סנהדרין גדולה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לפני ביאת ה[[משיח]] תחזור הסנהדרין הגדולה לטבריה ומשם תעבור לבית המקדש. ואלו דברי ה[[רמב"ם]] {{מקור| | לפני ביאת ה[[משיח]] תחזור הסנהדרין הגדולה לטבריה ומשם תעבור לבית המקדש. ואלו דברי ה[[רמב"ם]] {{מקור|סנהדרין פי"ד הי"ב}}: "בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל, והמקום שהיו יושבים בו חול היה, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית [[דוד]]; וכשנתקלקלה השורה, גלו ממקום למקום. ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריה. ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה. וקבלה היא שבטבריה עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש". | ||
גרסה מ־16:23, 17 בפברואר 2009
|
|
בית הדין הגדול שהיה מורכב משבעים ואחד דיינים.
בבית המקדש, בלשכת הגזית, עמד בראש ישראל בית דין, שמנה שבעים ואחד דיינים מחכמי ישראל הגדולים, והיווה את הסמכות השיפוטית העליונה בעם ישראל.
נוסף לכוחו השיפוטי, היווה בית דין עליון זה, מעין "מועצת הזקנים" העליונה של העם, ולכן בתוקף תפקידו וסמכויותיו: א. מינה את הדיינים שבכל רחבי ארץ ישראל; ב. דן בדינים מיוחדים, כגון: שפיטת נביא שקר, שפיטת זקן ממרא, החלטה על יציאה למלחמת הרשות ועוד; ג. כל הדבר הקשה, שבתי הדין שתחתיו לא יכלו להכריע בו, הובא להחלטת בית דין הגדול, והחלטתו היוותה פסק סופי בעניין.
כשהייתה הסנהדרין הגדולה קיימת, לא הייתה מחלוקת בישראל, אלא כל דין שהתעורר בו ספק לאדם מישראל, היה שואל את בית הדין שבעירו; אם לא ידעו, היה הולך לבית דין גבוה יותר, ואם לא מצא בית דין שיתן לו תשובה, היה הולך לסנהדרין הגדולה והם היו פוסקים את דינו.
לפני ביאת המשיח תחזור הסנהדרין הגדולה לטבריה ומשם תעבור לבית המקדש. ואלו דברי הרמב"ם סנהדרין פי"ד הי"ב: "בתחילה כשנבנה בית המקדש היו בית דין הגדול יושבין בלשכת הגזית שהיתה בעזרת ישראל, והמקום שהיו יושבים בו חול היה, שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד; וכשנתקלקלה השורה, גלו ממקום למקום. ולעשרה מקומות גלו וסופן לטבריה. ומשם לא עמד בית דין גדול עד עתה. וקבלה היא שבטבריה עתידין לחזור תחילה ומשם נעתקין למקדש".