בריה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
==הגדרה==
דבר שלם כפי שנברא. א. '''באיסורים''': אף על פי שעל כל איסורי אכילה אין חייבים אלא בשיעור "כזית", מכל מקום האוכל "בריה", הרי זה לוקה, גם אם אין בה "כזית". ולכן, למשל, מי שאכל נמלה שלימה או זבוב שלם או יתוש שלם, בין אם הם חיים בין אם הם מתים, הרי זה לוקה.
'''האוכל בריה שלמה חייב גם בפחות מכשיעור, וכן אינה בטילה בתערובת אפילו באלף''' {{מקור|(הסוגיא במכות יז., בסוגיא זו האריך קהילות יעקב חולין כג וכד)}}'''.'''


'''לדוגמא''', האוכל נמלה חייב עליה אע"פ שאין בה כזית {{מקור|(מכות יג. בסוף המשנה)}}.
ב. '''בביטול איסורים''': אין "בריה" של איסור בטלה אפילו אם יש כנגדה פי אלף של היתר. ולכן, למשל, קדרה של מרק שנפלה לתוכה "בריה" ואבדה, באופן שאין אפשרות לסננה, כל הקדרה אסורה באכילה.


==מקור וטעם==
ג. '''בברכה אחרונה''': קיים ספק, כאשר אדם אוכל בבת אחת "בריה", כגון ענב שלם או גרגר שלם של רימון שאין בהם "כזית", אם מברכים עליהם ברכה אחרונה. כדי לא להיכנס למצב של ספק ברכות לא יאכל האדם בבת אחת "בריה" פחותה מ"כזית" אלא בתוך סעודה או יחד עם פירות אחרים בשיעור "כזית".
'''החילוק מהי בריה ומה לא''': דוגמאות לדברים שהם בריה - נמלה, גיד הנשה, עוף טמא ואבר מן החי.


דוגמאות לדברים שאינם בריה - נבילה, חיטה {{מקור|(לחכמים, אך לרבי שמעון גם חיטה היא בריה (מכות יג. בסוף המשנה), שסובר שאין צריך בריית נשמה (כלומר בעל חיים) (מכות יז.))}}.


'''בטעם החילוק מהי בריה ומה לא''' (בדעת חכמים שחיטים אינן בריה) נחלקו הראשונים:
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
@ בריה היא רק כשהתורה הזכירה את שמה ואם תיחלק אין שמה עליה. ולכן גיד הנשה, עוף טמא ואבר מן החי הם בריה, שהתורה הזכירה את שמות אלה, ומשמע בין גדול ובין קטן. אך לגבי טבל התורה לא הזכירה "חיטה", ולכן אינה בריה {{מקור|(תוס' חולין צו. ד"ה מאי טעמא, והוסיפו שגם לחכמים אין צריך בריית נשמה (כלומר בעל חיים), שהרי גם גיד הנשה ואבר מן החי הם בריה, ודברי הגמרא שלחכמים רק בריית נשמה נחשבת בריה (מכות יז.) - הם רק לדבריו דרבי שמעון)}}.
@ בריה היא רק בריית נשמה (כלומר בעל חיים) {{מקור|(כפשטות הגמרא מכות יז.)}}, ולכן נמלה ועוף טמא הם בריה, וגם גיד הנשה ואבר מן החי נחשבים בריית נשמה, משום שבאו מבעל חיים. אך חיטה אינה בריית נשמה. וכן נבילה שלימה לא נחשבת בריה מפני שלא נאסרה מתחילת ברייתה (אלא רק כשמתה) {{מקור|(ר"ן חולין סוף פרק גיד הנשה)}}.
 
'''בטעם החיוב על בריה''' חקר הרוגאצ'ובר האם נחשב כאילו יש בה שיעור שלם (כאילו הנמלה היא כזית), או שאינה צריכה שיעור שלם (באמת אינה כזית ואעפ"כ חייב עליה) {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה בריה)}}.
 
==בדינים שונים==
'''באיסור עשה''', כגון האיסור לאכול נבילה מדין "שאינו זבוח" (חוץ מאיסור הלאו על נבילה), דנו האחרונים: רעק"א הביא צד לומר שלעניין איסור עשה אין דין בריה, משום שכל טעמו של דין בריה הוא שהתורה החשיבה אותה להתחייב עליה מלקות, אך בעשה, שאין עליו מלקות - אין דין בריה. אמנם הוא דחה את צד זה, והסיק שיש דין בריה גם לאיסורי עשה {{מקור|(רעק"א על המשנה מכות פרק ג אות יד, והקהילות יעקב חולין כד (ד"ה והנראה) כתב בדעת הגהות שערי דורא שגם בעשה יש דין בריה)}}.
 
==פרטי הדין==
'''מה שלא נחשב בריה''' לעניין פחות מכשיעור, כגון נבילה, לא נחשב בריה גם לעניין ביטול ברוב (שבריה אינה בטילה אפילו באלף) {{מקור|(רעק"א על המשנה מכות פרק ג אות יד)}}.
 
==ראה גם==
* [[ביטול ברוב]]
 
* [[חצי שיעור]]
 
* [[שיעורין]]
 
 
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

גרסה מ־16:21, 23 בדצמבר 2008

דבר שלם כפי שנברא. א. באיסורים: אף על פי שעל כל איסורי אכילה אין חייבים אלא בשיעור "כזית", מכל מקום האוכל "בריה", הרי זה לוקה, גם אם אין בה "כזית". ולכן, למשל, מי שאכל נמלה שלימה או זבוב שלם או יתוש שלם, בין אם הם חיים בין אם הם מתים, הרי זה לוקה.

ב. בביטול איסורים: אין "בריה" של איסור בטלה אפילו אם יש כנגדה פי אלף של היתר. ולכן, למשל, קדרה של מרק שנפלה לתוכה "בריה" ואבדה, באופן שאין אפשרות לסננה, כל הקדרה אסורה באכילה.

ג. בברכה אחרונה: קיים ספק, כאשר אדם אוכל בבת אחת "בריה", כגון ענב שלם או גרגר שלם של רימון שאין בהם "כזית", אם מברכים עליהם ברכה אחרונה. כדי לא להיכנס למצב של ספק ברכות לא יאכל האדם בבת אחת "בריה" פחותה מ"כזית" אלא בתוך סעודה או יחד עם פירות אחרים בשיעור "כזית".