עירוב תחומין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אסור להתרחק בשבת יותר מאלפיים אמה מקצה העיר או מקצה הישוב (ראה: [[תחומין]]; [[תחום שבת]]). אדם הרוצה ללכת בשבת {{מקור|לצורך מצוה בלבד}} יותר מאלפיים אמה מחוץ לעירו, עושה בערב שבת "עירוב תחומין", דהיינו, שמניח בתוך האלפיים אמה, או בסיומם, מזון כשיעור שתי סעודות, ועל ידי כך הוא קונה שם שביתה בשעת כניסת השבת, כלומר, שרואים את מקום הנחת העירוב כאילו הוא ביתו לשבת זו, ומותר לו ללכת בשבת מן העירוב והלאה אלפיים אמה. | אסור להתרחק בשבת יותר מאלפיים אמה מקצה העיר או מקצה הישוב (ראה: [[תחומין]]; [[תחום שבת]]). אדם הרוצה ללכת בשבת {{מקור|(לצורך מצוה בלבד)}} יותר מאלפיים אמה מחוץ לעירו, עושה בערב שבת "עירוב תחומין", דהיינו, שמניח בתוך האלפיים אמה, או בסיומם, מזון כשיעור שתי סעודות, ועל ידי כך הוא קונה שם שביתה בשעת כניסת השבת, כלומר, שרואים את מקום הנחת העירוב כאילו הוא ביתו לשבת זו, ומותר לו ללכת בשבת מן העירוב והלאה אלפיים אמה. | ||
גרסה מ־19:16, 16 במרץ 2009
|
|
תיקון חכמים להתיר לאדם ללכת בשבת יותר מאלפיים אמה מחוץ לעיר או מחוץ ליישוב, על ידי הנחת מזון בערב שבת בתוך האלפיים אמה או בסיומם.
אסור להתרחק בשבת יותר מאלפיים אמה מקצה העיר או מקצה הישוב (ראה: תחומין; תחום שבת). אדם הרוצה ללכת בשבת (לצורך מצוה בלבד) יותר מאלפיים אמה מחוץ לעירו, עושה בערב שבת "עירוב תחומין", דהיינו, שמניח בתוך האלפיים אמה, או בסיומם, מזון כשיעור שתי סעודות, ועל ידי כך הוא קונה שם שביתה בשעת כניסת השבת, כלומר, שרואים את מקום הנחת העירוב כאילו הוא ביתו לשבת זו, ומותר לו ללכת בשבת מן העירוב והלאה אלפיים אמה.