הידור מצווה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מצווה לקיים את המצוות באופן נאה''' {{מקור|הוזכר בשבת קלג:}}'''.''' | '''מצווה לקיים את המצוות באופן נאה''' {{מקור|הוזכר בשבת קלג:}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', מצווה לעשות סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה {{מקור|שבת קלג:}}. | '''לדוגמא''', מצווה לעשות סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא לכאורה אבא שאול, שמהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} דורש דרשה אחרת - הווי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום {{מקור|שבת קלג:}}. אך השאגת אריה {{מקור|נ ד"ה ועוד}} ביאר שגם אבא שאול דורש מפסוק זה את דין הידור מצווה, אלא שהוא מוסיף לדרוש גם "הווי דומה לו". להלכה יש דין הידור מצווה. | '''החולק על דין זה''' הוא לכאורה אבא שאול, שמהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} דורש דרשה אחרת - הווי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. אך השאגת אריה {{מקור|נ ד"ה ועוד}} ביאר שגם אבא שאול דורש מפסוק זה את דין הידור מצווה, אלא שהוא מוסיף לדרוש גם "הווי דומה לו". להלכה יש דין הידור מצווה. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' מהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} - התנאה לפניו במצוות {{מקור|שבת קלג:}}. ונחלקו המפרשים האם הוא מדאורייתא {{מקור|חידושי אנשי שם ברכות לח. בדפי הרי"ף}} או מדרבנן {{מקור|ריטב"א סוכה יא:, בית יוסף או"ח תרנו}}. ונפק"מ לספק במצוות הידור - האם הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא או ספיקא דרבנן ולקולא {{מקור|בית יוסף שם}}. | '''מקורו''' מהפסוק "זה א-לי ואנווהו" {{מקור|שמות טו-ב}} - התנאה לפניו במצוות {{מקור|בבלי:שבת קלג:}}. ונחלקו המפרשים האם הוא מדאורייתא {{מקור|חידושי אנשי שם ברכות לח. בדפי הרי"ף}} או מדרבנן {{מקור|ריטב"א סוכה יא:, בית יוסף או"ח תרנו}}. ונפק"מ לספק במצוות הידור - האם הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא או ספיקא דרבנן ולקולא {{מקור|בית יוסף שם}}. | ||
'''דינו''' הוא בפשטות רק לכתחילה, אך בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא הידר {{מקור|תוס' סוכה כט: ד"ה לולב}}. אמנם הבה"ג חידש שאם לא הידר לא יצא ידי חובה, ולכן כתב לגבי הדין שנוטלים לולב כדרך גדילתו (ולא להופכו), שהוא מדין הידור מצווה ואם הפכו לא יצא ידי חובה {{מקור|הובא באוצר הגאונים סוכה מה:, והוסיף שאפשר שאינו מדין הידור וא"כ כן יצא ידי חובה. וכן מרש"י סוכה כט: (שהתוס' הנ"ל הביאוהו והקשו עליו) משמע שיש בהידור דינים שפוסלים גם בדיעבד}}. | '''דינו''' הוא בפשטות רק לכתחילה, אך בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא הידר {{מקור|תוס' סוכה כט: ד"ה לולב}}. אמנם הבה"ג חידש שאם לא הידר לא יצא ידי חובה, ולכן כתב לגבי הדין שנוטלים לולב כדרך גדילתו (ולא להופכו), שהוא מדין הידור מצווה ואם הפכו לא יצא ידי חובה {{מקור|הובא באוצר הגאונים סוכה מה:, והוסיף שאפשר שאינו מדין הידור וא"כ כן יצא ידי חובה. וכן מרש"י סוכה כט: (שהתוס' הנ"ל הביאוהו והקשו עליו) משמע שיש בהידור דינים שפוסלים גם בדיעבד}}. | ||
גרסה מ־17:29, 19 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
מצווה לקיים את המצוות באופן נאה הוזכר בשבת קלג:.
לדוגמא, מצווה לעשות סוכה נאה, לולב נאה, שופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה שבת קלג:.
החולק על דין זה הוא לכאורה אבא שאול, שמהפסוק "זה א-לי ואנווהו" שמות טו-ב דורש דרשה אחרת - הווי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום שבת קלג:. אך השאגת אריה נ ד"ה ועוד ביאר שגם אבא שאול דורש מפסוק זה את דין הידור מצווה, אלא שהוא מוסיף לדרוש גם "הווי דומה לו". להלכה יש דין הידור מצווה.
