יהדות מונטריי: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהדות | '''יהדות במונטריי, במדינת [[מקסיקו]], היא בעלת קווי אפיון מיוחדים. בקהילה היהודית יש בסך הכל כ-450 יהודים ב-120 בתי אב, אולם למרות המספרים המצומצמים הקהילה מחזיקה בית ספר יומי ל-100 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. זו הקהילה היחידה בעולם שעליה ניתן לומר בוודאות ש-100 אחוז מילדיה לומדים בבית הספר היהודי. | ||
אך יש לכך סיבה נוספת: בתקנות הקהילה נקבע מקדמת דנא שבכדי להיקבר בבית קברות היהודי צריך אדם לשלוח את בניו לבית ספר יהודי. במילים פשוטות: ללא חינוך יהודי אין קבורה יהודית. | |||
רב הקהילה הוא הרב משה קיימאן. | |||
==יהודים בין מייסדי העיר== | |||
'''יהדות מונטרי'' היה חלק בהקמת העיר. העיר נוסדה מתחילתה על ידי יהודים [[אנוסים]] אשר ברחו מספרד והגיעו למקסיקו כדי לחפש שקט ושלווה מהכנסייה הקתולית ומחרבה של ה[[אינקוויזיציה]]. | |||
בשנת [[1526]] נוסד בית הדין העליון של הכנסייה אשר שפט את הכופרים והאנוסים. היה זה לאחר | בשנת [[1526]] נוסד בית הדין העליון של הכנסייה אשר שפט את הכופרים והאנוסים. היה זה לאחר | ||
| שורה 6: | שורה 14: | ||
אחד הסיפורים המפורסמים בעיר הוא על דמותו של הכובש והמייסד של העיר מונטריי, לואיס דה קרבחל, שנשלח כנציג המלך והמלכה בספרד ליישב את האזור. הוא לא ידע שבקרב משפחתו יש עדיין יהודים אנוסים אשר דבקים בדת היהודית בסתר. בשנת 1588 כל משפחתו נשפטה על כך, ואחיינו של ראש העיר נשפט ונשרף על ידי האינקוויזיציה בשנת 1596. יודעי דבר מספרים שכאשר שרפו אותו מצאו דפים של [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]] מוסתרים בתוך הכובע שלו. | אחד הסיפורים המפורסמים בעיר הוא על דמותו של הכובש והמייסד של העיר מונטריי, לואיס דה קרבחל, שנשלח כנציג המלך והמלכה בספרד ליישב את האזור. הוא לא ידע שבקרב משפחתו יש עדיין יהודים אנוסים אשר דבקים בדת היהודית בסתר. בשנת 1588 כל משפחתו נשפטה על כך, ואחיינו של ראש העיר נשפט ונשרף על ידי האינקוויזיציה בשנת 1596. יודעי דבר מספרים שכאשר שרפו אותו מצאו דפים של [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]] מוסתרים בתוך הכובע שלו. | ||
תושבי המקום הוותיקים, הלא-יהודים, יודעים כי עלקם הם צאצאי יהודים. מנהגים שנשתמרו באוכלוסייה המקומית מצביעים על הרקע היהודי, החל מהדלקת נרות בתוך ארונות בקיר ועד המנהג הנפוץ באזור לאכול [[כבש]], אשר לדעת רבים מקורו ביהודים.<ref> מקור: '''אליהו בירנבוים''' - המצטט "אחת החוקרות היהודיות הבולטות של אזור זה ותקופה זו היא ד"ר אנה פורטנויי ברנר"</ref> | |||
==הקהילה היום== | ==הקהילה היום== | ||
רוב היהודים אשר הגיעו למונטריי בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 באו מאירופה המזרחית, ובעיקר מליטא, מפולין ומרוסיה. כיום רוב חברי הקהילה הם בנים ונכדים של היהודים שהגיעו למונטריי לפני 80 שנה. | |||
במשך השנים יצרה הקהילה במונטריי אווירה מאוד מיוחדת, המשלבת בין שמירה על האווירה של השטייטל, המנהגים וההסתגרות, לבין היותה קהילה פתוחה לעולם התרבות המקומית והמודרנית. עד היום ממשיכים הילדים והצעירים בקהילה לקרוא לסבא ולסבתא זיידע ובובע, ביידיש. אפילו את שם הקהילה ממשיכים לכתוב ביידיש "מאנטעריי" כפי שנהגו לכתוב פעם. | |||
