בתי הכנסת האר"י ו"אורח החיים": הבדלים בין גרסאות בדף

שלט ההנצחה בכניסה לבניין

בתי הכנסת האר"י ו"אורח החיים" נמצאים בשטח מוזיאון חצר היישוב הישן: האחד, בית כנסת האר"י - בית כנסת ספרדי אשר נוסד במקום בו נולד רבי יצחק לוריא (הוא האר"י), והשני, בית כנסת אשכנזי הקרוי בית הכנסת אור החיים והיה לבית הכנסת לאשכנזי עד לנפילת הרובע היהודי.

בשנת 1967, עם חידוש היישוב היהודי בעיר בעתיקה נפתח בית הכנסת האשכנזי. מאז הוא פועל ונחשב ל"בית כנסת ציוני".

בית הכנסת אור-החיים

יסודו של בית הכנסת הייתה בישיבה שהקים של המקובל ר' רפאל עמנואל חי ריקי, יותא העיר פארארה. הוא עלה מאיטליה לארץ ישראל בסוף שנת תצ"ז (1737) כדי להשתקע שם. לאחר ארבע שנים נסע לאיטליה כדי לטפל בהקמת הישיבה שקרא לה בשם "חברים מקשיבים". בשנת תק"ג (1743), בהיותו בדרך, התנפלו עליו שודדים והרגוהו לאחר שסירב לעבור על הדת. ^[1].

שנה קודם הגיע לירושלים ממרוקו רבי חיים בן עטר וקבע את ישיבתו בחצר רבי עמנואל חי-ריקי, בעל 'משנת חכמים' הגם שהיתה קטנה ומצומצמת. פה כתב את ספרו:"ראשון לציון - ראשית הביכורים על אדמת הקודש", בו תאר את התלאות והסכנות שהיו כרוכות בעלייה לארץ ישראל.

בואו של רבי חיים בן עטר עשה רושם גדול כפי שמעיד בן הדור ר' שלמה בן דוד חסאן. מספר תלמחדיו היה שישים. הוא קבע את הישיבה בבניין שבו חשב לייסד ישיבה הרב עמנואל חי ריקי.

הישיבה שנקראה "חיים וחסד" שימשה דוגמא לבית המדרש הזה. הרב השפיע השפעתו הקדושה על התלמידים, "ובני החבורה היו חכמים מחוכמים בכתר היראה, האהבה והתורה. ביום עסקו בתורה, ובלילה היו עוסקים בתפילות ובתחנונים, והיו משתטחים על קברות הצדיקים, וגדולי ירושלים היו פונים אליהם בשאלותיהם וספקותיהם".^[2].

אחד מתלמידיו היה רבי חיים יוסף דוד אזולאי הוא החיד"א. הוא סיפר שהוא זכה ללמוד בישיבה שלו וראה את גדולתו בתורה:"עוקר הרי הרים וקדושתו הפלא ופלא וחפף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העולם הזה .^[3]. חחים בן עטר מת בבית זה בשנת תק"ז (1747). הוא קבור בבית הקברות בהר הזיתים.

רבי מנחם מנדל משקלוב מתלמידי ה[[הגר"א] אשר החל בהקמת הקהילה הפרושית הזעירה הצליח לקבוע בית-כנסת ובית-מדרש ללימודי הנגלה והנסתר במקום ששבעים שנה קודם לכן שימש כישיבתו של ר' חיים בן-עטר. וכך עבר בית הכנסת לחזקת האשכנזים, ונמסר לתלמידי הגר"א שהגיעו לירושלים.

בקומה הראשונה מתחת לבית הכנסת נולד לפי המסורת היהודית האר"י הקדוש.

בית הכנסת האר"י

בית הכנסת הוא על-שם המקובל ר' יצחק לוריא אשכנזי. הוא נולד באחד מחדרי הבית בשנת רצ"ד (1534). האגדה מספרת שכאשר נולד, התגלה לאביו אליהו הנביא והורה לו להמתין בברית המילה עד אשר יופיע. המתין האב לבוא ואכן הופיע ואמר לו:"קח ומול הילד והחזיק בו כי אור גדול יצא ממנו לעולם. ^[4].

וכך נאגדה מספרת ^[5]. : הורתו ולידתו של האר"י, זכרונו לברכה, היתה בקדושה בארץ הקדושה...ואביו היה חסיד גדול... והיה רגיל אצלו אליהו , זכור לטוב. טכן אימו שהיייתה חסעדה גדולה. כאשר נולד האר"י הקדוש נתגלה אליו אליהו ואמר לו:הזהר ביןם מילתו, בנל אשר יולד לך, שלא תמול אותו עד שתראני עומד אצלך בבית הכנסת !.

הגיע יום השמיני, הוליכו את הרך הנולד לבית הכנסת, אביו מסתכל לכאן ולכאן, אם אליהו זכור לטוב נמצא והוא לא ראה אותו...

וכל הקהל עמדו ותמהו על מה הוא מתעקב כך, עד שגערו בו כל הקהל, והוא לא שת ליבו אל צעקתם. הסוף, באמור, בין כך בא אליהו (לפי ח.הורויץ, חיבת ירושלים תר"ד ).

‏יצחק שלמה בלויא, בקונטרס ישבת ציון, ירושלים, תרמ"ג (1883)‏ מובא הסיפור הבא, על בית הכנסת יוחנן בן זכאי, אחד מארבעת בתי הכנסת הספרדיים אבל ייתכן והוא מכוון לבית כנסת זה.

"בקצה העיר תימנה , ימצא לחם ארבע בתי כנסיות כאהד והס הנקראים ״קהל גדול״, כי המה היותר גדולות והיותר נכבדות מכל בתי כנסיות הספרדים אשר בעיר הקודש... ובמדרגות יורדים אליהם , אחד מהם נקרא בית הכנסת של רבן יוחנן בן זכאי, כי קבלה בידם שר׳ יוחנן בן זכאי התפלל שם, ונכבד הוא מכל בתי כנסיות אשר בעיה״ק...במקצועי הבית יפתח פתח לחדר אחד צר ואפל אשר מדליקים בו נר תמיד לכבוד לכבוד אליהו הנביא. אליהו הנביא זכור לטוב נתגלה שם בשנת הרצ"ד לר' שלמה עם הימול בנו האר"י ויש שם כתובת: "פה נגלה אליהו הנביא זכור לטוב".

ברבות הימים שימש המקום כבית כנסת לעדת הספרדים. כאשר פרצו המאורעות בשנת תרצ"ו הוחזר בית הכנסת לבעל הבניין הערבי. היום הוא חלק מהמוזיאון.

הערות שוליים