שליו נודד: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (←המגפה) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) (←המגפה) |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==המגפה== | ==המגפה== | ||
במקרא סופר לנו על אירוע נוסף הקשור בשלו:" הַבָּשָׂר, עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם, יִכָּרֵת; וְאַף ה', חָרָה בָעָם, וַיַּךְ ה' בָּעָם, מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה{{מקור|תנ"ך:במדבר י"א ל"ג$במדבר י"א, ל"ג}}. | במקרא סופר לנו על אירוע נוסף הקשור בשלו:" הַבָּשָׂר, עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם, יִכָּרֵת; וְאַף ה', חָרָה בָעָם, וַיַּךְ ה' בָּעָם, מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה {{מקור|תנ"ך:במדבר י"א ל"ג$במדבר י"א, ל"ג}}. | ||
זאב חנוך (ז'אבו) ארליך מבית ספר שדה עפרה כתב במדורו הקבוע בענייני ארץ ישראל במוסף שבת של העיתון "מקור ראשון" על אירוע של הרעלה המונית מאכילת השלו שאירע בסיציליה. הסיפור הובא בספרו של פרופ' יהודה פליקס תושבי המקום נהגו לצוד את העופות ולשלוח אותם לרומא, לצפון. פעם כאשר צדו כמות גדולה של עופות החליטו גם הם לאכול מהעוף | זאב חנוך (ז'אבו) ארליך מבית ספר שדה עפרה כתב במדורו הקבוע בענייני ארץ ישראל '''ארץ מקרא''', במוסף שבת של העיתון "מקור ראשון" <ref>י"ג סיון תשס"ט</ref> על אירוע של הרעלה המונית מאכילת השלו שאירע בסיציליה. הסיפור הובא בספרו של פרופ' יהודה פליקס תושבי המקום נהגו לצוד את העופות ולשלוח אותם לרומא, לצפון. פעם כאשר צדו כמות גדולה של עופות ולא הספיקו לשלוח את כל הצייד. הם החליטו גם הם לאכול מהעוף ורבים מאוכלי השלו מתו. | ||
ההסבר היה כי כאשר השלו נוחת על החוף, לאחר מסע נדודים ארוך, הצטברו בגופו הפרשות רעילות. רק כעבור יממה ההפרשות האלה יוצאות מגופו. ולכן מי שאוכל מהעוף, מייד, עם נחיתתו עשוי להפגע מהרעל. בני ישראל, במפגשם הראשון עם השלו, לא המתינו ופרצה המגיפה. מכאן אולי הביטוי :"הַבָּשָׂר, עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם". | |||
ארליך הציג את עמדו בשאלת הנס. נדיגת השלווים, נפילתם ליד מחנה ישראל ולכידם ביד אדם - אלו הן תופעות בגדר הטבע. הנס הוא שהן התרחשו בדיוק בעת השמעת תלונות בני ישראל "התגלות דבר ה' בתוך הטבע הוא דבר הנס". | |||
<gallery widths="230px" heights="250px" perrow="3"> | <gallery widths="230px" heights="250px" perrow="3"> | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
תמונה:Wachtel.jpg| זוג עם אפרוחים - ציור משנת 1897 ויקיפדיה קומון | תמונה:Wachtel.jpg| זוג עם אפרוחים - ציור משנת 1897 ויקיפדיה קומון | ||
</gallery> | </gallery> | ||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:צומח וחי בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:צומח וחי בארץ ישראל]] | ||
גרסה מ־06:28, 8 ביוני 2009
|
|
שליו נודד (Coturnix coturnix) הוא ציפור מ"משפחת הפסיונים" הרגיל לנדוד בלהקות. כאשר הוא נוחת במקומות מסויימים, כמו בחצי האי סיני, צפון אפריקה ומערב אירופה צדים אותו תושבי המקום. מעריכים כי הוא ה"שלו" אשר בני ישראל אספו במדבר סיני ושימש להם למאכל.
