גימטריה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
(הרחבה ועידכון הקט') |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''גימטריה''' הינה הקבלת האותיות העבריות לערכים מספריים. יש מן הראשונים שכלל בביטוי '''גימטריא''' את מידת נוטריקון (לימוד ע"פ ראשי תיבות). | |||
== שימוש בגימטריה בתורה == | == שימוש בגימטריה בתורה == | ||
הגימטריה נכללת בשלושים ושתיים [[מידות שהתורה נדרשת בהן]] של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי<ref>הברייתא של שלושים ושתיים מידות אלו מודפסת בסוף הגמרות של מסכת ברכות, ונזכרת ב{{מקור|רש"י בראשית ב, ח}} ובראשונים נוספים.</ref>. במסכת אבות הגימטריה נחשבת "פרפראות לחכמה". | |||
==ערכי האותיות== | ==ערכי האותיות== | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
:"...זכורני שאמר מה שאומר העולם שאין להקפיד אם חסר אחד במניין בגמטריה, ראייתם [הוא] ממה שפירש [[רש"י]] בפרשת [[ואתחנן]] {{מקור|(}}[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%9B%D7%94 דברים ד, כה]{{מקור|)}} על "ונושנתם"... מדצריך להקדים ב' שנים, שמע מיניה שאינו די בשנה אחת. ולמה? אלא על כורחך ש"מ שאין להקפיד אם חסר אחת בגימטריה". | :"...זכורני שאמר מה שאומר העולם שאין להקפיד אם חסר אחד במניין בגמטריה, ראייתם [הוא] ממה שפירש [[רש"י]] בפרשת [[ואתחנן]] {{מקור|(}}[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%22%D7%92_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%93_%D7%9B%D7%94 דברים ד, כה]{{מקור|)}} על "ונושנתם"... מדצריך להקדים ב' שנים, שמע מיניה שאינו די בשנה אחת. ולמה? אלא על כורחך ש"מ שאין להקפיד אם חסר אחת בגימטריה". | ||
== הערות שוליים == | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:מידות שהתורה נדרשת בהן]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה מ־21:30, 6 באפריל 2009
|
|
גימטריה הינה הקבלת האותיות העבריות לערכים מספריים. יש מן הראשונים שכלל בביטוי גימטריא את מידת נוטריקון (לימוד ע"פ ראשי תיבות).
שימוש בגימטריה בתורה
הגימטריה נכללת בשלושים ושתיים מידות שהתורה נדרשת בהן של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי[1]. במסכת אבות הגימטריה נחשבת "פרפראות לחכמה".
ערכי האותיות
אחדות
א 1 ב 2 ג 3 ד 4 ה 5 ו 6 ז 7 ח 8 ט 9
עשרות
י 10 כ-ך 20 ל 30 מ-ם 40 נ-ן 50 ס 60 ע 70 פ-ף 80 צ-ץ 90
מאות
ק 100 ר 200 ש 300 ת 400
חישוב סופיות
ישנה שיטה בחישוב גימטריות הנקראת חישוב סופיות וההיא כך האותיות הסופיות מגיעות בהדרגה לאחר האות ת וערכיהם:
ך 500 ם 600 ן 700 ף 800 ץ 900
הכולל
שיטה נוספת לחישוב גימטריה נקראת עם הכולל, כלומר, חישוב המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטרי.
גימטריה קטנה
בשיטה זו בגימטריה חישוב האותיות אינו לפי סדר עולה לכל הא"ב, אלא במחזור של 1-9. למעשה, כדי לזכור שיטה זו, די "להוריד" את האפסים מערכי האותיות בחישוב הרגיל וכך מתקבלת הגימטריה הקטנה.
לדוגמה: האות צ' ערכה 90. בגימטריה קטנה יהיה ערכה 9.
ערכי אותיות לפי גימטריה קטנה:
א י ק | 1 ב כ ר | 2 ג ל ש | 3 ד מ ת | 4 ה נ | 5 ו ס | 6 ז ע | 7 ח פ | 8 ט צ | 9
גימטריית מילוי אותיות
שיטת חישוב זו פחות נפוצה, ולפיה מחשבים כל אות לפי ערך הגימטרייה של שמה. לדוגמא האות א'- אל"ף, תהיה שווה 111 (א 1 + ל 30 + ף 80 ).
חישוב מילים
ערך הגימטריה של מילה שווה לסכום ערכי הגימטריה של אותיותיה. חישוב משפט או פסוק פועל באותה צורה, אין התחשבות ברווחים.
דוגמא
ערך המילה תורה בגימטריה = ת + ו + ר + ה = 400 + 6 + 200 + 5 = 611.
ערך הפסוק "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ" = 3511.
פער לא משמעותי
כתב בהקדמת ספר לקט יושר (עמ' ג ענין ב) בשם רבו בעל תרומת הדשן:
- "...זכורני שאמר מה שאומר העולם שאין להקפיד אם חסר אחד במניין בגמטריה, ראייתם [הוא] ממה שפירש רש"י בפרשת ואתחנן (דברים ד, כה) על "ונושנתם"... מדצריך להקדים ב' שנים, שמע מיניה שאינו די בשנה אחת. ולמה? אלא על כורחך ש"מ שאין להקפיד אם חסר אחת בגימטריה".
הערות שוליים
- ↑ הברייתא של שלושים ושתיים מידות אלו מודפסת בסוף הגמרות של מסכת ברכות, ונזכרת ברש"י בראשית ב, ח ובראשונים נוספים.