שלוש ארצות לשביעית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
ארץ ישראל מחולקת לשלושה אזורים הנבדלים זה מזה לעניין דיני שביעית.
ארץ ישראל מחולקת לשלושה אזורים הנבדלים זה מזה לעניין דיני שביעית.


 
שלושת האזורים הנבדלים הם:  
 
# שטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו.
שלושת האזורים הנבדלים הם: א. שטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו; ב. שטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי מצרים ודוד המלך ולא חזרו להחזיק בהם עולי בבל; ג. חוץ לארץ.
# שטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי מצרים ודוד המלך ולא חזרו להחזיק בהם עולי בבל
 
# חוץ לארץ
 


בשטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל, נוהגים כל דיני שביעית.
בשטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל, נוהגים כל דיני שביעית.


בשטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי מצרים ודוד המלך ולא חזרו להחזיק בהם עולי בבל, נוהגים דיני שביעית בחלקם, כלומר: מה שגדל שם בשביעית מותר באכילה אף לאחר זמן הביעור, או שמותר בכלל לאוכלו ללא קדושת שביעית, או שהספיחים שגדלו שם מותרים באכילה; אבל נאסרה שם, מדרבנן, עבודת הארץ.
בשטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי מצרים ודוד המלך ולא חזרו להחזיק בהם עולי בבל, נוהגים דיני שביעית בחלקם, כלומר: מה שגדל שם בשביעית מותר באכילה אף לאחר זמן הביעור, או שמותר בכלל לאוכלו ללא קדושת שביעית, או שהספיחים שגדלו שם מותרים באכילה; אבל נאסרה שם, מדרבנן, עבודת הארץ.


בחוץ לארץ - לא נוהגים כלל דיני שביעית.
בחוץ לארץ - לא נוהגים כלל דיני שביעית.


 
[[קטגוריה:שמיטה]]
 
 
 
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה אחרונה מ־20:46, 11 באפריל 2013

ארץ ישראל מחולקת לשלושה אזורים הנבדלים זה מזה לעניין דיני שביעית.

שלושת האזורים הנבדלים הם:

  1. שטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל ונתקדשו על ידי עזרא ובית דינו.
  2. שטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי מצרים ודוד המלך ולא חזרו להחזיק בהם עולי בבל
  3. חוץ לארץ

בשטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי בבל, נוהגים כל דיני שביעית.

בשטחי ארץ ישראל שנכבשו על ידי עולי מצרים ודוד המלך ולא חזרו להחזיק בהם עולי בבל, נוהגים דיני שביעית בחלקם, כלומר: מה שגדל שם בשביעית מותר באכילה אף לאחר זמן הביעור, או שמותר בכלל לאוכלו ללא קדושת שביעית, או שהספיחים שגדלו שם מותרים באכילה; אבל נאסרה שם, מדרבנן, עבודת הארץ.

בחוץ לארץ - לא נוהגים כלל דיני שביעית.