ויקישיבה:שו"ת: הבדלים בין גרסאות בדף

שאלות על האתר, תורה, יהדות או משהו דומה?

זה המקום לשאול!

צבע הקישורים

האם ישנה אפשרות לשנות את הצבע של קישורי המקורות מהצבע הכחול המקובל כבר של קישורי הערכים? זה קצת מבלבל...--שלמה 20:15, י"ב באייר ה'תשס"ט (IDT)

רעיון יפה, נשקול זאת. תודה על ההצעה. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 14:14, י"ג באייר ה'תשס"ט (IDT)

הערך "היסט"

יש טעות בשם הערך "היסט" - שצריך להיות "היסת", מלשון פיתוי, ולא מלשון הזזה. המונח "היסט" הוא מונח הקיים בענייני טומאה, ואילו בערך מדובר על שבועה. - איך משנים את שם הערך?--שלמה 18:24, ט"ז באייר ה'תשס"ט (IDT)

בכל דף תוכן יש לשונית "העברה" למעלה, להעביר את שם הדף. במקרה זה אני חושב ששם הערך צ"ל "שבועת היסת", כי לא מדובר בסתם הסתה, אלא בשבועה. אפרים 23:24, ט"ז באייר ה'תשס"ט (IDT)

מילון

יש פה פרוייקט של מילון. הפרוייקט הזה תקוע (הוא פשוט ריק. שום דבר לא נעשה בו). נראה לי שזה בעיקר בגלל שלא ברור בדיוק מה צריך לעשות בו. אולי כדאי להסביר? או לחילופין למחוק. --שלמה 22:52, א' בסיוון ה'תשס"ט (IDT)

הידעת?

מאד נצרך שיהיה אפשר לחפש ב"הידעת?". האם קיימת אפשרות כזו? אשמח אם שאלתי תענה בהקדם. תודה.

בחיפוש ישנה אפשרות לעשות חיפוש רק בתבניות. כמעט כל התבניות הם של "הידעת?" אז לא יהיה קשה לחפש כך. אפרים 17:32, ד' בסיוון ה'תשס"ט (IDT)

אפשרות נוספת דרך גוגל: לחפש באתר http://www.yeshiva.org.il/wiki/ את המילים "תבנית:הידעת?" ואת מה שאתה רוצה לחפש. תוצאות של "הידעת?" יופיעו ראשונות כי בכותרת של כל "הידעת?" כתוב "תבנית:הידעת?". כדי שלא יופיעו תוצאות מ"שיחת תבנית:הידעת?" אפשר לרשום "-שיחת" (לא צריך מרכאות) בחיפוש. אלו האפשרויות שידועות לי. אפרים 17:59, ד' בסיוון ה'תשס"ט (IDT)

הר הזיתים

יש קישור לספר זכריה. הקישור אינו נותן את המקור. האם זו טעות שלי או "באג". דני 22:47, כ"ב בסיוון ה'תשס"ט (IDT)

אולי היתה תקלה זמנית. המקור נפתח לי כמו שצריך. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 14:29, ז' בתמוז ה'תשס"ט (IDT)

הגנה על ערך מושחת

אני לא בטוח שזה המקום לכתוב זאת, אבל:

מישהו משחית באופן קבוע (אפילו חמש פעמים ביום אחד) את הערך ברכת החמה. כל פעם הנהלת האתר מחזירה את הערך לקדמותו. אבל בשביל לתקן זאת אחת ולתמיד אני מבקש לעשות הגנה לערך, שלא יוכלו לערוך אותו כלל. כך גם עושים בויקיפדיה. אגב הגנה כזאת שיוכלו לערוך רק משתמשים שנכנסו לאתר ארבעה ימים - לא תועיל כאן, כי המשחית הנ"ל נכנס כל יום כמה פעמים. תודה רבה.אחיקם 01:54, י' בתמוז ה'תשס"ט (IDT)

השומה הגנת קאפצ'ה על עריכות אנונימיות. אנו מקווים שזה ימגר את הבעיה הנזכרת. תודה על פנייתך. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 13:03, 26 ביולי 2009 (UTC)

ניקוד על תמונות

בדף ההסבר לתחרות העריכה לא מופיע ניקוד על העלאת תמונות, האם לא רוצים לעודד העלאת תמונות חופשיות? --אמביציה 08:57, 26 ביולי 2009 (UTC)

בשלב זה יש יותר חשיבות להוספת תוכן. שילוב תמונות בערכים זה צעד של העשרת תוכן שהוא חשוב, אבל מבחינת עידוד נעודד אותו בשלב מתקדם יותר. בברכה, נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 12:58, 26 ביולי 2009 (UTC)

פרס מוסקוביץ' לציונות

האם פרס מוסקוביץ' לציונות ראוי לערך כאן?--אמביציה 09:24, 26 ביולי 2009 (UTC)

ראה את הדיון שנפתח על ערכים גבוליים. לדעתי זה כבר מחוץ לגבול בכל מקרה ולא שייך בוויקישיבה. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 14:02, 26 ביולי 2009 (UTC)

קישורים שבורים

לחצתי על ערך אקראי והגעתי לערך תיקו אבל נכתב שם שערך זה לא קיים כי הגעתי מקישור שבור לטיפולכם מצ"ב הקישור: http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95

בעיה מוכרת, העניין טופל. תודה על פנייתך. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה. 17:58, 4 באוגוסט 2009 (UTC)

ערכי שנים

בערך הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא שנים מופיעות כקישור פנימי (למשל ה'תשל"ד), האם יש כונה שיכתבו ערכי שנים בויקישיבה?

