ברכת הקשת: הבדלים בין גרסאות בדף

ברכת הקשת

הגדרה

ברכת השבח על ראיית הקשת

עניין הברכה ופירושה

ברכה זו מבוססת על הברית שכרת הקב"ה עם נח אחרי המבול כפי שנאמר בתורה (בראשית ט, יא-טז): וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: וְהָיָה בְּעַנֲנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר: וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל נֹחַ זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ:

פירוש הברכה: זוכר הברית - כשרואה את הרשעים רוצה להחריב את עולמו, ורואה הקשת וזוכר הברית שנשבע שלא יביא עוד מבול, ונמנע. ואין לומר שצריך הקב"ה זכירה שהרי אין שכחה לפניו, אלא על ידי הקשת מראה לעולם שרבו רשעי ישראל ואלמלא השבועה היה מחריבו. נאמן בבריתו - שלא יבטל את בריתו אע"פ שרבו הרשעים. וקיים במאמרו - שאפילו לא כרת ברית כיון שאמר יקיים מאמרו (ספר אבודרהם ברכת הראייה, השבח וההודאה).

פרטי הדין

הרואה את הקשת בענן צריך לברך. מה מברך? יש אומרים זוכר הברית ויש אומרים נאמן בבריתו וקיים במאמרו. להלכה פוסק רב פפא: זוכר הברית ונאמן (יש גורסים: נאמן) בבריתו וקיים במאמרו (בבלי ברכות נט, א). ויש אומרים שנוסח הברכה הוא: נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית (תוספות ברכות נט, א. ואין כדאי להגיד לחבירו שיש קשת (משנה ברורה רכט, א) מטעם מוציא דבה הוא כסיל (משלי י, יח). ויש חולקים וסוברים שאדרבה ראוי להגיד לכל שנראית קשת בענין, כדי שגם הם יראוה ויתעוררו לשוב בתשובה ויודו לה' על חסדיו בזכירת הברית שכרת עם ברואיו שלא יביא מבול לעולם (ברכת ה' לרב משה לוי זצ"ל חלק ד פרק ד סעיף לה בשם ספר ברית כהונה חלק א מערכת ק אות ג), וכן פשט המנהג להקל בזה (שם).

הביאור הלכה הסתפק האם מספיק לראות חלק מהקשת, או שצריך לראות את כל הקשת כדי לברך (ביאור הלכה רכט, א). יש שהכריעו שלא לברך משום ספק ברכות (תשובות והנהגות לרב משה שטרנבוך חלק ג סימן עו), ויש שהכריעו לברך, כי ברכה זו אינה הודאה לה' על עצם ראיית הקשת, אלא הודאה לה' על זכירת הברית שכרת עם נח ובניו, וגם בראיית חלק מהקשת שייך להודות על כך (ברכת ה' לרב משה לוי חלק ד פרק ד סעיף לה) .

ראה את הקשת, ותוך שלושים יום ראה קשת פעם נוספת, מברך שנית (משנה ברורה רכט, ב).

הרואה את הקשת לא יסתכל בה הרבה כי אמרו חז"ל שהמסתכל בה הרבה עיניו כהות (ראייתו נחלשת) (בבלי חגיגה טז, א).

הרואה את הקשת דרך שלולית ואינו רואה הקשת עצמה, אינו מברך. אבל אם רואה את הקשת דרך חלון מברך (ילקוט יוסף על הלכות ברכות, סימן רכט סעיף א).

אם יש שתי קשתות מברך רק על אחת מהן. אם לא ברך מיד כשראה את הקשת יברך כל זמן שהיא נראית. ומברכים פעם אחת ביום אלא אם כן התבהרו השמים והתעננו שוב. (פסקי תשובות סי' רכ"ט סעיף א'), ויש חולקים וסוברים שיש לברך אפלו אם השמים לא התעננו ולא הסיח דעתו מהקשת (ברכת ה' לרב משה לוי).

יש שנהגו לברך ברכת הקשת בלא שם ומלכות כי חששו לדברי ר' יהונתן אייבשיץ בספרו יערות דבש (חלק א דרוש יב), שישנם שני סוגי קשת, הקשת הטבעית המצויה, וקשת משונה בגווניה, שרק היא סימן לברית ואיננו בקיאים בזיהויה (בן איש חי פרשת עקב אות ז). אולם כל שאר הפוסקים לא חששו לדבריו, וכן המנהג לברך.