זכר לחורבן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
משחרב [[בית המקדש]] השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב {{מקור|[[תהילים]] קלז ה - ו}}: "אם אשכחך [[ירושלים]] תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". | משחרב [[בית המקדש]] השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב {{מקור|([[תהילים]] קלז ה - ו)}}: "אם אשכחך [[ירושלים]] תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". | ||
גרסה מ־15:14, 12 במרץ 2009
|
|
תקנת חכמים לעשות דברים מסויימים, או להמנע מלעשות דברים מסויימים, זכר לחורבן בית המקדש.
משחרב בית המקדש השני התקינו חכמים לעשות זכר לחורבן, כמו שכתוב ([[תהילים]] קלז ה - ו): "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
"זכר לחורבן" מתבטא בכמה וכמה דברים, כגון: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו מקום אמה על אמה בכותל שכנגד הפתח בלא סיד; "עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט"; "עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט"; חתן תחת חופתו, שם אפר מקלה על ראשו במקום הנחת תפילין; הטילו הגבלות מסויימות על נגינה בכלי זמר; גזרו שלא יניח החתן בראשו שום כליל, ועוד רבים.