הרב אלחנן בונים וסרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' אלחנן וסרמן הי"ד

ראש ישיבת ברנוביץ' שבפולין. נולד בשנת תרל"ה, נרצח על ידי הנאצים ימח-שמם בי"א תמוז תש"א. קרוי בפי כל: "רֶב אלחנן".

תולדות חייו

הרב נולד בשנת תרל"ה בעיר בירז שבליטא. בערך בשנת תר"ן עברה משפחתו לבויסק משם נסע ללמוד בישיבת טלז מפי הגאונים הרב אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ. שם נתפרסם כמתמיד ומעמיק מיוחד. אחר כמה שנים נסע לבריסק ללמוד תורה מפי הגר"ח סולובייצ'יק.

בתרנ"ט התחתן עם מיכלא, ביתו של הרב מאיר אטלס שהיה רב בסאלנט ושאוולי.

בשנים תרס"ג-ס"ד השתתף עם הרב יואל בורונצ'יק מריגט ביסוד והנהלת ישיבה בעיר אמציסלאוו ברוסיה. שהה שם ארבע שנים.

בתרס"ז בא לראדין, מקום מושבו של ה"חפץ חיים", ללמוד ב"כולל קדשים" שלו.

נתמנה לראשות הישיבה בבריסק בתר"ע. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בסוף שנת תרע"ד, החלה נדידת תושבים מהעיר בריסק מזרחה, חזר הרב לראדין. נדד עם ישיבת ה"חפץ חיים" לסמילוביץ', שם יסד ישיבה יחד עם הגר"ש היימן והיה שם במשך חמש שנים.

כשניתנה אפשרות לבני תורה לעזוב את רוסיה בשנת תרפ"א, חזר לפולין וקיבל עליו הנהגת הישיבה "אהל תורה" בברנוביץ'.

בשנת תרצ"ו ההדיר את תשובות הרשב"א. הם נדפסו יחד עם ספרו 'קובץ הערות'.

בשנת תרח"צ נסע לאמריקה לאסוף כספים לישיבתו, שם נשא שיעורים בכל מקום שנתבקש, דרש דרשות נלהבות לחיזוק התורה והדת ועודד את הקמת תנועת צעירי אגודת ישראל. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה חזר לברנוביץ'.

אישיותו

היה מעריץ גדול של רבו ה"חפץ חיים". היה שואל אותו על כל דרכיו ומעשיו. היה מוסר את דבריו ברבים. רבו החזיר לו הערכה וחיבה, היה משגר אליו אנשים שישאלו בעצתו ויקבלו ברכתו.

זהירותו בענייני כספים הייתה גדולה לאין ערוך. לא היה לוקח לפרנסת ביתו כספים מהישיבה יותר מהמינימום המצומצם ביותר, לא שעה לטענות ידידיו ובהם ר' חיים עוזר גרודזינסקי ואף לא לבכיותיה של אשתו – ליטול מעט יותר ולשפר את מצב משפחתו. כמו כן לא היה נוטל תשלום מבני ישיבה עבור ספריו.

סירב להצעות רבנות משום שסבר שתפקידו ללמד תורה את הצעירים. גם כשנפטר חמיו וקהילת שאוולי רצתה למנותו לרב בעירם סירב להצעה זו, הגם שהיה טמון בה פתרון למצוקתו הכלכלית.

פרשת רציחתו

ביום י"א תמוז תש"א עסקו בני ישיבת ברנוביץ', השוהים בגטו קובנה, בלימוד מסכת נידה. באותו היום התכוונו הצוררים לקחתם למות. הרב אמר אז כמה דברי חיזוק: "במרומים מחשיבים אותנו כצדיקים, כנראה, כי נבחרנו לכפר בגופותינו על כלל ישראל, אי לזאת אנו צריכים לשוב לה' בתשובה שלמה ומיד במקום... הזמן קצר, הדרך למבצר התשיעי (מקום הטבח של קדושי סלבודקא-קובנה) קרובה, עלינו לדעת כי קרבנותינו יעלו יותר לרצון על-ידי התשובה, וע"י כך נציל את חייהם של אחינו ואחיותינו באמריקה. שלא תעלה ברעיוננו איזו שהיא מחשבת פסול ח"ו, שהיא כפיגול ופוסלת את הקרבן, אנו מקיימים עתה את המצווה הכי גדולה. "באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה" האש היוקדת את גופותינו היא האש שתחזור ותקים מחדש את בית ישראל".

יחד עם שני בניו נפתלי וצבי-יהודה, וכל בני הישיבה, יצאה נשמתו בטהרה מתוך תורה. הי"ד.

בשנת תשל"ט עלה ארצה בנו, הרב אליעזר שמחה, והקים בירושלים את ישיבת 'אור אלחנן' על שמו. הישיבה עוסקת בהוצאה לאור של כתבי הרב.

ספריו

קובץ שיעורים על מסכתות הש"ס, שני כרכים.

קובץ הערות על מסכת יבמות.

קובץ מאמרים ואגרות בענייני התקופה, שני כרכים.

מאמר עקבתא דמשיחא כנגד הציונות החילונית ועזיבת התורה.

קישורים

היחס ללימוד קובץ שיעורים