סתם יינם: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
"יין נסך" הוא יין שנתנסך לעבודה זרה, ודינו, שהוא אסור בהנאה, שנאמר {{מקור|דברים לב, לח}}: "אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם", ומכאן שיין נסך אסור בהנאה, שהרי הקישו הכתוב לזבח, וזבח אסור בהנאה, שנאמר {{מקור|תהלים קו, כח}}: "ויצמדו לבעל פעור, ויאכלו זבחי מתים" - מה מת אסור בהנאה, אף זבח אסור בהנאה. | "יין נסך" הוא יין שנתנסך לעבודה זרה, ודינו, שהוא אסור בהנאה, שנאמר {{מקור|(דברים לב, לח)}}: "אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם", ומכאן שיין נסך אסור בהנאה, שהרי הקישו הכתוב לזבח, וזבח אסור בהנאה, שנאמר {{מקור|(תהלים קו, כח)}}: "ויצמדו לבעל פעור, ויאכלו זבחי מתים" - מה מת אסור בהנאה, אף זבח אסור בהנאה. | ||
גרסה מ־19:11, 16 במרץ 2009
|
|
יין של גוי, שאין יודעים אם נתנסך לעבודה זרה.
"יין נסך" הוא יין שנתנסך לעבודה זרה, ודינו, שהוא אסור בהנאה, שנאמר (דברים לב, לח): "אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם", ומכאן שיין נסך אסור בהנאה, שהרי הקישו הכתוב לזבח, וזבח אסור בהנאה, שנאמר (תהלים קו, כח): "ויצמדו לבעל פעור, ויאכלו זבחי מתים" - מה מת אסור בהנאה, אף זבח אסור בהנאה.
מלבד יין שנתנסך לעבודה זרה, אסרו חכמים גם סתם יין של גוי, שאין יודעים אם נתנסך לעבודה זרה, וכן גם יין של ישראל שנגע בו גוי, מחשש שמא ניסכו הגוי לעבודה זרה.
בזמן הזה, מכיון שאין זה שכיח שהגויים ינסכו יין לעבודה זרה, יש אומרים, שסתם יין של גוי וכן יין של ישראל שנגע בו גוי, אינו אסור אלא בשתיה ולא בהנאה.