בקהילה יש בית ספר יומי, תנועת נוער, בית כנסת ושיעורי תורה, אטליז כשר, חנות למוצרים כשרים, מקווה, מוסדות קהילה ושלושה רבנים: הרב ליברסון, הממונה על הכשרות ובית הכנסת, הרב ישראל דיאמנט, רב הקהילה, והרב משה קיימאן, הרב הראשי. | |||
הרב אליהו בירנבוים, ראש תוכנית "עמיאל" השולחת רבנים לקהילות יהודיות ברחבי העולם, ביקר בעיר בסוף שנת 2007 וחלק את רשמיו בעיתון [[מקור ראשון כותב שהוא שאל את הרב קיימאן מה סוד הצלחתו כרב הקהילה, הוא השיב לי: "הרב צריך להיות האבא של הקהילה, ובעיני אבא כל הילדים צריכים להיות שווים. כולם הם בניי, ואני מרגיש צורך לשמור עליהם". כאשר נפרדנו איחלתי לרב עד 120. הוא הוסיף ואמר: "כן, אני רוצה לחיות כדי להחיות יהודים אחרים". | |||
. | |||
==הרב משה קיימאן== | |||
הרב הרב משה קיימאן למונטריי בשנת 1944. ומאז הוא דואג לקהילה מזה 63 שנה (נכתב בשנת 2007). זו תופעה מיוחדת במינה על רקע התנודתיות הרבה המאפיינת בעשורים האחרונים את עולם הרבנות. | |||
הרב קיימאן נולד בביאליסטוק שבפולין ולמד בישיבת נובארדוק המפורסמת. הוא הצליח לצאת מאירופה לפני השואה והגיע מחוסר ניירות לקובה, אשר פתחה את שעריה לפליטים מאירופה. יהודים רבים, וביניהם הרב קיימאן התכוונו למעשה להגיע לארצות הברית, אבל כאשר עצרו על אדמת קובה או מקסיקו, חשבו לתומם שהם כבר בארצות הברית, ונשארו בטעות במדינות אלו. | |||
מספר [[אליהו בירנבוים]]: "פגשתי יהודי חכם ותלמיד-חכם, אשר למרות היותו בן 94 שנים הוא צלול כיין. זקנתו עושה עמו חסד, בבחינת "זקן – זה קנה חכמה"". הרב קיימאן סיפר לי שכאשר הגיע למונטריי לא היו מוסדות יהודיים בקהילה. הוא ביקש לפתוח מיד בית ספר יהודי, שכן "קהילה ללא בית ספר היא לא קהילה יהודית", לבנות מקווה ולפתח מערכת כשרות, ואכן כך עשה. | |||
הרב קיימאן שימש במשך השנים גם כשוחט, כמוהל וכחזן, ועסק בכל דבר שבקדושה בתוך הקהילה. רב מהיישוב הישן ביישוב החדש. רב אשר גדל והתחנך בנובארדוק והיה צריך לעשות את צעדיו הראשוניים על אדמת אמריקה עם היידיש שבפיו, ומצא דרך להפוך את הקהילה היהודית המתחדשת שבעיר מונטריי לשטייטל בזעיר אנפין אשר ישמור על כל יהודי ויהודי. | |||
הרב קיימאן סיפר לי שכאשר ראה תופעה זו, אשר גרמה ליהודים לחיות בפחד ולהסתיר את יהדותם, החליט לעשות מעשה. הוא יצר קשרים אישיים עם הכנסייה ועם הכמרים וארגן ביקור של הכמרים בבית השחיטה, כדי שיראו שיהודים מוציאים את הדם מבשר הבהמה ומקפידים שלא לאכול דם. ללא ספק רעיון יצירתי אשר נתן את אותותיו ברבות השנים. | |||
כיום הרב קיימאן הוא מעין "יקיר העיר מונטריי". למרות שרוב תושביה נוצרים, הם רואים ברב דמות רוחנית ובאים אליו לקבל עצה וברכה. גם ראש העיר המקומי מגדיר את הרב קיימאן כ"יועץ בכיר של הממשלה המקומית" ומתייעץ עימו בנושאים שונים הקשורים לאתיקה ולמוסר. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
גרסה מ־08:53, 29 באוגוסט 2008
|
|
יהדות במונטריי, במדינת מקסיקו, היא בעלת קווי אפיון מיוחדים. בקהילה היהודית יש בסך הכל כ-450 יהודים ב-120 בתי אב, אולם למרות המספרים המצומצמים הקהילה מחזיקה בית ספר יומי ל-100 תלמידים, מכיתה א' ועד כיתה ט'. זו הקהילה היחידה בעולם שעליה ניתן לומר בוודאות ש-100 אחוז מילדיה לומדים בבית הספר היהודי.
