הרב יוסף קאפח: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
חיבורו הגדול הוא ההדרת ופירוש כל ארבעה- עשר ספרי [[משנה תורה]] של הרמב"ם. הוא תיקן את נוסח הספר על פי כתבי יד קדומים ומדויקים (מהדורתו נחשבת עד היום למאחת המהדורות המדויקות), וכתב פירוש מקיף לכל הספר. כמו כן עסק בתרגום ופירוש של שאר ספרי הרמב"ם כדגומת [[מורה נבוכים]], פירוש ה[[משנה]], אגרות, תשובות, מלות ההגיון וספר המצוות. כמו כן תרגם, הגיה וההדיר את כתבי [[ראשונים|ראשוני]] ספרד כדוגמת [[אמונות ודעות]] | חיבורו הגדול הוא ההדרת ופירוש כל ארבעה- עשר ספרי [[משנה תורה]] של הרמב"ם. הוא תיקן את נוסח הספר על פי כתבי יד קדומים ומדויקים (מהדורתו נחשבת עד היום למאחת המהדורות המדויקות), וכתב פירוש מקיף לכל הספר. כמו כן עסק בתרגום ופירוש של שאר ספרי הרמב"ם כדגומת [[מורה נבוכים]], פירוש ה[[משנה]], אגרות, תשובות, מלות ההגיון וספר המצוות. כמו כן תרגם, הגיה וההדיר את כתבי [[ראשונים|ראשוני]] ספרד כדוגמת [[אמונות ודעות]] ל[[רס"ג]], [[ספר הכוזרי]] ל[[רבי יהודה הלוי]], [[חובת הלבבות]] ל[[רבנו בחיי אבן פקודה]] ועוד. מאמריו וכתביו כונסו לסדרת הספרים "הרב יוסף קאפח- כתבים". כתב גם ספר על מורשת תימן בשם "הליכות תימן". הוא ערך את תכלאל ([[סידור]] תימני) "שיבת ציון" ואת תכלאל "שיח ירושלים", על פי הרמב"ם ומנהגי ה"בלאדים". לאחרונה יצא לאור קובץ תשובותיו ההלכתיות בנושאים שב[[ספר המדע]] לרמב"ם, תחת השם "[[שו"ת]]הריב"ד". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*נכדתו אביבית לוי, '''הולך תמים''', בהוצאת יד מהר"י קאפח. | *נכדתו אביבית לוי, '''הולך תמים''', בהוצאת יד מהר"י קאפח. | ||
גרסה מ־20:08, 20 בספטמבר 2010
|
|
הרב יוסף קאפח "גדול מפרשי הרמב"ם בדורנו", מנהיג זרם ה"דרדעים" ביהדות תימן, חבר מועצת הרבנות הראשית ודיין בבית הדין הגדול.
תולדות חייו
נולד בצנעא בירת תימן בי"ב בכסלו תרע"ח לאביו, הרב דוד קאפח, בנו של מייסד תנועת הדרדעים, הרב יחיא קאפח. נתייתם מהוריו בגיל צעיר, ועבר ללמוד אצל סבו. כשהיה כבן 14, נפטר סבו, והוא החל להעביר שיעורים בבית מדרשו במקומו. תוך כדי זה, למד אצל הרב רצון צארום, מתלמידי סבו. באותה תקופה בתימן, השלטונות היו מאסלמים יתומים קטנים, כל עוד אינם נושאים, על כן השיאו לבת דודתו ברכה שהיתה כבת אחת עשרה. בסביבות שנת תש"ג עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת מרכז הרב. קיבל הסמכה לדיינות ממכון הארי פישל, ונתמנה להיות בסביבות שנת תש"י בבית הדין האזורי בירושלים. בסביבות שנת תש"ל, קיבל מינוי לדיין בבית הדין העליו של הרבנות הראשית, ביוזמת הרב יצחק נסים שהיה הראשון לציון והרב שלמה יוסף זוין. היה חבר במועצת הרבנות הראשית לישראל, ושימש כנשיא הקהילה התימנית בירושלים. בשנת תשכ"ט קיבל את פרס ישראל לספרות תורנית. אשתו ניהלה קרנות חסד, וזכתה על כך בשנת תשנ"ט בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. קיבל פרסים נוספים על כתביו ופועלו. כמו כן, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר אילן. נפטר בי"ח בתמוז תש"ס.
דרכו והשקפתו
דרכו היתה כדרך הדרדעים, כלומר הליכה בשיטתו של הרמב"ם באופן מוחלט, והתנגדות לקבלה. אמנם, מעולם לא הצהיר על התנגדותו לספר הזוהר, אך אמר שהוא מעדיף את שיטת הרמב"ם שהיתה פשטנית-שכלתנית ללא יניקה מהקבלה (לדעתו). אמנם, למרות זאת, שמר על האחדות תבוך הקהילה התימנית בין כל הפלגים וכיבד והעריך מאד את הזרמים האחרים, אף את המקובלים הגדולים (למשל העריץ את הרב קוק שהיה מקובל גדול)
היה ציוני נלהב, תמך בתנועת המפד"ל, ושמח מאד על הקמת המדינה (אמנם פסק שלא לומר הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, מכיוון שלדעתו אין בידינו סמכות הלכתית לתקן יום טוב לאמירת הלל, אולם גם תחנון לא אמר). יחד עם זאת התנגד לחילוניות בצורה קיצונית. הוא שלל את ההשוואה בין החילונים לדין תינוק שנשבה (השוואה שנעשתה על ידי הרבה מגדולי ישראל, בהם הרב קוק, החזון איש ועוד). טען שחלקים מהם שותפים ב"מסע שמד" של העם.
התנגד נחרצות להסכמי אוסלו, והדגיש כי לא ניתן לסמוך על אויבינו במאומה.
פסק שחובה להתגייס לצבא, וביקר את החרדים על כך שאינם משרתים בצבא.
חיבוריו
חיבורו הגדול הוא ההדרת ופירוש כל ארבעה- עשר ספרי משנה תורה של הרמב"ם. הוא תיקן את נוסח הספר על פי כתבי יד קדומים ומדויקים (מהדורתו נחשבת עד היום למאחת המהדורות המדויקות), וכתב פירוש מקיף לכל הספר. כמו כן עסק בתרגום ופירוש של שאר ספרי הרמב"ם כדגומת מורה נבוכים, פירוש המשנה, אגרות, תשובות, מלות ההגיון וספר המצוות. כמו כן תרגם, הגיה וההדיר את כתבי ראשוני ספרד כדוגמת אמונות ודעות לרס"ג, ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי, חובת הלבבות לרבנו בחיי אבן פקודה ועוד. מאמריו וכתביו כונסו לסדרת הספרים "הרב יוסף קאפח- כתבים". כתב גם ספר על מורשת תימן בשם "הליכות תימן". הוא ערך את תכלאל (סידור תימני) "שיבת ציון" ואת תכלאל "שיח ירושלים", על פי הרמב"ם ומנהגי ה"בלאדים". לאחרונה יצא לאור קובץ תשובותיו ההלכתיות בנושאים שבספר המדע לרמב"ם, תחת השם "שו"תהריב"ד".
לקריאה נוספת
- נכדתו אביבית לוי, הולך תמים, בהוצאת יד מהר"י קאפח.
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא- יחסם של גדולי ספרד ואשכנז לציונות ולהקמת המדינה, חלק ב' ירושלים תשס"ח, עמ' רסז- רסט.