מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכה של 79.178.120.57 (שיחה) לעריכה האחרונה של למאי נ"מ?)
שורה 8: שורה 8:


ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ו שבט ה'תשס"ט]]
ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ו שבט ה'תשס"ט]]
כחלק מהלכות מלך המשיח, מביא הרמב"ם "סימנים" על מנת לזהות נכונה בזמן הזה את מלך המשיח, כיצד לדעת להבדיל בין קודש לחול, ולזהות שאכן מדובר במלך המשיח על פי התורה הקדושה תורת אמת, ולא בהטעיה חס ושלום (דוגמא לדבר ניתן למצוא בסימנים ההלכתיים שנותנת התורה על מנת להבדיל בין דגים טהורים לטמאים וכדומה).
הסימן הראשון לכך הוא "יעמוד מלך מבית דוד". אין הכוונה למלך ממש שכן על-פי ההלכה אין לנו כיום מלך ובשביל למנות מלך יש צורך בסנהדרין (= בית-דין עם 71 רבנים) שגם זה אין היום. כאן הכוונה לאיש מנהיגותי, תלמיד חכם (כנאמר על התורה "בי מלכים ימלוכו"), המנהיג רבים מבני ישראל.
יהודי כזה שהוא צאצא ישיר של דוד המלך שלזרעו הובטחה המלוכה כנאמר לגבי דוד "גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך", הוא "מלך מבית דוד".
הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח עומד בהנהגה מלכותית לבלי חת מאיש ("מלך הוא שאין על גביו אלא השם אלוקיו"), הוא מנהיג ומחזק את כל עם ישראל בתורה ומצוות, וכל דבריו מתקבלים כ"דבר מלכות" ממש. שושלת היוחסין שלו מגיעה עד המהר"ל מפראג שעל מצבתו רשום שהוא מיוחס לדוד בן ישי. אין ספק כי בכך מתקיים הסימן של "יעמוד מלך מבית דוד" גילוי מלכות בית דוד כהכנה לחזרת המלוכה בגאולה השלימה.


== יחוסו ==  
== יחוסו ==  

גרסה מ־13:04, 7 באפריל 2010

משיח בן דוד שיביא את הגאולה השלימה לישראל.


זהותו

מלך המשיח יהיה אדם בלתי מוכר לחלוטין, לא ניתן יהיה לדעת דבר לא על מוצאו ולא על משפחתו - "דע, שלא תדע עמידתו קודם היותה, עד שיאמר עליו שהוא בן פלוני וממשפחה פלונית, אבל יעמוד איש שלא נודע קודם הראותו" (אגרת תימן ל[[רמב"ם]]).

ר' תבנית:הידעת?/כ"ו שבט ה'תשס"ט

יחוסו

יחוסו של מלך המשיח, מבית דוד ומזרע שלמה - "ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד, וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם השם יתברך ובדברי נביאיו".

סימניו

שונים יהיו סימניו של הגואל בבואו בגאולה ד"אחישנה", מסימניו בבואו בגאולה ד"בעיתה" (ראה: אחישנה; בעיתה). סימניו בגאולה ד"אחישנה" המה: האותות והמופתים שיעשה. סימניו בגאולה ד"בעיתה" המה: "הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות ה', ועדיין אינו אלא בחזקת משיח, אבל אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל, הרי זה משיח בודאי"[1].

גדלותו הרוחנית

יש אומרים כי מעלתו תהיה יותר מעולה ממעלת הנביאים ויותר נכבדת, זולת משה רבינו ע"ה (אגרת תימן לרמב"ם). לעומתו סוברים אחרים, כי מעלת מלך המשיח תהיה יתרה אף על מעלת משה רבינו ע"ה (מדרש תנחומא, פרשת תולדות, סימן יד). ויש מחלקים, כי אמנם מלך המשיח ירום ממשה בממשלה וגדולה, כי ישב על כסא ה', אולם במעלה והשגת הנבואה גדול משה ממלך המשיח (ר"י עראמה, עקידת יצחק, פרשת וישב; [[אברבנאל]], ישעיה נב). ויש סוברים, כי משה רבינו בעצמו יהיה מלך המשיח (זוהר פרשת פנחס דף רמ"ו).

