פטומי מילי בעלמא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הגדרה וכותרת) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גיבוב דברים בלבד. | '''פטומי מילי בעלמא''' (''גיבוב דברים בלבד'' מ[[ארמית]]) הוא ביטוי שמשמעותו: דברים הנאמרים כביכול כהבטחה, אולם אין לדברים אלו חזקה משפטית. | ||
==מקור הביטוי== | |||
המקור: {{מקור|בבלי:בבא מציעא סו א$בבלי בבא מציעא סו, א}} | המקור: {{מקור|בבלי:בבא מציעא סו א$בבלי בבא מציעא סו, א}} | ||
הגמרא דנה, לגבי אדם שמכר לחבירו שדה, וכתב בשטר המכר שאם יבוא בעל חוב שלו ויטרוף את השדה, הוא יהיה פטור מלפצות את הקונה על כך. לאחר מכן ראה המוכר שהקונה עצוב, מכיוון שהוא היה נתון בחששות שמא יבוא בעל חוב של המוכר ויוציא מידיו את השדה ללא תמורה, ונמצא שהפסיד את כספו, וכדי להפיס את דעתו אמר לו המוכר: אל תדאג, אם יבוא בעל חוב שלי ויגבה ממך את השדה, אני אשלם לך מן העידית שבנכסי, ואפצה אותך על השבח שהשבחת את הקרקע ועל הפירות שייטרפו ממך. וכאן נשאלה השאלה: האם יש תוקף להבטחה זו? והיה מי שסבר שאין לה כל תוקף, אלא הדברים היו פיטום מלים בעלמא, דהיינו גיבובי דברים שנועדו לנחם ולרצות את הקונה, אך אין אלו דברים בעלי תוקף משפטי, ורק אם הקונה אמר: אני קונה את השדה ואתה מתחייב לי אחריות, יש לדברים אלו תוקף משפטי. | הגמרא דנה, לגבי אדם שמכר לחבירו שדה, וכתב בשטר המכר שאם יבוא בעל חוב שלו ויטרוף את השדה, הוא יהיה פטור מלפצות את הקונה על כך. לאחר מכן ראה המוכר שהקונה עצוב, מכיוון שהוא היה נתון בחששות שמא יבוא בעל חוב של המוכר ויוציא מידיו את השדה ללא תמורה, ונמצא שהפסיד את כספו, וכדי להפיס את דעתו אמר לו המוכר: אל תדאג, אם יבוא בעל חוב שלי ויגבה ממך את השדה, אני אשלם לך מן העידית שבנכסי, ואפצה אותך על השבח שהשבחת את הקרקע ועל הפירות שייטרפו ממך. וכאן נשאלה השאלה: האם יש תוקף להבטחה זו? והיה מי שסבר שאין לה כל תוקף, אלא הדברים היו פיטום מלים בעלמא, דהיינו גיבובי דברים שנועדו לנחם ולרצות את הקונה, אך אין אלו דברים בעלי תוקף משפטי, ורק אם הקונה אמר: אני קונה את השדה ואתה מתחייב לי אחריות, יש לדברים אלו תוקף משפטי. | ||
גרסה אחרונה מ־13:12, 5 בדצמבר 2010
|
|
פטומי מילי בעלמא (גיבוב דברים בלבד מארמית) הוא ביטוי שמשמעותו: דברים הנאמרים כביכול כהבטחה, אולם אין לדברים אלו חזקה משפטית.
מקור הביטוי[עריכה]
המקור: בבלי בבא מציעא סו, א
הגמרא דנה, לגבי אדם שמכר לחבירו שדה, וכתב בשטר המכר שאם יבוא בעל חוב שלו ויטרוף את השדה, הוא יהיה פטור מלפצות את הקונה על כך. לאחר מכן ראה המוכר שהקונה עצוב, מכיוון שהוא היה נתון בחששות שמא יבוא בעל חוב של המוכר ויוציא מידיו את השדה ללא תמורה, ונמצא שהפסיד את כספו, וכדי להפיס את דעתו אמר לו המוכר: אל תדאג, אם יבוא בעל חוב שלי ויגבה ממך את השדה, אני אשלם לך מן העידית שבנכסי, ואפצה אותך על השבח שהשבחת את הקרקע ועל הפירות שייטרפו ממך. וכאן נשאלה השאלה: האם יש תוקף להבטחה זו? והיה מי שסבר שאין לה כל תוקף, אלא הדברים היו פיטום מלים בעלמא, דהיינו גיבובי דברים שנועדו לנחם ולרצות את הקונה, אך אין אלו דברים בעלי תוקף משפטי, ורק אם הקונה אמר: אני קונה את השדה ואתה מתחייב לי אחריות, יש לדברים אלו תוקף משפטי.