בידו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של אפרים)
שורה 1: שורה 1:
דבר שבאפשרותו וביכולתו של אדם לעשותו, יש לו תוקף ידוע, אפילו כשעדיין לא נעשה.
==הגדרה==
'''אדם נאמן על דבר שבאפשרותו לעשותו.'''


לדוגמא: אדם שאומר על פלוני שהוא בנו, נאמן לפטור על ידי זה את אשתו מן הייבום. ואף על פי שאין עדים על כך, מכל מקום הואיל וביד הבעל לגרש את אשתו ולפטור אותה מן הייבום, משום כך הוא נאמן בדבריו.
'''בדיני''' ממונות ואיסורין.


דוגמא נוספת: התורה האמינה לאשה בנוגע לטהרתה, כנאמנות שהאמינה לשני עדים, ואין היא צריכה להביא הוכחות שספרה שבעה נקיים וטבלה במקווה. ואף על פי שהיא מוחזקת לטמאה, מכל מקום הואיל ובידה לספור ולטבול, משום כך היא נאמנת בדבריה.
'''לדוגמא''', לומר שניקר את הגיד והחלב {{מקור|(גיטין ב: תד"ה עד (הראשון))}}.


==מקור וטעם==
'''בטעמו''' יש שתי אפשרויות {{מקור|(שב שמעתתא ו-א)}}:


[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
@ מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו.
@ נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו {{מקור|(רא"ש גיטין נד: סימן יא)}}.
 
והשב שמעתתא {{מקור|(שם)}} חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים.
 
==חוזק==
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.
 
'''מיגו''', בידו עדיף ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}.
 
'''בעלים''', בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>, אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי {{מקור|(שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז)}}.
 
'''חזקה דמעיקרא''', בידו עדיף ממנה {{מקור|(גיטין ב:)}}.
 
'''מוחזק''', בידו מועיל גם להוציא ממנו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר")}}.
 
==הערות שוליים==
<references />
 
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]]
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־17:59, 23 בדצמבר 2008

הגדרה

אדם נאמן על דבר שבאפשרותו לעשותו.

בדיני ממונות ואיסורין.

לדוגמא, לומר שניקר את הגיד והחלב (גיטין ב: תד"ה עד (הראשון)).

מקור וטעם

בטעמו יש שתי אפשרויות (שב שמעתתא ו-א):

  1. מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו.
  2. נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו (רא"ש גיטין נד: סימן יא).

והשב שמעתתא (שם) חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים.

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].

מיגו, בידו עדיף ממנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר").

בעלים, בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים[2], אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי (שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז).

חזקה דמעיקרא, בידו עדיף ממנה (גיטין ב:).

מוחזק, בידו מועיל גם להוציא ממנו (קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר").

הערות שוליים

  1. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
  2. הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.