ולאו דוקא שפסק בודאי מחמת יראה, אלא אם יש רגלים לדבר שמחמת יראה פסק, אז הוא קול[155].

יש מהאחרונים סוברים, שאם היה הבעל שונא לנטען, אינו קול[156].

הערות שוליים

  1. ↑ עי' שאילתות שאי' קלד; רש"י יבמות כד ב ד"ה ואבע"א, בד' רבי שבברייתא שבציון 5 ואילך; עי' מאירי שם, בשם גדולי הרבנים, ובד' השאילתות.
  2. ↑ עי' גמ' שם כה א, בד' רבי.
  3. ↑ רש"י שם ד"ה דפסיק.
  4. ↑ רש"י שם כד ב ד"ה רוכל.
  5. ↑ עי' רבי בברייתא שם, ורש"י ד"ה רוכל יוצא.
  6. ↑ רש"י שם ד"ה סינר.
  7. ↑ רש"י שם ד"ה רוכל יוצא.
  8. ↑ רבי בברייתא שם.
  9. ↑ עי' רש"י שם, ועי' רשב"א שם שבציון 68; עי' תוס' חד מקמאי ורשב"א שם, בשם רש"י. ועי' ציון הנ"ל, שי"מ ד' רבי בע"א.
  10. ↑ רש"י שם ד"ה רוק למעלה; מאירי שם, בשם רוב המפרשים.
  11. ↑ מאירי שם, בשם רוב המפרשים.
  12. ↑ עי' מאירי שם, בשם י"מ.
  13. ↑ רבי בברייתא שם, ורש"י שם.
  14. ↑ עי' רש"י שם; מאירי שם, בשם גדולי הרבנים.
  15. ↑ רש"י שם; עי' מאירי שם, בשם גדולי הרבנים.
  16. ↑ רבי בברייתא שם.
  17. ↑ מאירי שם, ע"פ רוב המפרשים שבציון 10.
  18. ↑ מאירי שם: ול"נ, ע"פ ירו' שבציון 28.
  19. ↑ עי' ברייתא שם כה א, לפי גמ' שם, ורש"י ד"ה מקום מנעלים הפוכים, בשם מורו, והסכים לו.
  20. ↑ עי' רש"י שם ד"ה מנעלים הפוכים.
  21. ↑ רש"י שם, בל"א, ודחה, ע"פ ל' הברייתא; עי' מאירי שם כד ב, בשם י"מ, ע"פ הירו' שבציון 34.
  22. ↑ מאירי שם, בפי' הא'.
  23. ↑ רבי בברייתא שם כה א.
  24. ↑ קה"ע ופ"מ לירו' כתובות פ"ז ה"ו.
  25. ↑ ירו' שם, לגירסתנו, ועי' מאירי שם כד ב, שנ' כאן ולהלך בכל מקום: כעור.
  26. ↑ ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.
  27. ↑ קה"ע שם.
  28. ↑ ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.
  29. ↑ עי' מאירי שם; עי' פ"מ שם, ע"פ רש"י שבציון 21.
  30. ↑ קה"ע שם.
  31. ↑ ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.
  32. ↑ עי' מאירי שם כד ב; עי' פ"מ שם, ע"פ רש"י שבציון 21.
  33. ↑ קה"ע שם.
  34. ↑ ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.
  35. ↑ קה"ע שם.
  36. ↑ ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.
  37. ↑ ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.
  38. ↑ קה"ע שם.
  39. ↑ ר' לעזר בשם ר' חנינה בירו' שם.
  40. ↑ רש"י שם כד ב ד"ה וב"ד בעדים הוא דמפקי, בד' גמ' שם, בד' רב שבציון 85. וע"ע תנאים, שרב תנא הוא ופליג.
  41. ↑ גמ' שם כה א.
  42. ↑ עי' שאילתות שם; עי' רמב"ן שם כד ב, בשמו.
  43. ↑ גמ' שם, ורש"י ד"ה והלכתא כוותיה דרב.
  44. ↑ עי' שאילתות שם.
