מגילת אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

ציור קיר בית הכנסת בדורה אירופוס המתאר קטע ממגילת אסתר - ויקישיתוף

מגילת אסתר היא אחת מחמשת המגילות בתנ"ך. בה מסופר על הצלת היהודים בממלכת אחשוורוש "מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה" אסתר א, א.. המגילה מספר על המן, שהיה מזרע העמלק אשר שילם למלך בממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. מרדכי היהודי ובת דודתו אסתר המלכה הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו ששונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך.

מרדכי ואסתר

הם גיבורי המגילה. בתחילת המגילה הם מוצגים כאלמונים:"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן-שִׁמְעִי בֶּן-קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.ז וַיְהִי אֹמֵן אֶת-הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת-דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת-תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת אסתר ב, ה'-ז'. עם זאת חז"ל מספרים כי היה מבין חברי הסנהדרין.

בסוף המגילה הם כבר מתגלים אחרת:"כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים"אסתר י, גואילו אסתר כבר מאמצע המגילה היא מלכה, אך בסופה היא זוכה להיות בין קובעי החג, יחד עם מרדכי.

רקע היסטורי

מעריכים כי האירוע התרחש בימי בית שני כאשר יצא הגזרה להפסיק את בניית בית המקדש.

עמדת חז"ל

המגילה כלולה במסורה. אך היו ססברו, כמו שמואל ש"מגילת אסתר לא נאמרה ברוח הקודש". לפי המסורת היא נכתבה על-ידי אנשי הכנסת הגדולה. לפי המגילה היא נכתבה על-ידי מרדכי ואסתר. וכך נאמר במגילה:"וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת-אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת-כָּל-תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית: וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל-כָּל-הַיְּהוּדִים אֶל-שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת: לְקַיֵּם אֵת-יְמֵי- הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר- קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל-נַפְשָׁם וְעַל-זַרְעָם דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם: וּמַאֲמַר אֶסְתֵּר קִיַּם דִּבְרֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה וְנִכְתָּב בַּסֵּפֶר:"אסתר ט, כ"ט-ל"ב

קריאת המגילה

מסכת מגילה מרחיבה את הימים שבהם קוראים מגילה ומפרטת את הנימוקים:"מגילה נקראת בי"א בי"ב בי"ג בי"ד בט"ו לא פחות (מי"א) ולא יותר (מט"ו": כדלקמן:

• בט"ו - כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון.
• בי"ד - כפרים ועיירות גדולות.

אבל לעיתים גם בימים קודמים והגמרא מבארת: "אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה, (כלומר: מאחר שהמוקפין קורין בט"ו, ושאין מוקפין קורין בי"ד - הרי הכל בכלל, תו היכי משכחת י"א י"ב י"ג? אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה: יום שני בשבת שלפני י"ד, או חמישי בשבת שהוא יום כניסה: שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט, לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי, כתקנת עזרא ^[1] , והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר, ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י"ד, ופעמים שיום הכניסה בי"ג, ופעמים שהוא בי"א;)

הערות שוליים