אפוד: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אחד משמונה בגדי הכהן הגדול, שהיה חגור על | '''אפוד''' הוא אחד משמונה [[בגדי כהונה|בגדי הכהן הגדול]], שהיה חגור על ה[[מעיל]]. | ||
הבגד החשוב ביותר בבגדי הכהן הגדול, היה האפוד. צורתו כמין סינר. הכהן הגדול היה לובשו על בגדיו מאחוריו, חוגרו מלפניו כנגד לבו, ומכסה בו את החלק האחורי שבגוף. | |||
אורכו - מתחיל מאצילי ידיו ויורד עד עקביו; רוחבו הוא יותר ממידת רוחב גבו של אדם, כדי שיכסה גם את הגב וגם יתקפל קצת מלפניו, משני צידי גופו, ויכסה חלק מבטנו, מכאן ומכאן. | אורכו - מתחיל מאצילי ידיו ויורד עד עקביו; רוחבו הוא יותר ממידת רוחב גבו של אדם, כדי שיכסה גם את הגב וגם יתקפל קצת מלפניו, משני צידי גופו, ויכסה חלק מבטנו, מכאן ומכאן. | ||
בשפתו העליונה של האפוד, על כל רוחבו, נארגה חגורה, ששני קצותיה נמשכות מהאפוד ולחוץ, ובה נקשר האפוד אל הגוף. חגורה זו נקראת: "חשב האפוד". | בשפתו העליונה של האפוד, על כל רוחבו, נארגה חגורה, ששני קצותיה נמשכות מהאפוד ולחוץ, ובה נקשר האפוד אל הגוף. חגורה זו נקראת: "חשב האפוד". | ||
שתי רצועות, עשויות ממיני האפוד, נתפרו אל חשב האפוד מאחור, אחת לעומת כתף ימין, ואחת לעומת כתף שמאל; הופשלו מעל לכתפי הכהן, והגיעו מלפניו, למטה מן הכתפיים. רצועות אלו נקראות: "כתפות האפוד". כן דעת רש"י. | שתי רצועות, עשויות ממיני האפוד, נתפרו אל חשב האפוד מאחור, אחת לעומת כתף ימין, ואחת לעומת כתף שמאל; הופשלו מעל לכתפי הכהן, והגיעו מלפניו, למטה מן הכתפיים. רצועות אלו נקראות: "כתפות האפוד". כן דעת רש"י. | ||
לדעת [[הרשב"ם]], היה האפוד בצורת שמלה חצאית, המכסה את כל המחצית התחתונה של הגוף סביב. ומאחור - כיסו הכתפות את הגב עד הכתפיים, וסמוך לכתפיים נתפצלו כשתי רצועות, היורדות מלפניו קצת. לדעת ה"תפארת ישראל", ירדו הכתפות מלפניו, עד שהגיעו לחשב האפוד ונתחברו עמו. | |||
לדעת הרשב"ם, היה האפוד בצורת שמלה חצאית, המכסה את כל המחצית התחתונה של הגוף סביב. ומאחור - כיסו הכתפות את הגב עד הכתפיים, וסמוך לכתפיים נתפצלו כשתי רצועות, היורדות מלפניו קצת. לדעת ה"תפארת ישראל", ירדו הכתפות מלפניו, עד שהגיעו לחשב האפוד ונתחברו עמו. | |||
שתי "אבני שוהם" קבועות במשבצות זהב, היו נתונות על הכתפות בגובה כתפי הכהן, אחת על כתף ימין, ואחת על כתף שמאל. | שתי "אבני שוהם" קבועות במשבצות זהב, היו נתונות על הכתפות בגובה כתפי הכהן, אחת על כתף ימין, ואחת על כתף שמאל. | ||
על שתי אבני השוהם שעל הכתפות, היו חרותים שמות בני ישראל לפי הסדר דלקמן: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן ונפתלי - על האבן האחת. ועל האבן השניה: גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף ובנימין. כן דעת רש"י. לדעת הרמב"ם, כך היו כתובים: על אבן אחת - ראובן, לוי, יששכר, נפתלי, גד, יהוסף; ועל האבן השניה - שמעון, יהודה, זבולון, דן, אשר, בנימין. נמצא - כ"ה אותיות באבן זו וכ"ה אותיות באבן זו. | |||
סך הכל ישנן תשע שיטות שונות בסדר שמות השבטים שבכתפות האפוד <ref>{{מקור|תורה שלמה חכ"ג מילואים לפרשת תצווה י}}</ref> | |||
האותיות היו חרותות באבני השוהם בכתב שקוע "פתוחי חותם". | האותיות היו חרותות באבני השוהם בכתב שקוע "פתוחי חותם". | ||
עוד שתי משבצות זהב היו קבועות בקצה הכתפות, אחת בימנית ואחת בשמאלית, למטה משתי אבני השוהם. למשבצות אלו, הוכנסו שרשרות הזהב שבטבעות החושן, כדי לחבר את החושן אל האפוד. | עוד שתי משבצות זהב היו קבועות בקצה הכתפות, אחת בימנית ואחת בשמאלית, למטה משתי אבני השוהם. למשבצות אלו, הוכנסו שרשרות הזהב שבטבעות החושן, כדי לחבר את החושן אל האפוד. | ||
[[ | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:בגדי כהונה]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:41, 3 במאי 2011
|
|
אפוד הוא אחד משמונה בגדי הכהן הגדול, שהיה חגור על המעיל.
