מוצא במקרא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
נוטים לזהות את המקום עם היישוב '''מֹּצָה''' המוזכר ברשימת הערים של [[שבט בנימין]] המוזכרת ב[[ספר יהושע]].
נוטים לזהות את המקום עם היישוב '''מֹּצָה''' המוזכר ברשימת הערים של [[שבט בנימין]] המוזכרת ב[[ספר יהושע]].


"וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: [[יריחו|יְרִיחוֹ]] וּבֵית-חָגְלָה... וּ[[בית הערבה|בֵית הָעֲרָבָה]] ... וּ[[בית אל|בֵית-אֵל]]... וְ[[עפרה|עָפְרָה]]... וָגָבַע... [[גבעון|גִּבְעוֹן]] ...וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְ'''הַמֹּצָה'''...וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא [[ירושלים|יְרוּשָׁלִַם]]" (י"ח, כ"א-כ"ח)
"וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ. כב וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם, וּבֵית-אֵל. כג וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה, וְעָפְרָה. כד וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי, וָגָבַע:  עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. כה גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת. כו וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה. כז וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל, וְתַרְאֲלָה. כח וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת--עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן:  זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי-בִנְיָמִן, לְמִשְׁפְּחֹתָם" (י"ח, כ"א-כ"ח)


זאב ח. ארליך  מעלה את ההשערה, כי יתכן ולאחר אירוע "פילגש בגבעה" היה אדם בשם '''מוצא''' מצאציו של יונתן בן שאול, שחדש כאן את היישוב של שבט בנימין שנעזב. וכל כתוב ב[[ספר דברי הימים]] א':
זאב ח. ארליך  מעלה את ההשערה, כי יתכן ולאחר אירוע "פילגש בגבעה" היה אדם בשם '''מוצא''' מצאציו של יונתן בן שאול, שחדש כאן את היישוב של שבט בנימין שנעזב. וכל כתוב ב[[ספר דברי הימים]] א':

גרסה מ־22:52, 23 באוגוסט 2008

'מוצא או הַמֹּצָה המוזכרת במקרא היא במיקום המשוער של היישוב מוצא תחתית [1] שבהרי יהודה. הישוב הנוכחי הוא בגובה 550 מטר מעל פני היום, מעל ל"כביש 1" מירושלים לתל אביב המקביל לדרך האבות המקראית.

זיהוי מוצא

השם מוצא מקורו מהיישוב יהודי בתקופת ההתנחלות הישראלית, אשר שרידים ממנו נמצאו ליד בית הכנסת במוצא תחתית המצוי היום ממערב לכביש ירושלים - תל אביב.

בסביבת בית הכנסת נמצאו שרידים ארכאולוגיים מימי בית שני: בתי מגורים עם עטרי פרסקאות. כן נמצאו שרידים מתקופת ההתנחלות של בני ישראל. ליד בית הכנסת מצוי המעיין השופע מים ביותר באזור הקרוב.

בנחלת בנימין

נוטים לזהות את המקום עם היישוב מֹּצָה המוזכר ברשימת הערים של שבט בנימין המוזכרת בספר יהושע.

"וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה, וְעֵמֶק קְצִיץ. כב וּבֵית הָעֲרָבָה וּצְמָרַיִם, וּבֵית-אֵל. כג וְהָעַוִּים וְהַפָּרָה, וְעָפְרָה. כד וּכְפַר העמני (הָעַמֹּנָה) וְהָעָפְנִי, וָגָבַע: עָרִים שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. כה גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת. כו וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה. כז וְרֶקֶם וְיִרְפְּאֵל, וְתַרְאֲלָה. כח וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם, גִּבְעַת קִרְיַת--עָרִים אַרְבַּע-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן: זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי-בִנְיָמִן, לְמִשְׁפְּחֹתָם" (י"ח, כ"א-כ"ח)

זאב ח. ארליך מעלה את ההשערה, כי יתכן ולאחר אירוע "פילגש בגבעה" היה אדם בשם מוצא מצאציו של יונתן בן שאול, שחדש כאן את היישוב של שבט בנימין שנעזב. וכל כתוב בספר דברי הימים א':

" וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת-אֲבִינָדָב, וְאֶת-אֶשְׁבָּעַל. וּבֶן-יְהוֹנָתָן, מְרִיב בָּעַל; וּמְרִיב בַּעַל, הוֹלִיד אֶת-מִיכָה. וּבְנֵי, מִיכָה פִּיתוֹן וָמֶלֶךְ, וְתַאְרֵעַ וְאָחָז. לו וְאָחָז, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹעַדָּה, וִיהוֹעַדָּה הוֹלִיד אֶת-עָלֶמֶת וְאֶת-עַזְמָוֶת, וְאֶת-זִמְרִי; וְזִמְרִי, הוֹלִיד אֶת-מוֹצָא. וּמוֹצָא, הוֹלִיד אֶת-בִּנְעָא; רָפָה בְנוֹ אֶלְעָשָׂה בְנוֹ, אָצֵל בְּנוֹ. (פרק ח' ל"ג - ל"ז)

מקור הערבות

(המשך יבוא)

הערות שוליים

  1. (נ.צ. 633396 / 215824) עמוד ענן

לקריאה נוספת

  • זאב ח. ארליך (ז'אבו), מוצא: מה שלום "ארז הרצל" ?, המדור: ארץ מקרא, מוסף השבת, מקור ראשון, כ"א באב תשכ"ח