תבנית:הידעת?/ג' ניסן ה'תשס"ט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[שחיטה]] מסכין שנפלה''' | '''[[שחיטה]] מסכין שנפלה''' | ||
ל[[הלכה]] פסק מרן ב[[שלחן ערוך]] {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה ג א$יו"ד סי' ג סע' א|כן}} שאם נפלה הסכין מידו ושחטה - שחיטתו פסולה. [[הרשב"א]] {{מקור| | ל[[הלכה]] פסק מרן ב[[שלחן ערוך]] {{מקור|שולחן ערוך יורה דעה ג א$יו"ד סי' ג סע' א|כן}} שאם נפלה הסכין מידו ושחטה - שחיטתו פסולה. [[הרשב"א]] {{מקור|תורת הבית הארוך, שער א בית א|כן}} סבר להלכה ששחיטתו תהיה כשרה, מדין [[אשו משום חציו]], אלא שמכיון שרבותינו בעלי התוספות ז"ל החמירו בזה - יש להחמיר בשל תורה. וכתב הגאון [[רבי עקיבא איגר]] ז"ל [שם, ס"ק א], שלפי דברי הרשב"א, שמהדין היה להקל - אבל יש להחמיר בשל תורה, נראה כי אם נפלה הסכין מידו ושחטה, אין לשחוט אחר כך את בן הפרה, משום "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" {{מקור|ויקרא כב, כח|כן}}. |
גרסה אחרונה מ־09:13, 6 בספטמבר 2012
|
שחיטה מסכין שנפלה
להלכה פסק מרן בשלחן ערוך (יו"ד סי' ג סע' א) שאם נפלה הסכין מידו ושחטה - שחיטתו פסולה. הרשב"א (תורת הבית הארוך, שער א בית א) סבר להלכה ששחיטתו תהיה כשרה, מדין אשו משום חציו, אלא שמכיון שרבותינו בעלי התוספות ז"ל החמירו בזה - יש להחמיר בשל תורה. וכתב הגאון רבי עקיבא איגר ז"ל [שם, ס"ק א], שלפי דברי הרשב"א, שמהדין היה להקל - אבל יש להחמיר בשל תורה, נראה כי אם נפלה הסכין מידו ושחטה, אין לשחוט אחר כך את בן הפרה, משום "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח).