אסרו חג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
היום שלמחרת שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|תהלים קי"ח, כ"ז}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה. | היום שלמחרת [[שלושת הרגלים]] נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב {{מקור|תהלים קי"ח, כ"ז}}: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה. | ||
גרסה מ־18:26, 23 בפברואר 2009
|
|
היום שלמחרת חג הפסח, חג השבועות וחג הסוכות.
היום שלמחרת שלושת הרגלים נקרא "אסרו חג" על שם הכתוב תהלים קי"ח, כ"ז: "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, שנאמר: אסרו חג בעבותים - בהמות עבות ושמנות - עד קרנות המזבח". משום כך, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ושתיה.