הבגד החשוב ביותר בבגדי הכהן הגדול, היה האפוד. צורתו כמין סינר. הכהן הגדול היה לובשו על בגדיו מאחוריו, חוגרו מלפניו כנגד לבו, ומכסה בו את החלק האחורי שבגוף. אורכו - מתחיל מאצילי ידיו ויורד עד עקביו; רוחבו הוא יותר ממידת רוחב גבו של אדם, כדי שיכסה גם את הגב וגם יתקפל קצת מלפניו, משני צידי גופו, ויכסה חלק מבטנו, מכאן ומכאן.
בשפתו העליונה של האפוד, על כל רוחבו, נארגה חגורה, ששני קצותיה נמשכות מהאפוד ולחוץ, ובה נקשר האפוד אל הגוף. חגורה זו נקראת: "חשב האפוד".
שתי רצועות, עשויות ממיני האפוד, נתפרו אל חשב האפוד מאחור, אחת לעומת כתף ימין, ואחת לעומת כתף שמאל; הופשלו מעל לכתפי הכהן, והגיעו מלפניו, למטה מן הכתפיים. רצועות אלו נקראות: "כתפות האפוד". כן דעת רש"י.
לדעת הרשב"ם, היה האפוד בצורת שמלה חצאית, המכסה את כל המחצית התחתונה של הגוף סביב. ומאחור - כיסו הכתפות את הגב עד הכתפיים, וסמוך לכתפיים נתפצלו כשתי רצועות, היורדות מלפניו קצת. לדעת ה"תפארת ישראל", ירדו הכתפות מלפניו, עד שהגיעו לחשב האפוד ונתחברו עמו.
שתי "אבני שוהם" קבועות במשבצות זהב, היו נתונות על הכתפות בגובה כתפי הכהן, אחת על כתף ימין, ואחת על כתף שמאל.
על שתי אבני השוהם שעל הכתפות, היו חרותים שמות בני ישראל לפי הסדר דלקמן: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן ונפתלי - על האבן האחת. ועל האבן השניה: גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף ובנימין. כן דעת רש"י. לדעת הרמב"ם, כך היו כתובים: על אבן אחת - ראובן, לוי, יששכר, נפתלי, גד, יהוסף; ועל האבן השניה - שמעון, יהודה, זבולון, דן, אשר, בנימין. נמצא - כ"ה אותיות באבן זו וכ"ה אותיות באבן זו.
סך הכל ישנן תשע שיטות שונות בסדר שמות השבטים שבכתפות האפוד [1]
האותיות היו חרותות באבני השוהם בכתב שקוע "פתוחי חותם".
עוד שתי משבצות זהב היו קבועות בקצה הכתפות, אחת בימנית ואחת בשמאלית, למטה משתי אבני השוהם. למשבצות אלו, הוכנסו שרשרות הזהב שבטבעות החושן, כדי לחבר את החושן אל האפוד.
הערות שוליים
- ↑ תורה שלמה חכ"ג מילואים לפרשת תצווה י