אך יש לכך סיבה נוספת: בתקנות הקהילה נקבע מקדמת דנא שבכדי להיקבר בבית קברות היהודי צריך אדם לשלוח את בניו לבית ספר יהודי. במילים פשוטות: ללא חינוך יהודי אין קבורה יהודית.
רב הקהילה הוא הרב משה קיימאן.
יהודים בין מייסדי העיר
'יהדות מונטרי היה חלק בהקמת העיר. העיר נוסדה מתחילתה על ידי יהודים אנוסים אשר ברחו מספרד והגיעו למקסיקו כדי לחפש שקט ושלווה מהכנסייה הקתולית ומחרבה של האינקוויזיציה.
בשנת 1526 נוסד בית הדין העליון של הכנסייה אשר שפט את הכופרים והאנוסים. היה זה לאחר שהכנסייה חששה שהגעתם של אנוסים בני דת משה תהיה גורם משפיע לרעה על האינדיאנים המקומיים, אשר לא מכבר הפכו לנוצרים טריים על ידי המיסיונרים הנוצרים.
אחד הסיפורים המפורסמים בעיר הוא על דמותו של הכובש והמייסד של העיר מונטריי, לואיס דה קרבחל, שנשלח כנציג המלך והמלכה בספרד ליישב את האזור. הוא לא ידע שבקרב משפחתו יש עדיין יהודים אנוסים אשר דבקים בדת היהודית בסתר. בשנת 1588 כל משפחתו נשפטה על כך, ואחיינו של ראש העיר נשפט ונשרף על ידי האינקוויזיציה בשנת 1596. יודעי דבר מספרים שכאשר שרפו אותו מצאו דפים של מורה נבוכים לרמב"ם מוסתרים בתוך הכובע שלו.
תושבי המקום הוותיקים, הלא-יהודים, יודעים כי עלקם הם צאצאי יהודים. מנהגים שנשתמרו באוכלוסייה המקומית מצביעים על הרקע היהודי, החל מהדלקת נרות בתוך ארונות בקיר ועד המנהג הנפוץ באזור לאכול כבש, אשר לדעת רבים מקורו ביהודים.[1]
הקהילה היום
רוב היהודים אשר הגיעו למונטריי בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20 באו מאירופה המזרחית, ובעיקר מליטא, מפולין ומרוסיה. כיום רוב חברי הקהילה הם בנים ונכדים של היהודים שהגיעו למונטריי לפני 80 שנה.
במשך השנים יצרה הקהילה במונטריי אווירה מאוד מיוחדת, המשלבת בין שמירה על האווירה של השטייטל, המנהגים וההסתגרות, לבין היותה קהילה פתוחה לעולם התרבות המקומית והמודרנית. עד היום ממשיכים הילדים והצעירים בקהילה לקרוא לסבא ולסבתא זיידע ובובע, ביידיש. אפילו את שם הקהילה ממשיכים לכתוב ביידיש "מאנטעריי" כפי שנהגו לכתוב פעם.
בקהילה יש בית ספר יומי, תנועת נוער, בית כנסת ושיעורי תורה, אטליז כשר, חנות למוצרים כשרים, מקווה, מוסדות קהילה ושלושה רבנים: הרב ליברסון, הממונה על הכשרות ובית הכנסת, הרב ישראל דיאמנט, רב הקהילה, והרב משה קיימאן, הרב הראשי.
