הושענא רבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(דף חדש: כ"א בתשרי. יום בו נוהגים להקיף את התיבה 7 הקפות עם ארבעת המינים תוך כדי אמירת הושענות, משום כך נקרא "הו…) |
|||
שורה 13: | שורה 13: | ||
לאחר מכן מתפללים [[מוסף]] לסוכות. | לאחר מכן מתפללים [[מוסף]] לסוכות. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:מועדים]] |
גרסה מ־12:18, 5 בספטמבר 2010
|
כ"א בתשרי. יום בו נוהגים להקיף את התיבה 7 הקפות עם ארבעת המינים תוך כדי אמירת הושענות, משום כך נקרא "הושענא רבא".
מנהגי היום
ביום זה נחתם דינו של האדם ונכתבת פתקתו לשנה הבאה. משום כך ישנו מנהג להשאר ער בלילה ולקרוא "תיקון" מיוחד להושענא רבא. נוהגים לקרוא את כל ספר דברים.
ביום הושענא רבא מתפללים פסוקי דזמרא של שבת ויום טוב, אלא שמוסיפים את "מזמור לתודה", ולא אומרים נשמת.
לאחר תפילת שחרית (עם יעלה ויבוא לסוכות) והלל אומרים "הושענות" ובהם מקיפים את התיבה 7 פעמים ואומרים פיוטי הושענות לאחר מכן. לאחר ההושענות מקיימים את מנהג הנביאים וחובטים ערבה. לחביטת ערבה לוקחים 5 ערבות אגודות יחד. יש הנוהגים לקחת יותר (הרב אברהם שפירא זצ"ל היה נוהג לקחת ענף גדול של עץ ערבה). חובטים את הערבה 5 פעמים ואומרים "קול מבשר, מבשר ואומר".
לאחר מכן מתפללים מוסף לסוכות.