  45. ↑ עי' רי"ף יבמות כה א (ו ב); תוס' חד מקמאי שם כד ב, בשמו, והסכים לו; עי' תוס' שם ד"ה אמר, בשם ר"ח ור"ת ור"י; עי' מאירי שם, בשם בעל הלכות ראשונות ורבינו; עי' מאירי שם, בשם גדולי הפוסקים והמחברים. ועי' רי"ף שם כה א ומאירי שם כד ב, ראיה לזה מקדושין סו א, ועי' מאירי יבמות שם, ראיה לזה מגיטין פט א.
  46. ↑ רי"ף יבמות כה א (ו ב); עי' מאירי שם כד ב, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.
  47. ↑ תוס' שם, בשם ר"ת;
  48. ↑ ע"ע סוטה. עי' תוס' שם, בשם ר"ת;
  49. ↑ רי"ף שם כה א; מאירי שם כד ב, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.
  50. ↑ עי' ציון 1 ואילך.
  51. ↑ רמב"ן יבמות כד ב, בד' שאילתות שאי' קלד, ותמה.
  52. ↑ עי' רמב"ן שם, ע"פ ברייתא שבציון 89.
  53. ↑ עי' ציון 1 ואילך.
  54. ↑ עי' שאילתות שאי' קלד; כ"מ מרי"ף יבמות כד ב (ו א), לפי נמוק"י שם וב"י אה"ע סי' יא, ועי' ציון 56, שי"מ בע"א, ועי' ד"מ שם סק"ב; עי' רמב"ן יבמות כד ב, בד' השאילתות, ותמה; עי' מאירי שם.
  55. ↑ פהמ"ש לרמב"ם שם.
  56. ↑ עי' רמב"ן שם, בד' רש"י; כ"מ מטור אה"ע סי' יא, בשם הרי"ף (ועי' ציון 54, שי"מ בע"א) ובשם הרא"ש.
  57. ↑ עי' ציון 1 ואילך.
  58. ↑ קה"ע לירו' כתובות פ"ז ה"ו.
  59. ↑ חנינה בר איקא בשם ר' יהודה בירו' שם, לפי מאירי יבמות כד ב וקה"ע ופ"מ לירו' שם; עי' רב אדא בר אחוה בשם רב, שכן בא מעשה לפני רבי, ועי' פ"מ שם.
  60. ↑ עי' קה"ע שם, בפי' הירו' שם, בפי' הב'; עי' פ"מ שם, בפי' הירו' שם. ועי' מאירי שם וקה"ע שם, בפי' הא', שפי' בע"א.
  61. ↑ עי' שו"ע אה"ע יא א; עי' לבוש שם, בסתם.
  62. ↑ רמ"א בשו"ע שם, בשם י"א; עי' לבוש שם, בשם י"א.
  63. ↑ לבוש שם, בשם י"א.
  64. ↑ ציון 139 ואילך.
  65. ↑ ציון 96 ואילך.
  66. ↑ ציון 98 ואילך.
  67. ↑ שמ"א ב כד.
  68. ↑ עי' יבמות כד ב, בתי' הב', בד' רב, שהברייתא שבציון 89, היא ד' רבי, ע"פ רבי בברייתא שבציון 5 ואילך. ועי' רי"ף שם כה א (ו ב), ותוס' שם ד"ה אמר, בשם ר"ח ור"ת ור"י, שרבי דן רק בבועל, אבל בבעל מודה שאינה יוצא אלא בעדים (ועי' ציון 9, שי"מ ד' רבי בע"א), ועי' רשב"א שם, שאף לד' רש"י שבציון הנ"ל, שרבי דן בבעל, רבי סובר שאין חילוק בין בעל לבועל.
  69. ↑ עי' רב ששת בגמ' שם כד ב.
  70. ↑ עי' תוספ' יבמות פ"ד; ברייתא בגמ' שם.
  71. ↑ עי' רש"י שם ד"ה ונתגרשה מתחת ידי אחר;
  72. ↑ עי' רב ששת בגמ' שם;
  73. ↑ משנה שם.
  74. ↑ עי' רב ששת בגמ' שם, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציון 85, שי"מ המשנה בע"א.
  75. ↑ רש"י שם ד"ה במה דברים אמורים, בפי' הברייתא שבציון 89, ועי' ציון 88, שי"מ בע"א; עי' רשב"א שם, בשמו.
  76. ↑ רש"י שם ד"ה אבל יש לה בנים, בפי' הברייתא שבציון 89, ועי' ציון 88, שי"מ בע"א; עי' רשב"א שם, בשמו.
