פילוסופיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
===רבי נחמן מברסלב=== | ===רבי נחמן מברסלב=== | ||
ידוע ש[[רבי נחמן מברסלב]] התנגד מכל וכל ללימוד הפילוסופיה בכלל ומורה נבוכים בפרט. הוא אמר כי יש להתרחק מחקירות, וכי יש להאמין בה' מתוך אמונה תמימה ולא אמנוה שכלית. כמו כן, אמר שמי שלמד מורה נבוכים, הכפירה בולטת לו על המצח.(אמנם הוא כתב שישנם צדיקים שלהם כן ראוי ללמוד פילוסופיה בבחינת "דע מה שתשיב", ויש שפירשו את דבריו שבדורנו כן הגיע הזמן הראוי ללמוד פילוסופיה). | ידוע ש[[רבי נחמן מברסלב]] התנגד מכל וכל ללימוד הפילוסופיה בכלל ומורה נבוכים בפרט. הוא אמר כי יש להתרחק מחקירות, וכי יש להאמין בה' מתוך אמונה תמימה ולא אמנוה שכלית. כמו כן, אמר שמי שלמד מורה נבוכים, הכפירה בולטת לו על המצח.(אמנם הוא כתב שישנם צדיקים שלהם כן ראוי ללמוד פילוסופיה בבחינת "דע מה שתשיב", ויש שפירשו את דבריו שבדורנו כן הגיע הזמן הראוי ללמוד פילוסופיה). | ||
===רבנו בחיי בן פקודה== | ===רבנו בחיי בן פקודה=== | ||
[[רבנו בחיי אבן פקודה]], בעל [[חובת הלבבות]], ראה באור חיובי את לימוד הפילוסופיה, ואף כתב בספרו את "שער היחוד" העוסק בהוכחות פילוסופיות לאמונה. | [[רבנו בחיי אבן פקודה]], בעל [[חובת הלבבות]], ראה באור חיובי את לימוד הפילוסופיה, ואף כתב בספרו את "שער היחוד" העוסק בהוכחות פילוסופיות לאמונה. | ||
===רמב"ן=== | ===רמב"ן=== | ||
גרסה מ־10:06, 27 בספטמבר 2010
|
|
תחום אקדמי העוסק בפיתוח חכמת העולם באמצעות היגיון ובחקירה שכלתנית של שאלות הנוגעות לטבע האדם וסביבתו. משמעות המונח היא "אהבת החוכמה", ומקורו במילים "Philia" (מושג המתאר אחד מתוך ארבעה סוגים של אהבה בשפה היוונית) ו-"Sophia" (התגלמות החוכמה האלוהית לפי תרבויות שונות). יש מחכמי ישראל שעסקו ועודדו את העיסוק בחכמה זו ויש רבים שהתנגדו לה בתוקף.
רקע היסטורי
הפילוסופיה החלה בתקופת היוונים ושיאה היה אז בשלישיה המפורסמת - סוקרטס, אפלטון ואריסטו. השלושה היו תלמידים אחד של השני - דהיינו סוקרטס היה רבו של אפלטון ואפלטון היה רבו של אריסטו. אף על פי כן רבו המחלוקות ביניהם.
בתקופת ימי הביניים הפילוסופיה היתה בתרדמה מסוימת וחלה התפתחות בה בעיקר על ידי הפילוסופים הערבים של תור הזהב של ספרד.
גם בקרב אנשי הכנסייה הנוצרית היה עיסוק מסויים בפילוסופיה וכך אנו מוצאים השפעות של ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים" בכתבים של ראשי הנצרות. כמו כן ספרו של רבי שלמה אבן גבירול "מקור חיים", העוסק בעיקר בפילוסופיה טהורה ופחות בקשר שלה ליהדות, נשמר בעולם בזכות תרגומו הלטיני שהיה בשימוש אצל הנזירים הנוצרים.
כחלק מתהליך הרנסנס היתה התעוררות גם של הפילוסופיה וקמו פילוסופים רבים בעולם. המפורסמים שבהם הם למשל: קנט, ניטשה וקרל מרקס.
שיטת הרמב"ם
הרמב"ם, אחד מגדולי ההלכה, עסק ועודד לעסוק בפילוסופיה. כבר בנערותו הוא כתב ספר פילוסופי-לוגי - יותר סיכום ועריכה מתורתו של אריסטו ומעט חידושים משלו - "מלות היגיון". ספרו המפורסם "מורה נבוכים" עוסק רבות בפילוסופיה.
יחסו לפילוסופים שונים
הרמב"ם באיגרתו לרבי שמואל אבן תיבון מדריך אותו איזה ספרי פילוסופיה ללמוד. (במהדורתו של הרב יצחק שילת לאגרות הרמב"ם זה נמצא בחלק ב בעמודים תקנב-ד)
- אריסטו- "דעת אריסטו היא תכלית דעת האדם מלבד מי שנשפע עליהם השפע האלוקי".
