קרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראה גם) |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מכמה וכמה פרשיות בתורה לגבי קרבנות שונים, כגון "אם עולה קרבנו מן הבקר וגו'" {{מקור| | '''מקורו''' מכמה וכמה פרשיות בתורה לגבי קרבנות שונים, כגון "אם עולה קרבנו מן הבקר וגו'" {{מקור|ויקרא א-ג}}. | ||
'''במהותו''' כתב הרוגאצ'ובר שלרמב"ם הוא מצווה ולראב"ד הוא עונש {{מקור| | '''במהותו''' כתב הרוגאצ'ובר שלרמב"ם הוא מצווה ולראב"ד הוא עונש {{מקור|צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קרבן (אות רפט)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''חייבים קרבן רק על עבירה שעונשה כרת במזיד'''. וחקרו האם הוא סיבה, דהיינו שחיוב הכרת במזיד מחייב קרבן בשוגג, או שהוא סימן, שעבירה שיש בה כרת במזיד, יש בה קרבן בשוגג {{מקור| | '''חייבים קרבן רק על עבירה שעונשה כרת במזיד'''. וחקרו האם הוא סיבה, דהיינו שחיוב הכרת במזיד מחייב קרבן בשוגג, או שהוא סימן, שעבירה שיש בה כרת במזיד, יש בה קרבן בשוגג {{מקור|קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י}}. | ||
'''בעבודות הקרבן''' חקרו האם העבודות גם מכפרות וגם מתירות את הקרבן באכילה, או שהעבודות רק מכפרות, והכפרה מתירה ממילא את הקרבן באכילה {{מקור| | '''בעבודות הקרבן''' חקרו האם העבודות גם מכפרות וגם מתירות את הקרבן באכילה, או שהעבודות רק מכפרות, והכפרה מתירה ממילא את הקרבן באכילה {{מקור|המידות לחקר ההלכה ח-נג}}. | ||
'''טומטום פסול לקרבן'''. וחקר הגר"ח {{מקור| | '''טומטום פסול לקרבן'''. וחקר הגר"ח {{מקור|סטנסיל שנה}} האם הוא משום שצריך שיהיה זכר ודאי או נקבה ודאית, או משום שספק פסול. | ||
'''דיחוי בקדושה''' (דבר קדוש שנפסל וחזר והוכשר, דינו שעדיין פסול) - חקר הגרי"ז האם חסר בקדושה, או שבקדושה לא חסר כלום אלא שהיא דחויה {{מקור| | '''דיחוי בקדושה''' (דבר קדוש שנפסל וחזר והוכשר, דינו שעדיין פסול) - חקר הגרי"ז האם חסר בקדושה, או שבקדושה לא חסר כלום אלא שהיא דחויה {{מקור|חידושי הגרי"ז זבחים עמוד לא בדפיו ד"ה עוד}}. | ||
== בדינים שונים == | == בדינים שונים == | ||
'''אנוס''', הרמב"ם {{מקור| | '''אנוס''', הרמב"ם {{מקור|שגגות ה-ו}} פסק שהוא פטור מקרבן, אך הפני יהושע {{מקור|שבת סח: על תד"ה אבל}} תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון). | ||
'''אין עונשין מן הדין''' {{מקור| | '''אין עונשין מן הדין''' {{מקור|מכות ה:}}. הריטב"א כתב שקרבן כן מחייבים מן הדין {{מקור|מכות יד. (ד"ה והלא כתב) בתירוצו הראשון. וכן כתב ספר המקנה ד-ב אות ז בשם מרי"ק, ושער המלך שחיטה פרק ב. והקונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י הביא בזה מחלוקת ראשונים}}, והקשו עליו, שבתוספתא {{מקור|שבועות פ"ג}} כתוב שגם קרבן לא מחייבים מן הדין. ותירץ ספר קובץ {{מקור|עבודה זרה ו-ד ד"ה והנה}} שלדעה שחולין בעזרה לאו דאורייתא (והיא ההלכה) עונשים בקרבן מן הדין, שמה אכפת לנו שיביא קרבן, אך לדעה שחולין בעזרה דאורייתא לא יביא את הקרבן, שחוששים שפטור והוא חולין בעזרה, ולכן אין לחלק את דין קרבן משאר העונשים, ופטור. | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
גרסה מ־14:30, 12 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
מצווה להביא זבחים ומנחות ולהקריבם.
מקור וטעם
מקורו מכמה וכמה פרשיות בתורה לגבי קרבנות שונים, כגון "אם עולה קרבנו מן הבקר וגו'" ויקרא א-ג.
במהותו כתב הרוגאצ'ובר שלרמב"ם הוא מצווה ולראב"ד הוא עונש צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ג ד"ה קרבן (אות רפט).
פרטי הדין
חייבים קרבן רק על עבירה שעונשה כרת במזיד. וחקרו האם הוא סיבה, דהיינו שחיוב הכרת במזיד מחייב קרבן בשוגג, או שהוא סימן, שעבירה שיש בה כרת במזיד, יש בה קרבן בשוגג קונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י.
בעבודות הקרבן חקרו האם העבודות גם מכפרות וגם מתירות את הקרבן באכילה, או שהעבודות רק מכפרות, והכפרה מתירה ממילא את הקרבן באכילה המידות לחקר ההלכה ח-נג.
טומטום פסול לקרבן. וחקר הגר"ח סטנסיל שנה האם הוא משום שצריך שיהיה זכר ודאי או נקבה ודאית, או משום שספק פסול.
דיחוי בקדושה (דבר קדוש שנפסל וחזר והוכשר, דינו שעדיין פסול) - חקר הגרי"ז האם חסר בקדושה, או שבקדושה לא חסר כלום אלא שהיא דחויה חידושי הגרי"ז זבחים עמוד לא בדפיו ד"ה עוד.
בדינים שונים
אנוס, הרמב"ם שגגות ה-ו פסק שהוא פטור מקרבן, אך הפני יהושע שבת סח: על תד"ה אבל תלה זאת במחלוקת תנאים, שרק למונבז פטור מקרבן, שממועט מ"חטא", אך לרבנן חייב בקרבן, דכפרה מיהא בעי, וכל פטור אונס הוא רק מעונשים (מיתה, מלקות וממון).
אין עונשין מן הדין מכות ה:. הריטב"א כתב שקרבן כן מחייבים מן הדין מכות יד. (ד"ה והלא כתב) בתירוצו הראשון. וכן כתב ספר המקנה ד-ב אות ז בשם מרי"ק, ושער המלך שחיטה פרק ב. והקונטרסי שיעורים בבא קמא ב-י הביא בזה מחלוקת ראשונים, והקשו עליו, שבתוספתא שבועות פ"ג כתוב שגם קרבן לא מחייבים מן הדין. ותירץ ספר קובץ עבודה זרה ו-ד ד"ה והנה שלדעה שחולין בעזרה לאו דאורייתא (והיא ההלכה) עונשים בקרבן מן הדין, שמה אכפת לנו שיביא קרבן, אך לדעה שחולין בעזרה דאורייתא לא יביא את הקרבן, שחוששים שפטור והוא חולין בעזרה, ולכן אין לחלק את דין קרבן משאר העונשים, ופטור.