לחם הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (הערות שוליים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שתים עשרה חלות שהיו עורכים כל שבת על שולחן הזהב בהיכל. | שתים עשרה חלות שהיו עורכים כל שבת על שולחן הזהב בהיכל. | ||
לחם הפנים הוכן מבצק של קמח סולת. אורך הבצק לפני קיפולו - עשרה טפחים. רוחבו - חמשה טפחים. עוביו - טפח. בארבע פינותיו של הבצק הוסיפו כעין קרנות מהבצק עצמו, בגובה שבעה אצבעות. את הבצק השטוח קיפלו משני צידיו שני טפחים, ואפו אותו בתנור כשהוא מונח בתוך קערת ברזל<ref>. הקערה היא כמין תיבה שטוחה, ושתי דפנות לה משני צידיה, ושני צידיה האחרים פרוצים.</ref>. | |||
שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים<ref>. עשרון הוא 2.419 גרם. נמצא שכל לחם היה משקלו 4.838 גרם.</ref> קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים. | |||
שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים. | |||
שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" {{מקור|(שמות כח, ל)}} - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" {{מקור|(במדבר ד, ז)}} - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" {{מקור|(דבה"י א ט לב)}} - מפני שהונחו על שתי מערכות. | שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" {{מקור|(שמות כח, ל)}} - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" {{מקור|(במדבר ד, ז)}} - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" {{מקור|(דבה"י א ט לב)}} - מפני שהונחו על שתי מערכות. | ||
==הערות שוליים== | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] | [[קטגוריה:מקדש וקרבנות]] | ||
גרסה מ־18:59, 16 בדצמבר 2008
|
|
שתים עשרה חלות שהיו עורכים כל שבת על שולחן הזהב בהיכל.
לחם הפנים הוכן מבצק של קמח סולת. אורך הבצק לפני קיפולו - עשרה טפחים. רוחבו - חמשה טפחים. עוביו - טפח. בארבע פינותיו של הבצק הוסיפו כעין קרנות מהבצק עצמו, בגובה שבעה אצבעות. את הבצק השטוח קיפלו משני צידיו שני טפחים, ואפו אותו בתנור כשהוא מונח בתוך קערת ברזל[1].
שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים[2] קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים.
שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" (שמות כח, ל) - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" (במדבר ד, ז) - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" (דבה"י א ט לב) - מפני שהונחו על שתי מערכות.