סיפור יציאת מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קטגוריות)
(עריכת הערך והוספות רבות.)
שורה 1: שורה 1:
מצות עשה לספר בליל פסח על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.
מצות עשה לספר בליל פסח על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.


==מצות הסיפור==


מלבד מצות עשה דאורייתא לזכור יציאת מצרים בכל יום כל השנה, ישנה מצוה מיוחדת לזכור ולספר על יציאת מצרים בליל הסדר. שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ואף על פי שכתוב במצוה זו "ביום" - קיבלו חכמים, שמצות סיפור יציאת מצרים שאמרה התורה כאן, בליל ט"ו בניסן היא, בשעה שמצה ומרור {{מקור|(ובזמן הבית - גם פסח)}} מונחים לפניך.


מטרת הסיפור היא להודות לה' על החסדים שעשה עם אבותינו ועמנו ולהשריש בלבנו את האמונה בה', את השגחתו הפרטית בעולם ואת בחירת ה' בעם ישראל להיות לו לעם סגולה ולקדש את שם ה' בעולם כולו. "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח". כדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"הגדה של פסח".
==פרטי המצוה==


גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני "שאף הן היו באותו הנס".


"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח".


"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" - זו מצות סיפור יציאת מצרים. ואף על פי שכתוב במצוה זו "ביום" - קיבלו חכמים, שמצות סיפור יציאת מצרים שאמרה התורה כאן, בליל ט"ו בניסן היא, בשעה שמצה ומרור {{מקור|(ובזמן הבית - גם פסח)}} מונחים לפניך.
וכדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"[[הגדה של פסח]]".




==מטרת הסיפור==


גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני "שאף הן היו באותו הנס".
כבר כתב ה[[רמב"ם]] שלעולם לא נוכל לדעת [[טעמי המצוות]] לעומקם בתכלית, אבל ניתן לנו הבנה בחלק מטעמיהם של מצוות.
 
ההסבר דלהלן הוא על פי ה[[רמב"ן]] (סוף פרשת בא), ועל דברי [[ספר החינוך]] (מצווה כא) ו[[ספר הכוזרי]] ו[[ספר העיקרים]].
 
:בכל דור ודור, אלוקים "מסתתר" מאחורי המסווה של ה"טבע". אילו בורא עולם היה מגלה את השפעתו על הבריה ועל הברויים באופן ברור וגלוי, והיה עושה נסים לעיני כל בכל שעה, לא היתה "[[בחירה חופשית]]", כלומר היהודי לא היה מקיים מצוות מתוך החלטה והתגברות על תאוותיו, אלא מתוך הכרח המציאות הטופחת על פניו, כך שלא היה ערך כל כך לקיום מצוות. מצד שני, אם בכל ההיסטוריה של העם היהודי, אלוקים לא היה מגלה כלל את מציאותו (על ידי ניסים), היה ניתן חס ושלום להטיל ספק במציאותו. לכן, פעם אחת בהיסטוריה, האלוקים שינה לחלוטין את כל חוקי הטבע: הנילוס הפך לדם, ארץ מצרים היתה מכוסה בצפרדעים, וכן הלאה. ברור שמי שיש לו את הכוח לבטל את כל חוקי הטבע, הוא זה שברא את הטבע. עם זאת, כדי שהגילוי הזה (יציאת מצרים) ישמור על ערכו בתור "הוכחה" על קיומו של אלוהים בכל הדורות העתידיות, גם לאלו שלא זכו לצפות במו עיניהם בכל הנסים, ציוותה בתורה שכל השש מאות אלף יהודים שיצאו ממצרים, שיעידו כל שנה שוב ושוב את כל מה שראו עיניהם ביציאת מצרים, לאוזני בניהם. וכן בניהם נתחייבו לספר מה ששמעו מאבותיהם, בכל ליל פסח. וכן הלאה בכל הדורות, נצטוו כולם לספר עדות זו בשרשרת בלתי פוסקת, מאב לבן. לפיכך, נסים אלו לא איבדו את הכוח של "ראיה" ממש. אין ספק, ש-600,000 אבות לא יעידו שקר לילדיהם. קשה מאוד, או פשוט בלתי אפשרי, כי מישהו, בשלב מסוים בהיסטוריה, הצליח "להמציא" את הסיפור המופלא של יציאת מצרים, כון שאומה שלימה לא תהיה "עיוורת" כל כך לקבל ספר (תורה) שבו נכתב כי שש מאות אלף איש מאותה אומה עצמה היו עדים לאירועים אלו ושהיו מחוייבים לספר זאת מאב לבנו כל שנה. סיפור כזה לעולם לא היה יכול להתקבל, אם לא שעובדות אלו אכן היו. לכן, מובן היטב מדוע התורה נתנה דגש מיוחד לצורך בהעברת הסיפור של יציאת מצרים מדור לדור.
 
כמובן שחלק ממטרת הסיפור היא גם כן כדי להודות לה' על החסדים שעשה עם אבותינו ועמנו ולהשריש בלבנו את האמונה בה', את השגחתו הפרטית בעולם ואת בחירת ה' בעם ישראל להיות לו לעם סגולה ולקדש את שם ה' בעולם כולו.  




==מעלת מצות הסיפור==


בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים בגאולתי!
בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים בגאולתי!


