הרב אליהו כי טוב: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אברהם אליהו כי-טוב''' (מוקוטובסקי) ((ה'תרע"ב - ו באדר תשל"ו (1976)<ref> [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9B%D7%99_%D7%98%D7%95%D7%91 הויקיפדיה העברית]</ref>, סופר, מחנך ועסקן. הוא חיבר את '''ספר התודעה''', הכולל :הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה. הספר פורסם בשנת תשי"ח ללא מראי מקומות. לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר עם ציון המקורות שמהם לקוחים הדברים. | '''הרב אברהם אליהו כי-טוב''' (מוקוטובסקי) ((ה'תרע"ב - ו באדר תשל"ו (1976)<ref> [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95_%D7%9B%D7%99_%D7%98%D7%95%D7%91 הויקיפדיה העברית]</ref>, סופר, מחנך ועסקן. הוא חיבר את '''ספר התודעה''', הכולל: הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה. הספר פורסם בשנת תשי"ח ללא מראי מקומות. לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר עם ציון המקורות שמהם לקוחים הדברים. | ||
==על ספריו== | ==על ספריו== | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בטרם פירסם את ספרו הוציא סידרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים. | בטרם פירסם את ספרו הוציא סידרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים. | ||
במהדורה העברית לא נזכר ולו ברמז "יום העצמאות", ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשין דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה . אז פנו אליו מטעם | במהדורה העברית לא נזכר ולו ברמז "יום העצמאות", ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשין דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה. אז פנו אליו מטעם הר"הג זלמן סורוצקין זצ"ל שיכין חומר לימודי בנושא, אך מה שכתב נפסל, וכפי שהוסבר לו: "לא מפני שהוא לא נכון, אלא זו אמת שעשויה להרגיז גם את הימין וגם את השמאל". רק בתרגום הספר לאנגלית הוכנס אותו חומר לגוף הספר. | ||
בקונטרס "כבשין דרחמנא" כתב לגבי ה' באייר [[יום העצמאות]]: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם". | בקונטרס "כבשין דרחמנא" כתב לגבי ה' באייר [[יום העצמאות]]: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם". | ||
גרסה מ־14:08, 26 בפברואר 2009
|
|
הרב אברהם אליהו כי-טוב (מוקוטובסקי) ((ה'תרע"ב - ו באדר תשל"ו (1976)[1], סופר, מחנך ועסקן. הוא חיבר את ספר התודעה, הכולל: הלכות, מנהגים ודברי עיון לכל מועדי השנה. הספר פורסם בשנת תשי"ח ללא מראי מקומות. לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר עם ציון המקורות שמהם לקוחים הדברים.
על ספריו
בטרם פירסם את ספרו הוציא סידרת ספרי סיפורים, שאותה כינה "חסידים ואנשי מעשה", ולאחר מכן הוציא את "ספר הפרשיות" . את שמו קנה בעיקר באמצעות "ספר התודעה". ספר זה נדרש מכל החוגים.
במהדורה העברית לא נזכר ולו ברמז "יום העצמאות", ואת החסר (השקפתו שלו) השלים בחוברת "כבשין דרחמנא". על סיבת ההשמטה מהספר סיפר במכתב, ששלח כשנה לאחר קום המדינה. אז פנו אליו מטעם הר"הג זלמן סורוצקין זצ"ל שיכין חומר לימודי בנושא, אך מה שכתב נפסל, וכפי שהוסבר לו: "לא מפני שהוא לא נכון, אלא זו אמת שעשויה להרגיז גם את הימין וגם את השמאל". רק בתרגום הספר לאנגלית הוכנס אותו חומר לגוף הספר.
בקונטרס "כבשין דרחמנא" כתב לגבי ה' באייר יום העצמאות: "אם ראית אנשים מישראל שמודים על הטובה, ועדיין לבם מלא דאגה על כל אשר חסר מן הטובה, ועודם מצפים ומייחלים לישועת ה' שתהא שלמה - צרף עצמך עמהם".
תולדות חייו
עוד בפולין הוא פעל להפצת היהדות גם בקרב חוגים חילוניים. הוא המשיך בכך גם בארץ.
בשנת תרצ"ט הקים הרב אליהו כי טוב יחד עם הרב אברהם טרגר והרב שלמה אייזנברג את תנועת הפועלים החרדית שנקראה פאג"י (פועלי אגודת ישראל). מאוחר יותר הקים את פאג"י, אשר בנתה את שיכוני פאג"י בשכונות סנהדריה ובית-וגן בירושלים.
הוא נפטר בו' באדר ב' תשל"ו. משפחתו הקימה את חנות הספרים הראשונה בעיר העתיקה בירושלים, "בן ארזה".
המקור: הרב אורי דסברג, על אבי התודעה היהודית - שבת בשבתו לפרשת שמות
הערות שוליים
מספריו
- ספר התודעה - דרשות ורעיונות
- איש וביתו - תורת הבית היהודי. הליכות והלכות מלוקטו
- סדר ליל פסח - הלכות ומנהגים, טעמים ורמזים. ילקוט פרושים להגדה. יוצא בעיצוב מהודר וצבעוני עפ'י הגדת קורן. עם תפילת ערבית לליל הסדר.
- ספר הפרשיות