עוד מגדולתו ומעלתו

נאמר בישעיה (יא, ג): "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח", היינו שיהיה מריח ודן. עוד נאמר שם (יא, ב - ה): "ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'... והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו". ונאמר (שם יא, ד): "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע", וביאורו, "שימית על ידי דיבורו כל מי שירצה, לא יוכל איש להמלט ולהנצל ממנו".

גדלותו הגשמית

"ויהיה אותו המלך גדול מאוד, ובית מלכותו בציון, יגדל שמו, וזכרו יהיה מלוא הגויים יותר מן המלך שלמה, וישלימו איתו כל האומות, ויעבדוהו כל הארצות... וכל מי שיקום עליו יאבדהו ה' יתעלה וימסור אותו בידו" (פירוש המשניות לרמב"ם, סנהדרין, פרק חלק, ד"ה ועתה).

מקום התגלותו

המשיח יתגלה לראשונה בארץ ישראל, "כי בארץ ישראל תהיה תחילת הראותו, שנאמר: ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר ה' צבאות" (אגרת תימן לרמב"ם).

צורת התגלותו

"בשעה שמלך המשיח בא, עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם. באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורן, ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני המשיח ולפני ישראל ואומרים, נהיה לך ולישראל לעבדים, וכל אחד מישראל אלפיים ושמונה מאות עבדים יהיו לו" ([[ילקוט שמעוני]] ישעיה תצ"ט).

מפעולותיו

הרמב"ם מדגיש שכל הדברים שקשורים לגאולה השלימה "לא נדע איך יהיו עד שיהיו". אותו דבר גם במשיח, אנו מתפללים שיבוא ומאמינים בבואו, אך אין אנו יודעים מה בדיוק יהיה כאשר יבוא, ועל כן כל הפעולות שכתובות שהמשיח יעשה אינם הלכה פסוקה אלא אגדתות, ואין ללמוד מ"מקבץ נדחי ישראל" לדוגמא שאסור לנו לקבץ את נדחי ישראל כי זה תפקיד המשיח וכן כל כיוצא בזה

המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש, ומקבץ נדחי ישראל, ויכוף כל ישראל לילך בדרך התורה ולחזק בדקה, ילמדם תורת ה', ויורה אותם דרך ה', ויבואו הגויים לשומעו. ילחם מלחמות ה', ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד. וכשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי, ודוחה את שאינן מיוחסים לישראל, ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע זה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד.הברכות שנברך בבואו: א. "ברוך חכם הרזים"; ב. "ברוך שחלק מחכמתו ליראיו"; ג. "ברוך שחלק מכבודו ליראיו"; ד. ברכת "גואל ישראל"; ה. ברכת "שהחיינו".

הערות שוליים

  1. בכלל סימניו של מלך המשיח הוא: "והריחו ביראת ה' ולא למראה עיניו ישפוט" (ישעיה יא, ג), כלומר שמריח ודן. (בגמרא בבלי סנהדרין צג, ב מובא: "בר כוזיבא מלך תרתין שנין ופלגא, אמר להו לרבנן: אנא משיח - אמרו לו: במשיח כתיב דמורח ודאין, נחזי אנן אי מורח ודאין. כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו"). יש סוברים, כי הסגולה של מורח ודאין היא בגדר אות ומופת. לפי זה, אין צריך שיהיה מלך המשיח מריח ודן אלא בבואו בגאולה ד"אחישנה". ויש סוברים, כי "מורח ודאין אינו בגדר אות ומופת, רק סימן מובהק הנאמר במשיח ה', 'והריחו ביראת ה שזה עד וראיה על צדקתו וקדושתו בתכלית - ולא על משיחיותו - שגם בריחא בעלמא ידע ויבחין בין צדיק לרשע, ומורח כזה קדוש יאמר לו והגון להיות משיח ה', אבל אינו מחוייב לעשות אותות ומופתים לעיני העם". לדעה זו, צריך שיהיה הגואל מריח ודן בין בבואו בגאולה דאחישנה ובין בבואו בגאולה דבעיתה.