רשת ישיבות פורת יוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית בעיה"ק ירושלים ת"ו.

ישיבת פורת יוסף היא ישיבה ספרדית הכוללת כיום מספר ישיבות - "פורת יוסף" בעיר העתיקה, "פורת יוסף" בשכונה "גאולה", ו"פורת יוסף" בשכונת "קטמון".

הקמת הישיבה

ישיבת פורת יוסף הוקמה בראשיתה בעיר העתיקה בירושלים, בסמוך למקום המקדש. הישיבה נוסדה ע"י החכם רבי בן-ציון חזן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של מרן רשכבה"ג רבינו יוסף חיים זצ"ל, בעל ה"בן איש חי". רבינו יוסף חיים שלח את ח"ר בן-ציון חזן להקים בית מדרש בסמוך לכותל המערבי. רבי בן-ציון פעל רבות להקמת הישיבה, ולאחר מאמציו הצליח לרכוש מגרש גדול בו יהיה מקום הישיבה. הכסף הרב שהיה דרוש בניית בניין הישיבה נתרם ע"י הנדיב החשוב רבי יוסף אברהם שלום ז"ל.

ראש הישיבה היה הרב הגדול ח"ר שלמה לניאדו זצ"ל. רבי שלמה עמד בראש הישיבה שנה אחת, והלך לעולם שכולו טוב. לאחר מכן נתמנה ח"ר עזרא עטיה זצ"ל לעמוד בראשות הישיבה. מנהל הישיבה היה ח"ר בן ציון חזן. חכמי הישיבה היו חכמים ורבנים גדולי עולם, מהם - ח"ר סלמאן אליהו זצ"ל, אביו של מרן הראש"ל שיבלטו"א רבי מרדכי אליהו שליט"א; ח"ר אפרים הכהן זצ"ל; ח"ר אברהם הררי רפול זצ"ל, ועוד חכמים גדולים. השמש בישיבה ר' מימון אסודרי ז"ל, אשר מכבד לתלמידי חכמים, ודאג לרבנים הלומדים בישיבה. מימון עלה יחד עם משפחתו לארץ ישראל ממרוקו, והם השתקעו בעיה"ק ירושלים ת"ו. ח"ר אברהם רפול זצ"ל לקח את בנו של מימון - רבי יעקב סודרי זצ"ל לחתן לבתו. לימים נהיה רבי יעקב לרבה של חיפה-תחתית.

הרס הישיבה

בשנת ה'תש"ח, במלחמת השחרור, נפל הרובע היהודי בידי הלגיון הערבי. הערבים ימ"ש החריבו את הישיבה ושרפוה באש. הישיבה עברה לאזור שכונת הבוכרים, והשיעורים ניתנו בבתי הכנסת בשכונה - בית הכנסת "צופיוף", בית הכנסת "יששכרוף-בביוף", בית הכנסת "חאג'י-אדוניה", ועוד בתי כנסת באזור.

הישיבה בשכונת "גאולה"

לאחר מספר שנים הוקמה הישיבה בשכונת "גאולה". בשנת ה'תש"ל נפטר הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, ראש הישיבה. ראשי הישיבה היו הגאון רבי בן-ציון אבא שאול זצ"ל והגאון רבי יאודה צדקה זצ"ל [אחי אמו של יבלטו"א הגאון רבי מרדכי אליהו שליט"א]. רבי יאודה היה נשוי לרבנית פהימה ע"ה, לבית בטאט. שנים אחר שנפטרה הרבנית, נשא רבי יאודה את הרבנית תמר פחה ע"ה, אשר בעלה נפטר תקופה קצרה קודם לכן. הרבנית תמר היתה בתו של ר' מימון אסודרי ע"ה, השמש בישיבת פורת יוסף. הישיבה המשיכה לגדל תלמידי חכמים מופלגים, ולהגדיל תורה ולהאדירה. הגאון רבי יאודה צדקה נפטר ב-י"ב בחשוון ה'תשנ"ב, והגאון רבי בן-ציון אבא שאול נפטר ב-י"ט תמוז ה'תשנ"ח, מנוחתם כבוד בבית העלמין בסנהדריה.

לאחר פטירתו של רבי בן-ציון זצ"ל, נתמנה בנו של הגאון רבי יאודה צדקה זצ"ל, יבלטו"א הגאון רבי משה צדקה שליט"א, לעמוד בראשות הישיבה.

ראש הישיבה שבעיר העתיקה הוא הגאון רבי שלום כהן שליט"א, בנו של ח"ר אפרים הכהן זצ"ל. בראשות הישיבה שבשכונת קטמון עומד הגאון רבי ציון זנגי שליט"א.

ישיבת "עוז והדר"

בבניין הישיבה היתה ישיבה נוספת - ישיבת המקובלים "עוז והדר". בישיבה למדו ועסקו בתורת הנסתר. בישיבה למדו החכמים ח"ר סלמאן אליהו זצ"ל וחכם אפרים מנשה הכהן זצ"ל, ועוד חכמים וגאונים.

חכמי הישיבה

ע"פ סדר א-ב

רבי מרדכי אליהו שליט"א, הראשון לציון.

רבי יעקב יוסף שליט"א, ראש מוסדות "חזון יעקב" ורבה של שכונת גבעת משה בעיה"ק ת"ו.

רבי עובדיה יוסף שליט"א, הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה.

רבי יהודה מועלם שליט"א.

רבי בן ציון מוצפי שליט"א, ראש ישיבת "בני ציון".

רבי סלמאן אליהו זצ"ל.

רבי בן ציון אטון זצ"ל.

רבי עובדיה הדאיה זצ"ל, ראש ישיבת המקובלים בית אל ובעהמח"ס "ישכיל עבדי" ועוד.

רבי יצחק כדורי זצ"ל, ראש המקובלים.

רבי אליהו לופס זצ"ל, ר"מ בישיבה.

רבי שלום לופס זצ"ל, רבה של העיר עכו ת"ו.

רבי אליהו מערבי זצ"ל.

רבי שלמה מערבי זצ"ל.

רבי עזרא עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.

רבי יעקב עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.

רבי משה עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.

רבי יוסף עדס זצ"ל, ר"מ בישיבה.

רבי אברהם הררי רפול זצ"ל.