  77. ↑ עי' רש"י שם; עי' רשב"א שם, בשמו.
  78. ↑ כ"מ מרי"ף שם.
  79. ↑ עי' רי"ף שם; עי' מאירי שם.
  80. ↑ עי' ציון 45 ואילך.
  81. ↑ עי' מאירי שם, בשם גדולי הפוסקים והמחברים.
  82. ↑ עי' מאירי שם, בסו"ד.
  83. ↑ עי' גמ' שם, בד' רב שבציון 85, ורש"י ד"ה ה"ה דאפילו;
  84. ↑ משנה שם.
  85. ↑ רב בגמ' שם ובירו' יבמות פ"ב ה"י, בפי' המשנה שבציון הקודם, ועי' ציון 74, שי"מ המשנה בע"א.
  86. ↑ כ"מ מרי"ף שם (ו א), בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הא';
  87. ↑ ברייתא א' בגמ' שם.
  88. ↑ ברייתא שבציון הבא, לגי' רשב"א שם, בשם גי' הברייתא בספר מוגה בישיבת רבינו ניסים, ולגירסתנו (וכ"מ שהיתה הגי' שלפני הרשב"א) ליתא; רי"ף שם, בפי' הברייתא שבציון הבא, ועי' ציונים 75, 76, שי"מ בע"א; רשב"א שם, בשמו.
  89. ↑ ברייתא ב' בגמ' שם, ומ' שהיא הסיפא של הברייתא שבציון 87.
  90. ↑ רשב"א שם.
  91. ↑ עי' רי"ף שם כד ב - כה א;
  92. ↑ רי"ף שם כה א;
  93. ↑ עי' רש"י שם ד"ה רב מוקי וד"ה וב"ד בעדים, בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הא';
  94. ↑ ברייתא א' בגמ' שם.
  95. ↑ ברייתא ב' בגמ' שם, ומ' שהיא הסיפא של הברייתא שבציון הקודם.
  96. ↑ עי' ציון 1 ואילך.
  97. ↑ עי' רש"י שם ד"ה ואבע"א, בד' גמ' שם, בד' רב, בלשון הב';
  98. ↑ עי' רבי בברייתא בציון 5 ואילך. רי"ף שם כה א (ו ב).
  99. ↑ עי' רש"י שם כד ב ד"ה ואבע"א.
  100. ↑ עי' רי"ף שבציון 104; עי' טור אה"ע סי' יא.
  101. ↑ יבמות כה א.
  102. ↑ רי"ף שם (ו ב).
  103. ↑ גמ' שם.
  104. ↑ רי"ף שם.
  105. ↑ רמב"ם סוטה פ"ב הי"ג; עי' שו"ע אה"ע יא א; עי' לבוש שם.
  106. ↑ עי' רמב"ם שם הי"ד; עי' שו"ע שם; עי' לבוש שם.
  107. ↑ ציון 139 ואילך.
  108. ↑ ציון 105.
  109. ↑ ציון 106 ואילך.
  110. ↑ סדר"ע ח"ב סי' נה; עי' שו"ת הרי"ף סי' רפא; ס' הפרדס לרש"י סדר פרשיות (מהד' עהרענרייך) עמ' שנג; שבה"ל ענין תפילה סי' י. וע"ע שליח צבור, שיש הקוראים לש"צ חזן.
  111. ↑ שו"ת הרי"ף שם.
  112. ↑ עי' תשו' רב האי בכלבו סי' קמז, והובאה בקיצור בתשוה"ג שע"ת סי' נ.
  113. ↑ כ"מ מתשו' רב האי בתשוה"ג שע"ת שם.
  114. ↑ עי' סדר"ע שם; עי שו"ת ר"י מיגאש סי' צה, בשמו; תשו' רב עמרם בה"פ מן הגאונים סי' צב; עי' תשו' רב האי בתשוה"ג שם סי' נא; עי' שו"ת הרי"ף שם; עי' ס' הפרדס שם; עי' או"ז ח"א סי' קטז, בשם ס' המקצעות; עי' שבה"ל שם.
  115. ↑ סדר"ע ח"ב סי' נה; תשו' רב עמרם שם; עי' ס' הפרדס שם; עי' או"ז שם, בשם ס' המקצעות; שבה"ל שם.
