למה לי קרא, סברא הוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ביטוי תמיהה בתלמוד שמשמעו: לשם מה יש צורך בכתוב, הרי גם בלי הכתוב ההגיון נותן והשכל מחייב שכך הוא הדין. | |||
לדוגמא: יש מי שאומר כי המקור לכלל: "המוציא מחברו עליו הראיה" הוא הפסוק "מי בעל דברים יגש אליהם" {{מקור| | לדוגמא: יש מי שאומר כי המקור לכלל: "המוציא מחברו עליו הראיה" הוא הפסוק "מי בעל דברים יגש אליהם" {{מקור|שמות כד, יד|כן}}. על כך השיבו לו: "למה לי קרא, סברא הוא", כלומר: אין צורך בפסוק כדי ללמדנו זאת, שכן הדבר נובע מן ההגיון הפשוט: "דכאיב ליה כאיבא, אזיל לבי אסיא", כלומר: כשם שמי שיש לו כאב, הולך אל הרופא, כך הרוצה להוציא דבר מה מיד חברו, הוא שצריך להביא את הראיה שהוא זכאי לכך, ורק לאחר שיוכיח את טענתו - יזכה. | ||
גרסה מ־10:44, 5 בספטמבר 2012
|
ביטוי תמיהה בתלמוד שמשמעו: לשם מה יש צורך בכתוב, הרי גם בלי הכתוב ההגיון נותן והשכל מחייב שכך הוא הדין.
לדוגמא: יש מי שאומר כי המקור לכלל: "המוציא מחברו עליו הראיה" הוא הפסוק "מי בעל דברים יגש אליהם" (שמות כד, יד). על כך השיבו לו: "למה לי קרא, סברא הוא", כלומר: אין צורך בפסוק כדי ללמדנו זאת, שכן הדבר נובע מן ההגיון הפשוט: "דכאיב ליה כאיבא, אזיל לבי אסיא", כלומר: כשם שמי שיש לו כאב, הולך אל הרופא, כך הרוצה להוציא דבר מה מיד חברו, הוא שצריך להביא את הראיה שהוא זכאי לכך, ורק לאחר שיוכיח את טענתו - יזכה.