חרם דרבינו גרשום: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם. | יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם. | ||
סה"כ יש 24 דברים שהחרים רבנו גרשום , ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה). | סה"כ יש 24 דברים שהחרים רבנו גרשום , ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה<ref>מובא ב[[תבנית:הידעת?/כ"ח כסלו ה'תשס"ט]].</ref>). | ||
== הערות שוליים == | |||
<references/> | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־18:21, 16 במרץ 2010
|
|
חרם שהטיל רבנו גרשום מאור הגולה בהסכמת קהילות אשכנז וצרפת על כל מי שלא ישמור על התקנות שתיקן.
בין התקנות העיקריות שתיקן: א. שלא ישא אדם שתי נשים; ב. שלא יגרש אדם את אשתו בעל כרחה; ג. שלא יקרא אדם מכתב בלא רשות בעליו.
את החרם ניתן להתיר ע"י היתר ממאה רבנים משלוש ארצות ושלוש קהילות (לדוגמא: מי שאשתו נשתטית וכדומה).
יש אומרים שזמן התקנה עד סוף האלף החמישי, ומכאן ואילך המשיכו כמנהג טוב, או שחידשו את החרם.
סה"כ יש 24 דברים שהחרים רבנו גרשום , ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה[1]).
הערות שוליים
- ↑ מובא בתבנית:הידעת?/כ"ח כסלו ה'תשס"ט.