כרגע לא מופנים כל כך מאמצים לכיוון כזה, אולם אין התנגדות עקרונית לכך ואם יש מי שמוכן להשקיע בכך - בברכה. נפתלי, הנהלת האתר • שיחה • 11:29, 21 בספטמבר 2009 (UTC)

האם כדאי להשאיר את הקישורים האדומים או למחוק אותם?

כללי כתיב לשמות הערכים

באנציקלופדיה ההלכתית רפואית שמות הערכים מופיעים בכתיב חסר (על פי כללי הכתיב המנוקד), ואילו שמות ערכים רבים אחרים מופיעים בכתיב מלא. האם יש מדיניות לאתר בנושא? אגב, יש ערך וידוי וערך ודוי (שמרחיב בעיקר בנושא וידוי הנוטה למות).

(א) אני חושב שכרגע אין מדיניות מפורשת של האתר לגבי כללי הכתיב, אך אני מניח שכיוון שהכתיב כאן הוא חסר ניקוד, כדאי שהוא יהיה ע"פ כללי הכתיב חסר הניקוד. כנ"ל לגבי שמות הערכים. יעיל ונוח יותר לכתוב כך כי זו הדרך המקובלת. (ב) אגב, חוץ מצורות כתיבה שונות לערכים דומים (המקרה שהבאת אינו היחיד), יש גם ערכים כפולים (בעלי אותו שם אך תוכנם שונה), ניתן לראות בדף שמרכז את הפרויקט לאיחוד הערכים הכפולים - ויקישיבה:מיזמים/תורנית/ראשי. אפרים 20:50, כ"ו בתשרי ה'תש"ע (UTC)

תאריך עברי

רציתי לציין לשבח את התאריך העברי המפיע תדיר אצלכם בראש עמוד וכן בשינויים האחרונים. איך עשיתם זאת? אני משתתף ג"כ במיזם ויקי ורציתי לאמץ זאת גם שם. --213.151.62.53 18:34, כ"ו בתשרי ה'תש"ע (UTC)

תנאי

רציתי לדעת בערך תנאי האם ניתן להתייחס גם למושג תנאי המופיע במסכת סוכה פרק ב' לגבי מי שמתנה על שימושי הסוכה, רציתי פשוט לדעת האם זה מאותו שורש של תנאי המובא בערך זה או שזה בנוי על עקרון אחר בדיני תנאים?

שאלת שאלה קשה ומורכבת. אכן המושג של תנאי בסוכה הינו מושג קשה מאוד להבנה. בפשטות קשה כיצד מגביל התנאי את קדושת הסוכה, הרי בין כה וכה השימוש בסוכה גובל בבזיונה. התשובה על כך: נדמה לי ששמעתי ההסבר שבכך הקרשים אינם מוקדשים לסוכה מכיון שהן מיוחדים לתשמיש נוסף, ובאופן זה מועיל גם תנאי בהקמת בית כנסת שיהיה אפשר לאכול ולשתות בו - כי אז לא חלה על הבנין קדושת ביהכנ"ס מכיון שהוא לא מיוחד לכך.

בגוף שאלתך, נראה שאכן הרעיון של תנאי לקוח משם - הגבלת החלות, כשם שבמכירה ובכל דבר אפשר לעשות תנאי כדי להגביל את החלות ולעשות שיהיה דבר שיפריע לו לחול, (אם כי כבר ביארו האחרונים שבגוף החלות אין שום חסרון והתנאי רק מתחבר לחלות ומגביל אותו), כך גם כאן החלות מגביל את הקדושה.

אם כי זה בכל זאת לא ממש אותו תנאי, שהרי לא מצינו שצריך תנאי כפול ותנאי קודם למעשה וכו'. וצ"ע.

תוכל להוסיף זאת לערך בהדגיש שזה רק "תולדה" של המושג "תנאי", אבל לא חלק ממנו. --דרכיה דרכי נועם 02:46, כ"ה באייר ה'תש"ע (UTC)

מכאן ואילך הנני לצטט את המשך השיחה דרך האימייל:

שואל: לפי מה שאני יודע, בסוכה אין דין של היתר שימוש בגוף הסוכה למרות שאדם עשה תנאי אלא התנאי מועיל רק לנוי הסוכה.דבר זה נכון לפי רוב הראשונים, רק הרא"ש אומר שמותר לעשות שימוש בגוף הסוכה אולם גם הוא מסכים שהתנאי לא יועיל לגבי הסכך. משמע מכאן שלמרות שהוא מתנה משום שזה מוגדר לצרכי שמים אין לו היתר לעשות שימוש. אם כן מה העניין כאן של תנאי, אם זה צמצום של חלות הקדושה, מה לי דפנות וסכך ומה לי נוי סוכה?

