כלאיים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''כלאים''', הוא ערבוב וצירוף מין שאינו במינו והתורה אסרה ארבעה סוגי הכלאות שונות.  
'''כלאיים''', הוא ערבוב וצירוף מין שאינו במינו. התורה אסרה ארבעה סוגי הכלאות שונות.
כלאי בהמה, כלאי זרעים, כלאי כרם וכלאי בגדים, יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה. התורה איננה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. הרמב"ן כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם רש"י כתב: "חוקים  אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת רבנו בחיי בהקדמתו לספר "חובת הלבבות". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאים ובה דנים כל דיני כלאים.
==סוגי הכלאיים==
===כלאי בהמה===
===כלאי זרעים===
===כלאי כרם===
===כלאי בגדים===
יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.
 
==טעם האיסור==
התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. ה[[רמב]] כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם [[רש"]]י כתב: "חוקים  אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת [[רבנו בחיי]] בהקדמתו לספר "[[חובות הלבבות]]". ב[[סדר זרעים]] ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.

גרסה מ־14:32, 17 בספטמבר 2008

כלאיים, הוא ערבוב וצירוף מין שאינו במינו. התורה אסרה ארבעה סוגי הכלאות שונות.

סוגי הכלאיים

כלאי בהמה

כלאי זרעים

כלאי כרם

כלאי בגדים

יש המסווגים את האיסור לפי שלוש קטגוריות, לבוש, צמחים ובהמה.

טעם האיסור

התורה אינה מפרשת את טעם האיסור אולם רבים הם המפרשים שניסו לתת טעם וסמך לדבר. הרמב"ן כותב: "והמרכיב שני מינים משנה ומכחיש במעשה בראשית כאילו יחשוב שלא השלים הקב"ה בעולמו כל צורך". אולם רש"י כתב: "חוקים אלה גזירות המלך שאין טעם לדבר" וכן היא דעת רבנו בחיי בהקדמתו לספר "חובות הלבבות". בסדר זרעים ישנה מסכת שלמה בשם כלאיים ובה דנים כל דיני כלאיים.