"ספרי אריסטו הם הם השרשים והעיקרים לכל אלו החיבורים של החכמות." "הזהר שלא תעיין בספרי אריסטו אלא בפרושיהם (עיין בהערת הרב שילת שם שמפרש: עם פירושיהם), פירוש אלכסנדר או פירוש תמיסטיוס או ביאור אבן רושד"(שם). ספר "התפוח" וספר "בית הזהב"- "כולם הזיות ורוחות והבלים ואלה שני הספרים הם מכלל הספרים המיוחסים לאריסטו ואינם לו".
- אלראזי- "ספר חכמה אלוקית" שחיבר אין בו תועלת לפי שהיה רופא בלבד.
- רבי יצחק הישראלי- ספר "הגבולים" וספר "היסודות" שחיבר יצחק הישראלי גם הם כולם הזיות רוחות והבלים כי יצחק הישראלי גם הוא היה רופא בלבד.
- רבי יוסף הצדיק- ספר העולם הקטן שחיבר לא ראיתיו אבל אני ידעתי את האיש ואת שיחו והכרתי ערך מעלתו ומעלת ספרו כי בלא ספק הנהיג בו מנהג בעלי התארים.
- אבונצר אלפרבי- לא תתעסק בספרי מלאכת ההיגיון אלא במה שחיבר החכם אבונצר אלפראבי לבדו כי כל מה שחיבר בכלל ובפרט ספר ההתחלות הנמצאות שלו הכל סולת נקיה ויתכן שיבין וישכיל האדם מדבריו לפי שהוא היה מופלג בחכמה.
- אבובכר בן אלצאיג- חכם פילוסוף גדול ודבריו וחיבוריו כולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת.
- ספרי בנדוקלוס, פיתאגורס הרמס ופורפיריוס- פילוסופיה קדומה אין ראוי לאבד הזמן ולהעבירו בהם.
שיטות אחרות ביהדות
הרשב"א
יחסו של הרשב"א לפילוסופיה שונה משל הרמב"ם. בתשובותיו הוא כותב על הסכנות הטמונות בלימודה, ואף מטיל חרם למשך ארבעים שנה למי שלימד פילוסופיה מתחת לגיל חמישים. אמנם כנראה שהוא לא שלל אותה מיסודה, שכן לאחר ארבעים שנה החרם מבוטל, וכן ניתן ללמוד אותה לאחר גיל חמישים.
הריב"ש
הריב"ש, בדומה לרשב"א, גם הוא הסתייג בתשובותיו (סימן מ"ה) מלימוד הפילוסופיה לעם, והתבטא "ועכ"ז לא נמלט הרב ז"ל (הרמב"ם) מהמשך קצת אחר החכמה בקצת המופתים", וכן על הרלב"ג "והחכם רבי לוי ז"ל... גם הוא הטו את לבבו אותן החכמות הרבה מדרך האמת".
הרלב"ג
יחסו של הרלב"ג לפילוסופיה, היה חיובי, בדומה לרמב"ם. הוא כתב ספר "מלחמות ה'" בנושאים פילוסופיים. אמנם היו רבים שתקפו אותו על כך (ראה בתשובות הריב"ש לעיל) וכינו את ספרו מלחמות בה'.
הגר"א
לגבי יחס הגר"א לפילוסופיה, ניתן לומר לכאן או לכאן. בביאורו לשולחן ערוך יורה דעה הוא כתב על הרמב"ם כי הפילוסופיה הארורה היטתה את לבבו, אולם הרב צבי יהודה הכהן קוק מביא שביאור זה נכתב על ידי תלמיד שטעה בדעת רבו, ואין דעת הגר"א כך.
רבי נחמן מברסלב
ידוע שרבי נחמן מברסלב התנגד מכל וכל ללימוד הפילוסופיה בכלל ומורה נבוכים בפרט. הוא אמר כי יש להתרחק מחקירות, וכי יש להאמין בה' מתוך אמונה תמימה ולא אמנוה שכלית. כמו כן, אמר שמי שלמד מורה נבוכים, הכפירה בולטת לו על המצח.(אמנם הוא כתב שישנם צדיקים שלהם כן ראוי ללמוד פילוסופיה בבחינת "דע מה שתשיב", ויש שפירשו את דבריו שבדורנו כן הגיע הזמן הראוי ללמוד פילוסופיה).
רבנו בחיי בן פקודה
רבנו בחיי אבן פקודה, בעל חובת הלבבות, ראה באור חיובי את לימוד הפילוסופיה, ואף כתב בספרו את "שער היחוד" העוסק בהוכחות פילוסופיות לאמונה.