מלאכות שביעית: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
מלבד המלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אסרו חכמים כל מלאכה שבשדה ובכרם. דין זה אינו מפורש במשנה, אבל מדברי המשנה בשביעית {{מקור|פ"ב, ב-ה}} המונה מלאכות שהותרו ב[[תוספת שביעית]] שלפני ראש השנה, אנו למדים שבשביעית עצמה הן אסורות. הן נאסרו מכיון שהן באות להשביח את הקרקע או את הצמחים. | מלבד המלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אסרו חכמים כל מלאכה שבשדה ובכרם. דין זה אינו מפורש במשנה, אבל מדברי המשנה בשביעית {{מקור|(פ"ב, ב-ה)}} המונה מלאכות שהותרו ב[[תוספת שביעית]] שלפני ראש השנה, אנו למדים שבשביעית עצמה הן אסורות. הן נאסרו מכיון שהן באות להשביח את הקרקע או את הצמחים. | ||
גרסה מ־15:58, 12 במרץ 2009
|
|
מלאכות האסורות בשביעית מדאורייתא או מדרבנן.
איסורן של ארבע מלאכות בשביעית נאמר בתורה במפורש, והן: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה, והעושה אחת מהן עובר על לא תעשה ומבטל מצות עשה של שביתת הארץ, ואם עבר במזיד ובהתראה - לוקה.
לדעת רוב הראשונים, גם "חרישה" אסורה מן התורה, ואילו מלאכת "נטיעה" שנויה במחלוקת - האם נאסרה מן התורה, קל וחומר מ"זמירה", או שמא אין דורשין מידה זו כאן.
מלבד המלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אסרו חכמים כל מלאכה שבשדה ובכרם. דין זה אינו מפורש במשנה, אבל מדברי המשנה בשביעית (פ"ב, ב-ה) המונה מלאכות שהותרו בתוספת שביעית שלפני ראש השנה, אנו למדים שבשביעית עצמה הן אסורות. הן נאסרו מכיון שהן באות להשביח את הקרקע או את הצמחים.
מלאכות האסורות בשביעית מן התורה, אסורות גם כאשר ההמנעות מהן כרוכה בהפסד. מאידך, רוב המלאכות האסורות מדרבנן, הותרו במקום שקיים חשש לתמותת העצים או נזק ליבול.