בידו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכה של Yeshivaorgil bot (שיחה) לעריכה האחרונה של אפרים) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
'''בדיני''' ממונות ואיסורין. | '''בדיני''' ממונות ואיסורין. | ||
'''לדוגמא''', לומר שניקר את הגיד והחלב {{מקור| | '''לדוגמא''', לומר שניקר את הגיד והחלב {{מקור|גיטין ב: תד"ה עד (הראשון)}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''בטעמו''' יש שתי אפשרויות {{מקור| | '''בטעמו''' יש שתי אפשרויות {{מקור|שב שמעתתא ו-א}}: | ||
@ מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו. | @ מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו. | ||
@ נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו {{מקור| | @ נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו {{מקור|רא"ש גיטין נד: סימן יא}}. | ||
והשב שמעתתא {{מקור| | והשב שמעתתא {{מקור|שם}} חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''מיגו''', בידו עדיף ממנו {{מקור| | '''מיגו''', בידו עדיף ממנו {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר"}}. | ||
'''בעלים''', בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>, אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי {{מקור| | '''בעלים''', בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref>, אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי {{מקור|שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז}}. | ||
'''חזקה דמעיקרא''', בידו עדיף ממנה {{מקור| | '''חזקה דמעיקרא''', בידו עדיף ממנה {{מקור|גיטין ב:}}. | ||
'''מוחזק''', בידו מועיל גם להוציא ממנו {{מקור| | '''מוחזק''', בידו מועיל גם להוציא ממנו {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר"}}. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־15:16, 5 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
אדם נאמן על דבר שבאפשרותו לעשותו.
בדיני ממונות ואיסורין.
לדוגמא, לומר שניקר את הגיד והחלב גיטין ב: תד"ה עד (הראשון).
מקור וטעם
בטעמו יש שתי אפשרויות שב שמעתתא ו-א:
- מיגו שהיה יכול לעשות זאת בעצמו.
- נחשב כבעלים, שהאפשרות לעשות את המעשה מחשיבה אותו כבעלים עליו רא"ש גיטין נד: סימן יא.
והשב שמעתתא שם חילק שבממונות הוא מטעם מיגו, ובאיסורים מטעם בעלים.
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[1].
מיגו, בידו עדיף ממנו קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר".
בעלים, בידו עדיף ממנו. ואפילו לדעות שדין בידו עצמו הוא רק מטעם בעלים[2], אעפ"כ הוא נחשב יותר בעלים מהבעלים האמיתי שב שמעתתא ו-ו ד"ה ובט"ז.
חזקה דמעיקרא, בידו עדיף ממנה גיטין ב:.
מוחזק, בידו מועיל גם להוציא ממנו קובץ שיעורים בבא בתרא קיט בלשון "אפשר".
הערות שוליים
- ↑ בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.
- ↑ הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.