שיחת תבנית:הידעת?/ז' טבת ה'תש"ע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←ביסוס הדברים) |
מ (←ביסוס הדברים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== ביסוס הדברים == | == ביסוס הדברים == | ||
:כדאי לעיין ב[[תבנית:הידעת?/ז' טבת ה'תש"ע|גוף הדברים]] ובמקורות שנזכרו שם, וכן בערך [[קול באשה#מקהלה|קול באשה]] ובמקורות שנזכרו שם. | ::כדאי לעיין ב[[תבנית:הידעת?/ז' טבת ה'תש"ע|גוף הדברים]] ובמקורות שנזכרו שם, וכן בערך [[קול באשה#מקהלה|קול באשה]] ובמקורות שנזכרו שם. | ||
כתוב בגמרא {{מקור| | כתוב בגמרא {{מקור|בבלי:סוטה מח א$סוטה מח.|כן}}: "זמרי גברי ועני נשי - פריצותא, זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת". א"כ בפירוש מבואר שאף נשים רבות ששרות - זה פריצותא {{מקור|(שו"ת מִשנה הלכות חי"א סי' נד וחי"ד סי' כו ד"ה והנה פשוט; תשובת הגרא"ד הורביץ ראב"ד דק"ק שטרסבורג בצרפת - מובאת בשו"ת שרידי אש, מהד' ירושלים תשנ"ט, ח"א עמ' שצד;}} [[הרב יעקב אריאל]] {{מקור|שליט"א;}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=873&st=&pgnum=30 שו"ת אבני ישפה, לרבי ישראל פסח פיינהדלר שליט"א, ח"ב או"ח סי' ה ענף א]{{מקור|;}} [http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=23756 הרב יוסף אלנקווה]{{מקור|; ועוד)}}, ואם הגברים עונים אחריהם - זה חמור יותר: "כאש בנעורת". | ||
'''ובטעם הדבר''' - הדברים פשוטים שבדבר שחביב לא אומרים - "תרי קלי לא משתמעי" {{מקור|(מגילה כא: מ"ב סי' תפח ס"ק ח)}}, וא"כ ברור שדבר שאמרו עליו [[חז"ל]] {{מקור|(ברכות כד. ועוד)}}: "קול באשה '''[[ערוה]]'''" הוא חביב, שהרי אמרו חז"ל {{מקור|(חגיגה יא: רש"י דברים יב, כה)}}: "[[גזל]] ו[[עריות]] נפשו של אדם מחמדתן" {{מקור|(אבני ישפה שם; שו"ת שרידי אש, להגרי"י ויינברג זצ"ל, ח"א סוף סי' קכא, עמ' שצד; ועוד)}}. | '''ובטעם הדבר''' - הדברים פשוטים שבדבר שחביב לא אומרים - "תרי קלי לא משתמעי" {{מקור|(}}{{מקור|מגילה כא:}} {{מקור|משנה ברורה תפח ח$מ"ב סי' תפח ס"ק ח}}{{מקור|)}}, וא"כ ברור שדבר שאמרו עליו [[חז"ל]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות כד א$ברכות כד.}} {{מקור|ועוד)}}: "קול באשה '''[[ערוה]]'''" הוא חביב, שהרי אמרו חז"ל {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:חגיגה יא ב$חגיגה יא:}} {{מקור|רש"י דברים יב כה$רש"י דברים יב, כה}}{{מקור|)}}: "[[גזל]] ו[[עריות]] נפשו של אדם מחמדתן" {{מקור|(אבני ישפה שם; שו"ת שרידי אש, להגרי"י ויינברג זצ"ל, ח"א סוף סי' קכא, עמ' שצד; ועוד)}}. | ||
ויש להוסיף, שאפילו אילו לא היה 'יצרא דעריות', מ"מ י"ל שכל הדין ששני קולות לא נשמעים יחדיו, הוא רק בדברים שצריך לשמוע את הקולות במדוייק, אך בשמיעת קול האשה האיסור הוא בעצם ההנאה מקול ואפילו אם איננו מזהה את המילים במדוייק, ולכן אף אם כששומע כמה נשים ואינו מבחין במדוייק במילים - עובר באיסור {{מקור|(הגרי"ש אלישיב שליט"א)}}. | ויש להוסיף, שאפילו אילו לא היה 'יצרא דעריות', מ"מ י"ל שכל הדין ששני קולות לא נשמעים יחדיו, הוא רק בדברים שצריך לשמוע את הקולות במדוייק, אך בשמיעת קול האשה האיסור הוא בעצם ההנאה מקול ואפילו אם איננו מזהה את המילים במדוייק, ולכן אף אם כששומע כמה נשים ואינו מבחין במדוייק במילים - עובר באיסור {{מקור|(}}[[הרב יוסף שלום אלישיב|הגרי"ש אלישיב]] {{מקור|שליט"א)}}. | ||
יש להדגיש כי לא נמצא שום חולק על דבר זה, ואף | יש להדגיש כי לא נמצא שום חולק על דבר זה, ואף שמפורסם בציבור שיש היתר לשמוע זה של מקהלת נשים - אין מקור לדבר. | ||
גרסה מ־14:53, 18 בינואר 2012
|
|
ביסוס הדברים
- כדאי לעיין בגוף הדברים ובמקורות שנזכרו שם, וכן בערך קול באשה ובמקורות שנזכרו שם.
כתוב בגמרא (סוטה מח.): "זמרי גברי ועני נשי - פריצותא, זמרי נשי ועני גברי - כאש בנעורת". א"כ בפירוש מבואר שאף נשים רבות ששרות - זה פריצותא (שו"ת מִשנה הלכות חי"א סי' נד וחי"ד סי' כו ד"ה והנה פשוט; תשובת הגרא"ד הורביץ ראב"ד דק"ק שטרסבורג בצרפת - מובאת בשו"ת שרידי אש, מהד' ירושלים תשנ"ט, ח"א עמ' שצד; הרב יעקב אריאל שליט"א; שו"ת אבני ישפה, לרבי ישראל פסח פיינהדלר שליט"א, ח"ב או"ח סי' ה ענף א; הרב יוסף אלנקווה; ועוד), ואם הגברים עונים אחריהם - זה חמור יותר: "כאש בנעורת".
ובטעם הדבר - הדברים פשוטים שבדבר שחביב לא אומרים - "תרי קלי לא משתמעי" (מגילה כא: מ"ב סי' תפח ס"ק ח), וא"כ ברור שדבר שאמרו עליו חז"ל (ברכות כד. ועוד): "קול באשה ערוה" הוא חביב, שהרי אמרו חז"ל (חגיגה יא: רש"י דברים יב, כה): "גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן" (אבני ישפה שם; שו"ת שרידי אש, להגרי"י ויינברג זצ"ל, ח"א סוף סי' קכא, עמ' שצד; ועוד).
ויש להוסיף, שאפילו אילו לא היה 'יצרא דעריות', מ"מ י"ל שכל הדין ששני קולות לא נשמעים יחדיו, הוא רק בדברים שצריך לשמוע את הקולות במדוייק, אך בשמיעת קול האשה האיסור הוא בעצם ההנאה מקול ואפילו אם איננו מזהה את המילים במדוייק, ולכן אף אם כששומע כמה נשים ואינו מבחין במדוייק במילים - עובר באיסור (הגרי"ש אלישיב שליט"א).
יש להדגיש כי לא נמצא שום חולק על דבר זה, ואף שמפורסם בציבור שיש היתר לשמוע זה של מקהלת נשים - אין מקור לדבר.