אנן סהדי: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''דבר שברור לכולם''' {{מקור| | '''דבר שברור לכולם''' {{מקור|(הוזכר בכתובות כז:)}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', בכל שעה יש מים בנהר {{מקור| | '''לדוגמא''', בכל שעה יש מים בנהר {{מקור|(כתובות כז:)}}. וכן קול, כשאין חשש שאויבים הוציאוהו בכוונה, הוא אנן סהדי {{מקור|(ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל)}}. וכמו כן הדין שעד אחד נאמן במילתא דעבידא לגלויי הוא מדין אנן סהדי, שאנן סהדי שמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי, ולכן אפשר שהוא עדיף משאר עד אחד {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תכה)}}<ref>בדין מילתא דעבידא לגלויי דנו בערך עד אחד בסעיף "מקור וטעם" ד"ה במיתת הבעל.</ref>. | ||
'''דינים דומים''': יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה - | '''דינים דומים''': יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה - | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''טעמו''' הוא סברא פשוטה. והוא בירור המציאות האמיתית. | '''טעמו''' הוא סברא פשוטה. והוא בירור המציאות האמיתית. | ||
'''לגבי ודאותו''', הוא לא שהתורה התירה לסמוך על הספק (דין ספק), אלא הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) {{מקור| | '''לגבי ודאותו''', הוא לא שהתורה התירה לסמוך על הספק (דין ספק), אלא הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) {{מקור|(כך משמע מהחתן סופר כללי מיגו תב, פלתי סג-א ד"ה ונראה)}}, וכעדות גמורה {{מקור|(תוס' נדרים כח., ותוס' יו"ט יבמות תחילת פרק י כתב שהכתוב מסרו לחכמים לידע היכן נחשב כעדות גמור)}}. | ||
==בדינים שונים== | ==בדינים שונים== | ||
'''בכל דיני''' התורה - בממונות, איסורים, ודיני מיתה. | '''בכל דיני''' התורה - בממונות, איסורים, ודיני מיתה. | ||
'''לקיום הדבר''' '''בקידושין''' הסתפק בזה הקובץ שיעורים ("לא מועיל, ודבר זה אינו ברור כל כך") {{מקור| | '''לקיום הדבר''' '''בקידושין''' הסתפק בזה הקובץ שיעורים ("לא מועיל, ודבר זה אינו ברור כל כך") {{מקור|(בבא בתרא תקפ)}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''אינו מועיל''' לכל המעשה, אלא רק לפרטים ממנו, כך כתב המהרי"ק. אך הקובץ שיעורים הקשה עליו {{מקור| | '''אינו מועיל''' לכל המעשה, אלא רק לפרטים ממנו, כך כתב המהרי"ק. אך הקובץ שיעורים הקשה עליו {{מקור|(קובץ שיעורים בבא בתרא תקפ)}}. | ||
==חוזק== | ==חוזק== | ||
'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | '''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>. | ||
'''עדים''', אנן סהדי דוחה אותם ומוכיח שהם שקרנים {{מקור| | '''עדים''', אנן סהדי דוחה אותם ומוכיח שהם שקרנים {{מקור|(ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל הנישאת)}}. אך הקובץ שיעורים כתב שאנן סהדי במקום עדים לא אמרינן {{מקור|(בבא בתרא תקפ, וכן הרשב"א בכתובות שם (ד"ה ואי) כתב שיש פירוש אחר לגמרא שם)}}. | ||
'''מיגו''' במקום אנן סהדי לא אמרינן {{מקור| | '''מיגו''' במקום אנן סהדי לא אמרינן {{מקור|(כתובות כז:)}}. | ||
גרסה מ־17:25, 22 ביולי 2008
|
|
הגדרה
דבר שברור לכולם (הוזכר בכתובות כז:).
לדוגמא, בכל שעה יש מים בנהר (כתובות כז:). וכן קול, כשאין חשש שאויבים הוציאוהו בכוונה, הוא אנן סהדי (ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל). וכמו כן הדין שעד אחד נאמן במילתא דעבידא לגלויי הוא מדין אנן סהדי, שאנן סהדי שמילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי, ולכן אפשר שהוא עדיף משאר עד אחד (קובץ שיעורים בבא בתרא תכה)[1].
דינים דומים: יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה -
א) אנן סהדי - סברא חזקה מאוד. לדוגמא, בכל שעה יש מים בנהר. ובזה נעסוק בערך זה.
ב) חזקת אומדנא[2] - סברא פחות חזקה. לדוגמא, שליח עושה שליחותו.
ג) רובא דליתא קמן[3] - בלי סברא כלל, אלא שכך מנהג העולם. לדוגמא: רוב האנשים אינם סריסים ואיילוניות.
בשם "אנן סהדי" מכנים לפעמים את כל הכרעות של בירור מציאות, כגון חזקת אומדנא, מיגו, רוב, ועוד, כדי להבחין בינם לבין הכרעות של הנהגה (רק פסיקת דין), כגון מוחזק.
נקרא גם כו"ע סהדי, חזקת אנן סהדי[4].
==מקור וטעם==
מקורו מסברא.
טעמו הוא סברא פשוטה. והוא בירור המציאות האמיתית.
לגבי ודאותו, הוא לא שהתורה התירה לסמוך על הספק (דין ספק), אלא הוא הכרעה ודאית (דין ודאי) (כך משמע מהחתן סופר כללי מיגו תב, פלתי סג-א ד"ה ונראה), וכעדות גמורה (תוס' נדרים כח., ותוס' יו"ט יבמות תחילת פרק י כתב שהכתוב מסרו לחכמים לידע היכן נחשב כעדות גמור).
בדינים שונים
בכל דיני התורה - בממונות, איסורים, ודיני מיתה.
לקיום הדבר בקידושין הסתפק בזה הקובץ שיעורים ("לא מועיל, ודבר זה אינו ברור כל כך") (בבא בתרא תקפ).
פרטי הדין
אינו מועיל לכל המעשה, אלא רק לפרטים ממנו, כך כתב המהרי"ק. אך הקובץ שיעורים הקשה עליו (קובץ שיעורים בבא בתרא תקפ).
חוזק
בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[5].
עדים, אנן סהדי דוחה אותם ומוכיח שהם שקרנים (ריטב"א כתובות טז: ד"ה אי כל הנישאת). אך הקובץ שיעורים כתב שאנן סהדי במקום עדים לא אמרינן (בבא בתרא תקפ, וכן הרשב"א בכתובות שם (ד"ה ואי) כתב שיש פירוש אחר לגמרא שם).
מיגו במקום אנן סהדי לא אמרינן (כתובות כז:).