  116. ↑ ירמיהו יב ח. תענית טז ב. עי' סדר"ע ח"ב סי' נה; עי' תשו' רב עמרם שם; עי' תשו' רב האי שם; עי' שו"ת הרי"ף שם; ס' הפרדס שם; או"ז שם, בשם ס' המקצעות; עי' שבה"ל שם.
  117. ↑ עי' גמ' שם. כ"מ מסדר"ע שם; עי' תשו' רב עמרם שם; עי' שבה"ל שם.
  118. ↑ סדר"ע שם.
  119. ↑ עי' גמ' שם.
  120. ↑ עי' סדר"ע שם.
  121. ↑ תשו' רב האי בתשוה"ג שע"ת סי' נא.
  122. ↑ עי' שו"ת ר"י מיגאש סי' צה, בשם א' המורים, בפי' תשו' הגאונים שבציון 110 ואילך, והסכים לו.
  123. ↑ שו"ת ר"י מיגאש שם: הפיסול.
  124. ↑ עי' תשו' רב האי בכלבו סי' קמז, והובאה בקיצור בתשוה"ג שע"ת סי' נ; שו"ת ר"י מיגאש שם.
  125. ↑ שו"ת ר"י מיגאש שם.
  126. ↑ ירמיהו ג כב. שו"ת ר"י מיגאש שם: מכיון.
  127. ↑ תשו' רב האי בכלבו שם.
  128. ↑ עי' תשו' רב האי שם.
  129. ↑ עי' שו"ת ר"י מיגאש שם, בשם מורה אחד.
  130. ↑ עי' ציון 124 ואילך.
  131. ↑ ע"ע תענית צבור.
  132. ↑ תשו' רב האי בתשוה"ג שע"ת סי' נ וכלבו סי' קמז. ועי' תענית טז ב.
  133. ↑ שו"ת הרמב"ם (בלאו) סי' קיא.
  134. ↑ ע"ע מוסר. כלבו סי' קמז.
  135. ↑ עי' שו"ת ר"י מיגאש סי' צה, בשם א' המורים; עי' שו"ת הרמב"ם שם; כלבו שם.
  136. ↑ עי' שו"ת ר"י מיגאש שם, בשם א' המורים.
  137. ↑ שו"ת הרמב"ם שם.
  138. ↑ ציון הבא ואילך.
  139. ↑ עי' אביי ביבמות כה א, בשם אם; עי' פהמ"ש לרמב"ם שם כד ב; רמב"ם סוטה פ"ב הי"ד; עי' מאירי שם; עי' שו"ע אה"ע יא א.
  140. ↑ עי' לבוש שם.
  141. ↑ רש"י שם כה א ד"ה דפסיק; עי' טור שם; עי' יש"ש יבמות פ"ב סי' יח; עי' לבוש שם.
  142. ↑ עי' ריטב"א שם; עי' נמוק"י שם (ו ב), בשמו.
  143. ↑ עי' יבמות כה א.
  144. ↑ לבוש אה"ע סי' יא ס"א.
  145. ↑ ריטב"א שם; נמוק"י שם (ו ב), בשמו; עי' שו"ע שם א; עי' לבוש שם.
  146. ↑ יש"ש יבמות פ"ב סי' יח; ק"נ לרא"ש יבמות פ"ב סי' ח סק"ז, בשמו; עי' לבוש שם.
  147. ↑ יש"ש שם, בשם ראבי"ה, והסכים לו; ק"נ שם, בשם ראבי"ה; עי' לבוש שם.
  148. ↑ מאירי שם כד ב.
  149. ↑ ריטב"א שם כה א.
  150. ↑ עי' ריטב"א שם: ואפשר; עי' נמוק"י שם, בשמו.
  151. ↑ מאירי יבמות כד ב, בשם גאוני ספרד.
  152. ↑ עי' מאירי שם, בשם גאוני ספרד.
  153. ↑ עי' ציון 143 ואילך. עי' מאירי שם, בשם גאוני ספרד.
  154. ↑ עי' יבמות כה א; עי' מאירי שם כד ב; עי' שו"ע אה"ע יא א.
  155. ↑ יש"ש יבמות פ"ב סי' יח.
  156. ↑ יש"ש יבמות פ"ב סי' יח.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=אנציקלופדיה_תלמודית:קול&oldid=157230"