==ראה גם==
*[[ליל הסדר]]
*[[יציאת מצרים]]
*[[הגדה של פסח]]
==קישורים חיצוניים==
*הרב יצחק פנגר, [http://www.hidabroot.org/mediadetail.asp?mediaid=9423 מטרת סיפור יציאת מצרים], באתר הידברות.





גרסה מ־20:54, 11 בספטמבר 2011

מצות עשה לספר בליל פסח על עבודת הפרך שעבדו אבותינו במצרים, על כך שה' גאל אותם בנסים גדולים ועל היציאה מעבדות לחרות.

מצות הסיפור

מלבד מצות עשה דאורייתא לזכור יציאת מצרים בכל יום כל השנה, ישנה מצוה מיוחדת לזכור ולספר על יציאת מצרים בליל הסדר. שנאמר "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ואף על פי שכתוב במצוה זו "ביום" - קיבלו חכמים, שמצות סיפור יציאת מצרים שאמרה התורה כאן, בליל ט"ו בניסן היא, בשעה שמצה ומרור (ובזמן הבית - גם פסח) מונחים לפניך.

פרטי המצוה

גם הנשים חייבות בסיפור יציאת מצרים, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן, מכל מקום במצוה זו הן חייבות, מפני "שאף הן היו באותו הנס".

"וכל המרבה לספר ביציאת מצרים - הרי זה משובח".

וכדי לאפשר לכל אדם בישראל לקיים את מצות סיפור יציאת מצרים בצורה נכונה, תיקנו חכמי הדורות את נוסח ה"הגדה של פסח".


מטרת הסיפור

כבר כתב הרמב"ם שלעולם לא נוכל לדעת טעמי המצוות לעומקם בתכלית, אבל ניתן לנו הבנה בחלק מטעמיהם של מצוות.

ההסבר דלהלן הוא על פי הרמב"ן (סוף פרשת בא), ועל דברי ספר החינוך (מצווה כא) וספר הכוזרי וספר העיקרים.

בכל דור ודור, אלוקים "מסתתר" מאחורי המסווה של ה"טבע". אילו בורא עולם היה מגלה את השפעתו על הבריה ועל הברויים באופן ברור וגלוי, והיה עושה נסים לעיני כל בכל שעה, לא היתה "בחירה חופשית", כלומר היהודי לא היה מקיים מצוות מתוך החלטה והתגברות על תאוותיו, אלא מתוך הכרח המציאות הטופחת על פניו, כך שלא היה ערך כל כך לקיום מצוות. מצד שני, אם בכל ההיסטוריה של העם היהודי, אלוקים לא היה מגלה כלל את מציאותו (על ידי ניסים), היה ניתן חס ושלום להטיל ספק במציאותו. לכן, פעם אחת בהיסטוריה, האלוקים שינה לחלוטין את כל חוקי הטבע: הנילוס הפך לדם, ארץ מצרים היתה מכוסה בצפרדעים, וכן הלאה. ברור שמי שיש לו את הכוח לבטל את כל חוקי הטבע, הוא זה שברא את הטבע. עם זאת, כדי שהגילוי הזה (יציאת מצרים) ישמור על ערכו בתור "הוכחה" על קיומו של אלוהים בכל הדורות העתידיות, גם לאלו שלא זכו לצפות במו עיניהם בכל הנסים, ציוותה בתורה שכל השש מאות אלף יהודים שיצאו ממצרים, שיעידו כל שנה שוב ושוב את כל מה שראו עיניהם ביציאת מצרים, לאוזני בניהם. וכן בניהם נתחייבו לספר מה ששמעו מאבותיהם, בכל ליל פסח. וכן הלאה בכל הדורות, נצטוו כולם לספר עדות זו בשרשרת בלתי פוסקת, מאב לבן. לפיכך, נסים אלו לא איבדו את הכוח של "ראיה" ממש. אין ספק, ש-600,000 אבות לא יעידו שקר לילדיהם. קשה מאוד, או פשוט בלתי אפשרי, כי מישהו, בשלב מסוים בהיסטוריה, הצליח "להמציא" את הסיפור המופלא של יציאת מצרים, כון שאומה שלימה לא תהיה "עיוורת" כל כך לקבל ספר (תורה) שבו נכתב כי שש מאות אלף איש מאותה אומה עצמה היו עדים לאירועים אלו ושהיו מחוייבים לספר זאת מאב לבנו כל שנה. סיפור כזה לעולם לא היה יכול להתקבל, אם לא שעובדות אלו אכן היו. לכן, מובן היטב מדוע התורה נתנה דגש מיוחד לצורך בהעברת הסיפור של יציאת מצרים מדור לדור.

כמובן שחלק ממטרת הסיפור היא גם כן כדי להודות לה' על החסדים שעשה עם אבותינו ועמנו ולהשריש בלבנו את האמונה בה', את השגחתו הפרטית בעולם ואת בחירת ה' בעם ישראל להיות לו לעם סגולה ולקדש את שם ה' בעולם כולו.


מעלת מצות הסיפור

בזוהר הקדוש מובא, שבשעה שבני ישראל מספרים ביציאת מצרים, הקב"ה מכנס את כל פמליותיו ואומר להן: לכו ושמעו סיפור שבח גדולתי שבני מספרים ושמחים בגאולתי!

ראה גם

קישורים חיצוניים