הרב אליהו בירנבוים, ראש תוכנית "עמיאל" השולחת רבנים לקהילות יהודיות ברחבי העולם, ביקר בעיר בסוף שנת 2007 וחלק את רשמיו בעיתון [[מקור ראשון כותב שהוא שאל את הרב קיימאן מה סוד הצלחתו כרב הקהילה, הוא השיב לי: "הרב צריך להיות האבא של הקהילה, ובעיני אבא כל הילדים צריכים להיות שווים. כולם הם בניי, ואני מרגיש צורך לשמור עליהם". כאשר נפרדנו איחלתי לרב עד 120. הוא הוסיף ואמר: "כן, אני רוצה לחיות כדי להחיות יהודים אחרים".
.
הרב משה קיימאן
הרב הרב משה קיימאן למונטריי בשנת 1944. ומאז הוא דואג לקהילה מזה 63 שנה (נכתב בשנת 2007). זו תופעה מיוחדת במינה על רקע התנודתיות הרבה המאפיינת בעשורים האחרונים את עולם הרבנות.
הרב קיימאן נולד בביאליסטוק שבפולין ולמד בישיבת נובארדוק המפורסמת. הוא הצליח לצאת מאירופה לפני השואה והגיע מחוסר ניירות לקובה, אשר פתחה את שעריה לפליטים מאירופה. יהודים רבים, וביניהם הרב קיימאן התכוונו למעשה להגיע לארצות הברית, אבל כאשר עצרו על אדמת קובה או מקסיקו, חשבו לתומם שהם כבר בארצות הברית, ונשארו בטעות במדינות אלו.
מספר אליהו בירנבוים: "פגשתי יהודי חכם ותלמיד-חכם, אשר למרות היותו בן 94 שנים הוא צלול כיין. זקנתו עושה עמו חסד, בבחינת "זקן – זה קנה חכמה"". הרב קיימאן סיפר לי שכאשר הגיע למונטריי לא היו מוסדות יהודיים בקהילה. הוא ביקש לפתוח מיד בית ספר יהודי, שכן "קהילה ללא בית ספר היא לא קהילה יהודית", לבנות מקווה ולפתח מערכת כשרות, ואכן כך עשה.
הרב קיימאן שימש במשך השנים גם כשוחט, כמוהל וכחזן, ועסק בכל דבר שבקדושה בתוך הקהילה. רב מהיישוב הישן ביישוב החדש. רב אשר גדל והתחנך בנובארדוק והיה צריך לעשות את צעדיו הראשוניים על אדמת אמריקה עם היידיש שבפיו, ומצא דרך להפוך את הקהילה היהודית המתחדשת שבעיר מונטריי לשטייטל בזעיר אנפין אשר ישמור על כל יהודי ויהודי.
הרב קיימאן סיפר לי שכאשר ראה תופעה זו, אשר גרמה ליהודים לחיות בפחד ולהסתיר את יהדותם, החליט לעשות מעשה. הוא יצר קשרים אישיים עם הכנסייה ועם הכמרים וארגן ביקור של הכמרים בבית השחיטה, כדי שיראו שיהודים מוציאים את הדם מבשר הבהמה ומקפידים שלא לאכול דם. ללא ספק רעיון יצירתי אשר נתן את אותותיו ברבות השנים.
כיום הרב קיימאן הוא מעין "יקיר העיר מונטריי". למרות שרוב תושביה נוצרים, הם רואים ברב דמות רוחנית ובאים אליו לקבל עצה וברכה. גם ראש העיר המקומי מגדיר את הרב קיימאן כ"יועץ בכיר של הממשלה המקומית" ומתייעץ עימו בנושאים שונים הקשורים לאתיקה ולמוסר.
הערות שוליים
- ↑ מקור: אליהו בירנבוים - המצטט "אחת החוקרות היהודיות הבולטות של אזור זה ותקופה זו היא ד"ר אנה פורטנויי ברנר"
קישורים חיצוניים
- אליהו בירנבוים, יישוב ישן בעולם החדש, מקור ראשון - 27 נובמבר 2007