בצאת בני ישראל
"בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" שמות ט"ז, א, בני ישראל התלוננו בפני משה רבינו ואהרון הכהן כי חסר להם "סיר הבשר" ואין להם "לחם לשובע". ואכן, הקב"ה ממטיר להם את המן ומביא להם את עופות השלו. משה רבינו מצפה כי בעקבות :"...תֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל וְלֶחֶם בַּבֹּקֶר לִשְׂבֹּעַ" - העם יהיה שבע רצון.
בספר במדבר בפרשת בעלותך הוזכר שוב השלו. בני ישראל מתלוננים: "מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר... זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה..." במדבר י"א, א. משה רבינו התלבט: "מֵאַיִן לִי בָּשָׂר, לָתֵת לְכָל-הָעָם הַזֶּה ? ". אך הקב"ה אומר כי הם יקבלו בשר "עַד אֲשֶׁר-יֵצֵא מֵאַפְּכֶם". ואכן, השלו הגיע והצליח להזין את העם ובכך עלה על בשיעורו על כמויות הבשר המקובלות שנאמר: "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם, וּמָצָא לָהֶם; אִם אֶת-כָּל-דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם, וּמָצָא לָהֶם" - הצאן, הבקר והדגים לא הספיקו אבל השלו - כן !.
וכך תאר המקרא את בוא השלו:"וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה', וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם, וַיִּטֹּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם, עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.וַיָּקָם הָעָם כָּל-הַיּוֹם הַהוּא וְכָל-הַלַּיְלָה וְכֹל יוֹם הַמָּחֳרָת, וַיַּאַסְפוּ אֶת-הַשְּׂלָו הַמַּמְעִיט, אָסַף עֲשָׂרָה חֳמָרִים; וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ, סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה במדבר י"א, ל"א. הגיע מהים, קרוב למחנה, התפרז מסביב לנוחיות העם ובכמויות שהספיקו לו.
המגפה
במקרא סופר לנו על אירוע נוסף הקשור בשלו:" הַבָּשָׂר, עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם, יִכָּרֵת; וְאַף ה', חָרָה בָעָם, וַיַּךְ ה' בָּעָם, מַכָּה רַבָּה מְאֹד. וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה במדבר י"א, ל"ג.
זאב חנוך (ז'אבו) ארליך מבית ספר שדה עפרה כתב במדורו הקבוע בענייני ארץ ישראל ארץ מקרא, במוסף שבת של העיתון "מקור ראשון" [1] על אירוע של הרעלה המונית מאכילת השלו שאירע בסיציליה. הסיפור הובא בספרו של פרופ' יהודה פליקס תושבי המקום נהגו לצוד את העופות ולשלוח אותם לרומא, לצפון. פעם כאשר צדו כמות גדולה של עופות ולא הספיקו לשלוח את כל הצייד. הם החליטו גם הם לאכול מהעוף ורבים מאוכלי השלו מתו.
ההסבר היה כי כאשר השלו נוחת על החוף, לאחר מסע נדודים ארוך, הצטברו בגופו הפרשות רעילות. רק כעבור יממה ההפרשות האלה יוצאות מגופו. ולכן מי שאוכל מהעוף, מייד, עם נחיתתו עשוי להפגע מהרעל. בני ישראל, במפגשם הראשון עם השלו, לא המתינו ופרצה המגיפה. מכאן אולי הביטוי :"הַבָּשָׂר, עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם".
ארליך הציג את עמדו בשאלת הנס. נדיגת השלווים, נפילתם ליד מחנה ישראל ולכידם ביד אדם - אלו הן תופעות בגדר הטבע. הנס הוא שהן התרחשו בדיוק בעת השמעת תלונות בני ישראל "התגלות דבר ה' בתוך הטבע הוא דבר הנס".
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
נקבת השלו במערב אירופה - ויקיפדיה קומון : צילם:Mnolf
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
שלו - בתור סימן כתב במצרים העתיקה - מוזאון לובר פאריז - ויקיפדיה קומון :צילם: Borislav
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
זוג עם אפרוחים - ציור משנת 1897 ויקיפדיה קומון
הערות שוליים
- ↑ י"ג סיון תשס"ט