משנה ברורה: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר הלכה על השולחן ערוך המבאר את דברי השולחן ערוך, מלקט מדברי כל קודמיו בנושאים שבהם דן השו"ע, ופוסק בין הדעות.

מבנה הספר

יש שישה כרכים במשנה ברורה.

חלק א עוסק בעניני השכמת הבוקר, ציצית, תפילין ותפילה.

חלק ב עוסק בהמשך סדר התפילה- ברכת כהנים, קריאת התורה וכו'. עובר לענין בית כנסת ודינים הקשורים לסעודה. אח"כ עובר להמשך היום: מנחה, ערבית וההליכה לישון.

חלק ג עוסק בהלכות שבת.

חלק ד עוסק בעניני תחומין, הוצאה מרשות לרשות וראש חודש.

חלק ה עוסק בהלכות פסח ויום טוב.

חלק ו עוסק בהלכות חול המועד, תעניות, חגי תשרי, חנוכה ופורים.

זמן כתיבת הספר

בסוף חלק ו של הספר כותב המחבר: "סימתי בחסד השי"ת ביום י"ט לחודש מרחשון תרס"ז".

בספרי תולדות חייו כתוב שעבד על המשנה ברורה 28 שנה.

ספרים על המשנה ברורה

במשך מאת השנים מאז הוצאתו לאור של המשנה ברורה היו שינויים רבים בעולם.

וכן יש מקומות שהמשנה ברורה לא מכריע בין הדעות או שלא ברורה כוונתו.

בגלל סיבות אלו ואחרות נכתבו כמה ספרים על המשנה ברורה.

• משנה ברורה מהדורת "ביצחק יקרא" עם הערות על המשנה ברורה מהרב אביגדור נבנצל שליט"א.

• משנה ברורה עם פסקי "חזון איש". בימינו יש הוספה זו ברוב המהדורות.

• משנה ברורה עם פסקי שולחן ערוך הרב.

• משנה ברורה המבואר בהוצאת עוז והדר.

• משנה ברורה מהדורת איש מצליח עם הערות לפי פוסקי ספרד.

שיטת הפסיקה של המשנה ברורה

נוטה אחרי דעת הפוסקים האשכנזים. מחשיב מאוד את דעת הגר"א והמגן אברהם. (עיין הקדמה לספר ביאור הלכה של הרב דוד יוסף).

בענין הפסיקה על פי הקבלה הוא סובר שיש ללכת אחרי הקבלה רק כאשר היא לא סותרת את הכתוב בגמרא. אך גם בדברים שלא סותרים את הגמרא לא מביא את כל ההנהגות שעל פי הקבלה.

הוא לא מיקל מאוד וגם לא מחמיר מאוד.

הוא לא חדשן ויש אומרים שזו הסיבה העיקרית שנתקבל כל כך בישראל. (הרב אליעזר מלמד)

התקבלות הספר בעם

הספר נחשב לספר הפסיקה האשכנזי העיקרי. רבים קובעים בו לימוד יומי. בהרבה ישיבות בין של הציבור הדתי לאומי ובין של הציבור החרדי מקובל ללמוד כחצי שעה ביום מהמשנה ברורה. גם בקרב הספרדים רבים הלומדים בו ופוסקי זמננו הספרדים והאשכנזים מרבים לצטטו.