הרב משה יעקב וייס: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב משה יעקב וייס הוא רב שכונת נוה אחיעזר בבני ברק.

ייחוס

נולד (בז’ בחשוון ה'תרפ"ד, סאטמר) לרבי אברהם צבי וייס, שהיה חבר בית הדין בסאטמר. אביו היה חתן של הרב ישעיה קליינמן. הרב וייס הינו צאצא לאדמו"ר רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ אחיו של האדמו"ר הראשון מספינקא רבי יוסף מאיר ווייס. כמו כן הינו צאצא של רבי מאיר איזנשטטר המכונה 'מהר"ם א"ש' גדול תלמידי החתם סופר ושל המהר"ל מפראג, ומזה כארבעים דורות מכהנים במשפחה רבנים ומקובלים.

ילדותו

בצעירותו למד אצל האדמו”ר רבי יואל טייטלבוים בסטמאר, ורבי חיים אלעזר שפירא בעל ה”מנחת אלעזר” ממונקאטש^[1], וכן אצל רבי יהודה רוזנר בעל “האמרי יהודה” מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של ה’מנחת אלעזר’ הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ. משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנאד. קיבל סמיכה מבית דין של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה’בניין דוד’.

בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד שהרוסים כבשו את הונגריה. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות.

הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק.

בארץ ישראל

בנובמבר 1946 הפליג לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו למחנות המעצר בקפריסין. כעבור 9 חודשים שוחרר ועלה ארצה.

בארץ קיבל ‘סמיכה’ מהרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, ו’הראשון לציון’ הרב יצחק ניסים וכן על ידי הרב עקיבא סופר מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ.

החל משנת תשל”ט, לאחר פטירת אביו, ממלא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר.

במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם “ברכת אברהם” על התורה ופרקי אבות. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד מכון ירושלים, ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה.

משפחתו

• בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ראש בית הוראה בשכונת נוה אחיעזר, בני ברק.
• בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבה בישיבת זכרון יעקב של חסידות ספינקא, בורו פארק.
• נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות מוקצה ועירובין.

הערות שוליים

קישורים חיצוניים

• ערכו בחב"דפדיה

• הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס