הכתובת מתל "רחוב" בעמק בית שאן: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' הכתובת בבית הכנסת בתל רחוב בדרום עמק בית שאן''' היא כתובת על טיח - פסיפס גאומטרי ב[[בית הכנסת]] | ''' הכתובת בבית הכנסת בתל רחוב בדרום עמק בית שאן''' היא כתובת על טיח - פסיפס גאומטרי - שנמצאה ב[[בית הכנסת]] ב"תל רחוב" בעמק [[בית שאן]]. בה מופיעה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל"מצוות התלויות בארץ". זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה. | ||
[[תמונה:Ktovet_recov_AA.jpg|center|thumb|680px|כתובת מבית הכנסת שב"רחוב" בגן [[מוזיאון ישראל]]]] | [[תמונה:Ktovet_recov_AA.jpg|center|thumb|680px|כתובת מבית הכנסת שב"רחוב" בגן [[מוזיאון ישראל]]]] | ||
גרסה מ־11:15, 2 באפריל 2009
|
|
הכתובת בבית הכנסת בתל רחוב בדרום עמק בית שאן היא כתובת על טיח - פסיפס גאומטרי - שנמצאה בבית הכנסת ב"תל רחוב" בעמק בית שאן. בה מופיעה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל"מצוות התלויות בארץ". זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה.
הימצאותה בבקעת בית שאן היא לא מקרית. העמק הוא אחד האזורים אשר חכמי ישראל דנו, האם יש לחול עליה את מצוות התלויות בארץ, דהיינו : אלו המצוות הקשורות לארץ ישראל. הייתה סברה כי העמק אינו נכלל בארץ-ישראל לצרכי קיום מצוות אלה.
יהודה פליקס במאמרו "הפירות האסורין בבית שאן" [1] דן בפרטי הכתובת. ממנה הוא למד שהכותרת בתלמוד ירושלמי "המינים האסורים" אינה מתיחסת לאיסורת בשביעית, כי אם לאיסור אותם פירות ללא עישור (דמאי או ודאי), מפני שחזקתם שהובאו מארץ ישראל".
הוא מציין כי ב"כתובת" יש חידוש לעומת הירושלמי. המשפט הפותח אומר: הפירות הללו אסורים בשביעית ובשאר שני שבוי מתאסרין דמי"
- ↑ מובא בכותר בר אילן גירסת השו"ת 1