דרכיה דרכי נועם: הביאור הוא עפ"מ שמבואר בגמרא ברכות בנוגע להחילוק בין יעלה ויבוא בחול המועד ויעלה ויבוא בראש חודש, שבראש חודש אין חיוב סעודה ולכן א"צ לחזור אם שכח ברכהמ"ז משא"כ בחול המועד עין בתוס' שם, וכן הוא החילוק בין תפילת מעריב שא"צ לחזור לתפילת שחרית.

וזהו הביאור ג"כ כאן, מכיון שבית הכנסת אין חיוב לבנות נמצא שיכול ג"כ לבנות בית הכנסת שאין עליו קדושת בית הכנסת, אבל בסוכה מכיון שיש חיוב לבנות סוכה כדי לקיים בה מצות סוכה ממילא גם דיני סוכה הם חובה ואין יכול להתנות עליהם שלא יחולו הקדושה, כי קדושת הסוכה היא דבר שאינו בעלים עליו ולא שייך להפקיעה. ועד"ז מילתא דליתא בשליחות ליתא בתנאי כתובות נו א, וביאר בתוס' שדבר שהוא כ"כ ברשותו שיכו למנות שליח נמצא שהוא בעלים על החלות ויכול לעשות תנאי להגבילו משא"כ חליצה שאינו יכולל לעשות שליח עליו נמצא שאינו בעלים על החלות ואינו יכול לעשות תנאי, וה"נ בסוכה אינו בעלים על קדושת סוכה אלא היא קדושה הבאה מלמעלה וממילא אינו יכול להגבילה והיא חלה על כל מציאות של סוכה, משא"כ קדושת בית הכנסת הוא עצמח עושה שהרי אין חייב לבנות ביהכנ"ס וממילא יכול להגבילו.

וממילא מובן שגם בנוי סוכה מכיון שאינו חייב לעשות נוי סוכה ממילא יכול להגבילה ולמא שאינו מיוחד לסוכה ולא חלה עליו קדושת הסוכה.

שואל: ממש שמחתי לראות את הכיוון חשיבה הזה. לצערי אין מולי את השו"ע ושאר האחרונים, אבל אני ממש אשמח לשאול אותך כמה שאלות על הסוגיה הנ"ל, ולהתכוונן לפי הסברא שאמרת בכדי להבין את שיטות הראשונים (בנתים מה שקשה על פניו זה שיטת הרא"ש שמחלק בין דפנות לסכך ביחס לחלות התנאי? כמו כן יוצא לפי סוגיות סוכת גבנ"ך וסוכת רבש"ק בדף ח: שסוכה שנבנתה שלא לשם סוכה כשרה לסוכה, מספיק שהיא תיהיה לשם צל, חלק המראשונים מביאים ירו' שלפיו יש לחדש בסוכה ישנה- לכא' זה לא לעיכובא- וכן להלכ' מביא המ"ב.יוצא לפי זה שחלות לא צריכה להיות במעשה של האדם אלא ממש מהשמים החילו- כמו שכתבת לעיל- אולם לפי זה לא ברור לי למה החלות נעצרת בנוי הסוכה, אם נאמר שהנוי הוא לא חלק אינטגרלי מהסוכה אז באמת אין סיבה שהנוי יהיה קדוש גם בלי תנאי אולם אם הנוי הוא כן חלק ממנה למה החלות שה' מחיל לא תופסת גם בנוי כמשהו שלא ניתן להפרידו מהסוכה.(אני אנסה לתרץ, בצורה דחוקה ורק בדרך של אפשר לומר ולא מוכח ואפילו אולי זה שטות בדרגה, ניתן לומר שיש כאן שותפות בנוי סוכה כביכול בין ה' לאדם וכמו שבהמה שיש בה שני שותפים והאחד מקדיש אותה חלה הקדושה גם כאן תחול הקדושה בכולה אלא אם כן יש כאן משהו שהוא מונע מהקדושה לחול כמו שהגמ' בקידושין אומר שיש בבהמת שותפים ריבוי דעות. הראשונים חולקים מה בסוכה יכול להיות בעל שותפות האם רק הנוי או גם הדפנות- אולם אני לא ממש מחזיק ממה שאמרתי).

דרכיה דרכי נועם: הביאור פשוט. יש שני דינים. מצד הלשמה של הסוכה אכן אין צורך שעשיית הסוכה יהיה לשמה. אבל למעשה בשניה שמתחיל להשתמש בסוכה, נעשית הסוכה מוקצית למצוותה, וזאת נעה על ידי שמשתמש בסוכה, וזה מציאות אין לו שליטה על כך, כי למעשה כאר משתמש בסוכה היא מיוחדת למצוותה, ואז כבר אסור לו להשתמש דברים אחרים, וממילא אין לו שליטה, דממ"נ אם היא מוקצית כבר לא יכול לעשות דבר אחר. אבל לענין הנוי, מכיון שהוא יכול לא להשתמש בו, יש לו כח על ההקצאה, הוא יכול לומר לא תהיה מוקצית.