שמחת החג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הוספת קטגוריה בתבנית מקור) |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המצוה לשמוח בשלושת הרגלים. | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
ברמב"ם {{מקור| | ברמב"ם {{מקור|הלכות יום טוב פרק ו הלכות יז-יח|כן}} מובא: "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג, עם שאר ימים טובים, כולם אסורים בהספד ותענית. וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב, הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים עליו, שנאמר: 'ושמחת בחגיך...'. וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו". | ||
גרסה אחרונה מ־11:32, 5 בספטמבר 2012
|
|
המצוה לשמוח בשלושת הרגלים.
שלושת הרגלים הינם ימים מיוחדים לשמחה. מצוה לשמוח בהם ולשמח את בני ביתו ואת כל הנלווים אליו.
ברמב"ם (הלכות יום טוב פרק ו הלכות יז-יח) מובא: "שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג, עם שאר ימים טובים, כולם אסורים בהספד ותענית. וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב, הוא ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנלווים עליו, שנאמר: 'ושמחת בחגיך...'. וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר, ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש, אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו".
מצוה מן התורה לשמוח בחג באכילת בשר ובשתיית יין. כמו כן, מצוה לשמח את הנשים בראוי להם - בגדים ותכשיטים נאים, ואת הקטנים בראוי להם - קליות, אגוזים, מגדנות וממתקים.
מצוה זו נוהגת בין ביום טוב ובין בחול המועד.