כופין על מידת סדום: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''כופין אדם לעשות מעשה שאינו מזיק לו, ומועיל לחבירו''' {{מקור|הוזכר בבבא בתרא יב:}}'''.''' | '''כופין אדם לעשות מעשה שאינו מזיק לו, ומועיל לחבירו''' {{מקור|הוזכר בבבא בתרא יב:}}'''.''' | ||
'''בפירוש "מידת סדום"''' כתב רש"י {{מקור|ערובין מט.}} "שלי שלי", ובמקום אחר {{מקור|כתובות קג.}} ביאר שבסדום לא היו עושים טובה בזה נהנה וזה לא חסר. | '''בפירוש "מידת סדום"''' כתב רש"י {{מקור|בבלי:ערובין מט.}} "שלי שלי", ובמקום אחר {{מקור|בבלי:כתובות קג.}} ביאר שבסדום לא היו עושים טובה בזה נהנה וזה לא חסר. | ||
'''לדוגמא''', יורשים שרוצים לחלק את הקרקע, ובשכנות לקרקע המשותפת יש קרקע של אחד האחים - אותו אח יכול לכפות את שאר אחיו לתת לו את החלק הקרוב לקרקע שלו {{מקור|בבא בתרא יב: לדעת רבה}}. | '''לדוגמא''', יורשים שרוצים לחלק את הקרקע, ובשכנות לקרקע המשותפת יש קרקע של אחד האחים - אותו אח יכול לכפות את שאר אחיו לתת לו את החלק הקרוב לקרקע שלו {{מקור|בבא בתרא יב: לדעת רבה}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
@ מהפסוק {{מקור|דברים טז-כ}} "צדק צדק תרדוף" {{מקור|משנת רבי אהרון בבא בתרא עמוד כ בהערות}}. | @ מהפסוק {{מקור|דברים טז-כ}} "צדק צדק תרדוף" {{מקור|משנת רבי אהרון בבא בתרא עמוד כ בהערות}}. | ||
'''בטעם''' שכופין אותו חקר הברכת אברהם {{מקור|בבא בתרא יב:}} האם הוא מדין כפייה על המצוות (וכמו שכופים אדם ליטול לולב) או מדיני ממונות, שזכותו של אדם לתבוע רווח ממון כאשר חבירו אינו מפסיד מכך. | '''בטעם''' שכופין אותו חקר הברכת אברהם {{מקור|בבלי:בבא בתרא יב:}} האם הוא מדין כפייה על המצוות (וכמו שכופים אדם ליטול לולב) או מדיני ממונות, שזכותו של אדם לתבוע רווח ממון כאשר חבירו אינו מפסיד מכך. | ||
ונפק"מ בחרש שוטה וקטן, שמדיני מצוות א"א לכפותם, שהרי הם פטורים מהמצוות, אך מדיני ממונות אפשר לכפותם {{מקור|ברכת אברהם שם}}. | ונפק"מ בחרש שוטה וקטן, שמדיני מצוות א"א לכפותם, שהרי הם פטורים מהמצוות, אך מדיני ממונות אפשר לכפותם {{מקור|ברכת אברהם שם}}. | ||
גרסה מ־18:40, 19 בפברואר 2009
|
|
הגדרה
כופין אדם לעשות מעשה שאינו מזיק לו, ומועיל לחבירו הוזכר בבבא בתרא יב:.
בפירוש "מידת סדום" כתב רש"י בבלי:ערובין מט. "שלי שלי", ובמקום אחר כתובות קג. ביאר שבסדום לא היו עושים טובה בזה נהנה וזה לא חסר.
לדוגמא, יורשים שרוצים לחלק את הקרקע, ובשכנות לקרקע המשותפת יש קרקע של אחד האחים - אותו אח יכול לכפות את שאר אחיו לתת לו את החלק הקרוב לקרקע שלו בבא בתרא יב: לדעת רבה.
מקור וטעם
במקורו נחלקו הראשונים:
- מדרבנן ריצב"א בתוס' בבא בתרא יב: ד"ה כגון.
- מדאורייתא משמע מר"י ור"ת בתוס' שם.
- מדין זה נהנה וזה לא חסר רש"י בבא בתרא יב: ד"ה על מידת סדום, שיטה מקובצת שם (ד"ה אמר רבה) בשם תוס' הרא"ש[1].
- מהפסוק דברים ו-יח "ועשית הישר והטוב" שיטה מקובצת שם.
- מהפסוק דברים טז-כ "צדק צדק תרדוף" משנת רבי אהרון בבא בתרא עמוד כ בהערות.
בטעם שכופין אותו חקר הברכת אברהם בבא בתרא יב: האם הוא מדין כפייה על המצוות (וכמו שכופים אדם ליטול לולב) או מדיני ממונות, שזכותו של אדם לתבוע רווח ממון כאשר חבירו אינו מפסיד מכך.
ונפק"מ בחרש שוטה וקטן, שמדיני מצוות א"א לכפותם, שהרי הם פטורים מהמצוות, אך מדיני ממונות אפשר לכפותם ברכת אברהם שם.
ראה גם
[]][(לגבי זה נהנה וזה לא חסר ע"ע נהנה בסעיף "הנאה וחיסרון" ד"ה זה נהנה וזה לא חסר)
הערות שוליים
- ↑ בערך נהנה בסעיף "הנאה וחיסרון" (ד"ה זה נהנה וזה לא חסר) הבאנו שיש אומרים שטעמו של דין זה נהנה וזה לא חסר הוא מדין כופין על מידת סדום.