שטר בירורין: הבדלים בין גרסאות בדף

שטר שכותבים בעלי הדין לראיה שהם בחרו להם לדיינים את פלוני ופלוני והם מתחייבים לקבל עליהם את פסק דינם.

הלכה היא, שבית דין של שלושה, ואפילו הדיוטות, יכולים לכפות על הנתבע שיבוא לדון בפניהם עם התובע. ברם, יש והנתבע רשאי לומר שאינו רוצה להתדיין בפני דיינים אלה אלא בפני אחרים, וכגון שבית הדין, שהתובע הגיש לו את תביעתו, אינו קבוע בעיר, או שיש בעיר בתי דין אחרים, או משום שהדיינים אינם מומחים; וכדי שיהיו הדיינים מוסכמים על שני הצדדים, קבעו חכמים, שהתובע יברור לו דיין אחד, והנתבע יברור לו דיין אחד, ושני הדיינים שנבחרו על ידי בעלי הדין יבררו להם את הדיין השלישי (ראה ערך: זבל"א); וכדי שלאחר מכן לא יחזרו בהם בעלי הדין, הם כותבים שטר, בו נאמר כי הם בחרו להם לדיינים את פלוני ופלוני והם מתחייבים לקבל עליהם את פסק דינם.

לפעמים "שטר בירורין" מובנו: "שטר טענות", בו כותבים את טענותיהם של בעלי הדין לשם בירורן על ידי הדיינים. ולפעמים "שטר בירורין" כולל גם את ברירת הדיינים וגם את טענותיהם של בעלי הדין, כלומר, שכותבים בשטר: פלוני בירר לו לדיין את פלוני ואלו ואלו טענותיו, ופלוני בירר לו לדיין את אלמוני ואלו ואלו טענותיו.