לחם הפנים: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מקור המצווה== | ==מקור המצווה== | ||
ב[[פרשת תרומה]] שב[[ספר שמות]] נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד{{מקור|תנ"ך:שמות כ | ב[[פרשת תרומה]] שב[[ספר שמות]] נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד{{מקור|תנ"ך:שמות כ ל$שמות כ, ל}}. הוא מוזכר בעת ביקורו של [[דוד המלך]]בנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם והמעהב הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה :"...כִּי- לֹא-הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי-אִם-לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ"{{מקור|תנ"ך:שמואל א כ"א ז$שמואל א כ"א, ז}} | ||
בעת הקמת [[בית ראשון|מקדש שלמה]] מסופר כל מלאכת הכנת בית המקדש :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" {{מקור|תנ"ך:מלכים א ז מ"ח$מלכים א ז, מ"ח}}. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה ב[[ספר דברי הימים]]:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" {{מקור|תנ"ך:דברי הימים ב ד' י"ט$דברי הימים ב ד', י"ט}} - "שולחנות במקום שולחן". | בעת הקמת [[בית ראשון|מקדש שלמה]] מסופר כל מלאכת הכנת בית המקדש :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" {{מקור|תנ"ך:מלכים א ז מ"ח$מלכים א ז, מ"ח}}. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה ב[[ספר דברי הימים]]:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" {{מקור|תנ"ך:דברי הימים ב ד' י"ט$דברי הימים ב ד', י"ט}} - "שולחנות במקום שולחן". | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
אבל עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו נזכרות במקורות מימי [[בית שני]], בין השאר | אבל עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו נזכרות במקורות מימי [[בית שני]], בין השאר | ||
ב[[משנה]] ב[[מסכת מנחות]] וב[[תלמוד בבלי]] במיוחד בפרק י"א של המסכת. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף [[מסכת סוכה]]. | ב[[משנה]] ב[[מסכת מנחות]] וב[[תלמוד בבלי]] במיוחד בפרק י"א של המסכת. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף [[מסכת סוכה]]. | ||
==הכנת לחם הפנים== | ==הכנת לחם הפנים== | ||
גרסה מ־22:04, 28 במרץ 2009
|
|
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
לחם הפנים הוא כינוי לשנים עשר חלות עשויות סולת שהיו מונחות בשתי מערכות על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש. את לחם הפנים החליפו בכל שבוע בשבת. הלחם הישן היה מחולק בין משמרות הכהנים שהתחלפו באותה שבת, כאשר המחצית ניתנה לכהן הגדול [1]. הלחם היה נאכל על-ידם בקדושה. הלחם נעשה ללא-מחמצת והיה בעל כושר טריות גבוה, ולי-כך היו ממונים על עשייתו נחתומיםאומנים שקיבלו שכר גבוה, אשר מומן מתרומות הציבור. לחם הפנים שנחשב לאחד מ-כ"ד מתנות כהונה.
מקור המצווה
בפרשת תרומה שבספר שמות נאמר, לאחר תאור השולחן: "וְנָתַתָּ עַל-הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִידשמות כ, ל. הוא מוזכר בעת ביקורו של דוד המלךבנוב, עיר הכהנים. הוא מבקש לחם והמעהב הוא זוכה לקבל את לחם הפנים, וזאת מהסיבה :"...כִּי- לֹא-הָיָה שָׁם לֶחֶם כִּי-אִם-לֶחֶם הַפָּנִים הַמּוּסָרִים מִלִּפְנֵי ה' לָשׂוּם לֶחֶם חֹם בְּיוֹם הִלָּקְחוֹ"שמואל א כ"א, ז
בעת הקמת מקדש שלמה מסופר כל מלאכת הכנת בית המקדש :"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית ה' את ֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב" מלכים א ז, מ"ח. בשינוי קל מוצגת אותה מלאכה בספר דברי הימים:"וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית הָאֱלֹהִים וְאֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת-הַשֻּׁלְחָנוֹת וַעֲלֵיהֶם לֶחֶם הַפָּנִים" דברי הימים ב ד', י"ט - "שולחנות במקום שולחן".
כל שיטת העשייה של לחם הפנים נאמר בפרשת אמור שבספר ויקרא נאמר:"ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השולחן הטהור לפני ה'. ונתת על המערכת לבונה זכה והייתה ללחם לאזכרה אשה לה'. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. והייתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש, כי קדש קודשים הוא לו מאשי ה' חק עולם" ויקרא כ"ד, ה'-ח'
אבל עיקר המידע על לחם הפנים, תכונותיו והדינים הקשורים בו נזכרות במקורות מימי בית שני, בין השאר במשנה במסכת מנחות ובתלמוד בבלי במיוחד בפרק י"א של המסכת. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף מסכת סוכה.
הכנת לחם הפנים
לחם הפנים הוכן מבצק של קמח סולת. אורך הבצק לפני קיפולו - עשרה טפחים. רוחבו - חמשה טפחים. עוביו - טפח. בארבע פינותיו של הבצק הוסיפו כעין קרנות מהבצק עצמו, בגובה שבעה אצבעות. את הבצק השטוח קיפלו משני צידיו שני טפחים, ואפו אותו בתנור כשהוא מונח בתוך קערת ברזל[2].
שתים עשרה חלות אפו בכל ערב שבת. כל חלה משני עשרונים[3] קמח סולת. לאחר האפיה נתקבל לחם שאורכו ששה טפחים, רוחבו חמשה טפחים וגובהו שני טפחים.
שלושה שמות ללחם הפנים: א. "לחם הפנים" (שמות כח, ל) - על שם שהיתה צורתם כעין פנים; ב. "לחם התמיד" (במדבר ד, ז) - מפני שהיו תמיד על השולחן לפני ה' ולא הוסרו משם כל השבוע עד שהניחו אחרים במקומם; ג. "לחם המערכת" (דבה"י א ט לב) - מפני שהונחו על שתי מערכות.
קישורים חיצוניים