מקור וטעם
מקורו מהפסוק "זה א-לי ואנווהו" שמות טו-ב - התנאה לפניו במצוות שבת קלג:. ונחלקו המפרשים האם הוא מדאורייתא חידושי אנשי שם ברכות לח. בדפי הרי"ף או מדרבנן ריטב"א סוכה יא:, בית יוסף או"ח תרנו. ונפק"מ לספק במצוות הידור - האם הוא ספיקא דאורייתא ולחומרא או ספיקא דרבנן ולקולא בית יוסף שם.
דינו הוא בפשטות רק לכתחילה, אך בדיעבד יוצא ידי חובה גם אם לא הידר תוס' סוכה כט: ד"ה לולב. אמנם הבה"ג חידש שאם לא הידר לא יצא ידי חובה, ולכן כתב לגבי הדין שנוטלים לולב כדרך גדילתו (ולא להופכו), שהוא מדין הידור מצווה ואם הפכו לא יצא ידי חובה הובא באוצר הגאונים סוכה מה:, והוסיף שאפשר שאינו מדין הידור וא"כ כן יצא ידי חובה. וכן מרש"י סוכה כט: (שהתוס' הנ"ל הביאוהו והקשו עליו) משמע שיש בהידור דינים שפוסלים גם בדיעבד.
במהותו חקרו רבים האם הוא מצווה נפרדת או חלק מכל מצווה. לדוגמא, ראובן נטל אתרוג כשר ושמעון נטל אתרוג מהודר: האם את מצוות הנטילה שניהם קיימו בשווה, אלא ששמעון קיים מצווה נוספת - מצוות הידור, או ששמעון קיים את מצוות הנטילה עצמה באופן טוב יותר משנת יעבץ או"ח סז ד"ה והנה יש להסתפק, עיון בלומדות ב "הידור מצווה", ברכת אברהם סוכה יא: סימן "הידור מצווה" ב הביא גרי"ז. {{מקור| בגדרו חקר הברכת אברהם סוכה יא: סימן "הידור מצווה" ה האם המצווה היא שיהיה יפה למראה העיניים או שיהיה מובחר.
בדינים שונים
הידור בנר חנוכה - חקרו האם הוא מדין הידור כללי ככל המצוות, או דין מיוחד בחנוכה, שכך תיקנו את מצוות נר חנוכה משנת יעבץ או"ח עד-א ד"ה ונראה וד"ה בדעתי: מחלוקת תוס' ורמב"ם.
סיפור יציאת מצריים - חקרו האם המצווה להרבות בסיפור היא מדין הידור מצווה, או שהיא חלק ממצוות סיפור יציאת מצריים עצמה (כמו מרבה בתרומה, שכל חלק מהתרומה הוא תרומה עצמה, ולא רק הידור) ברכת אברהם פסחים קיח. סימן "מצוות סיפור" ג.
לפנים משורת הדין - דינו כהידור מצווה, שצריך להוציא עליו רק עד שליש בדמיו שדי חמד ח"ג ל-כט ד"ה וכתב, עמוד 282. והוסיף (שם בד"ה ואם) שמצוות לפנים משורת הדין היא מדאורייתא, עוד הביא (שם ד"ה לפנים) שנחלקו הפוסקים האם כופין על לפנים משורת הדין.
פרטי הדין
זריזים מקדימים למצוות (שיהוי מצווה לא משהינן) - נחלקו הפוסקים מה עדיף: הידור מצווה, או זריזות למצווה. כגון שיש לו כעת אתרוג כשר, ואם ימתין ישיג אתרוג מהודר - ויש בזה שלוש דעות שדי חמד ח"ג ל-קמא-ו:
- הידור מצווה עדיף, וימתין לאתרוג המהודר.
- זריזים עדיף, ויטול מייד את האתרוג הכשר.
- תלוי כמה זמן יצטרך להמתין לאתרוג המהודר - אם הוא זמן מועט ימתין, ואם הוא זמן מרובה יטול מייד את האתרוג הכשר.
המזיק אתרוג מהודר, חידש המהר"ם מינץ קיג שיכול לשלם לניזק אתרוג כשר שאינו מהודר. אך חלקו עליו האחרונים וכתבו שצריך לשלם אתרוג מהודר משנה למלך מעשה הקורבנות טז-ז וחכם צבי קכ, מחלוקתם הובאה בבאר היטב ושערי תשובה או"ח תרנו, ובפתחי תשובה אה"ע לא.