היתר המכירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 31: שורה 31:




ראה ערך: [[אין קניין לגוי בארץ ישראל]].
ראה ערך: [[אין קניין לגוי בארץ ישראל]].


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

גרסה מ־13:19, 2 בדצמבר 2010

הפקעת מצוות שביעית משדות ארץ ישראל על ידי מכירתן לנכרי. נועד להציל את החקלאות היהודית בארץ מקריסה כלכלית בשנת השמיטה. יושם לראשונה בשנת תרמ"ט (ולכן מכונה לעיתים 'היתר תרמ"ט'), עם תחילתן של המושבות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל.

פולמוס השמיטה

ההיתר עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל, אלו שתמכו בהיתר ואלו שהתנגדו.

תומכי ההיתר

ועוד.

מתנגדי ההיתר

ועוד.

הסיבות להתנגדות

  • איסור "לא תחנם"- איסור למכור קרקעות לנכרים בארץ ישראל.
  • לדעות מסוימות גם קרקע של גוי בארץ ישראל חייבת במצוות השמיטה,ולכן אין כל רווח במכירה.
  • אין בידינו סמכות "לבטל" את מצוות השמיטה והרי התורה אף הבטיחה כי גם בשנת השמיטה לא יחסר מזון.
  • המכירה אינה תקפה כי אינה מתבצעת לפי דינא דמלכותא(חוקי המדינה).

ועוד

הסיבות להיתר

  • מצב החקלאות בארץ יצר חשש כבד ששמירת השמיטה כהלכתה תגרום להתמוטטות כלכלית של המושבות והישוב בכלל, וכל המאמצים לעליה והתיישבות ירדו לטמיון.
  • אין בדבר איסור לא תחנם כיוון שהמכירה היא זמנית ולא קבועה.
  • אין ביטול מצוות השמיטה במכירת הקרקעות, כי אם היתר זמני וחלקי לעבוד עבודות מוזימות על ידי גוי.
  • המכירה מתבצעת לפי כללי המדינה.

לקריאה נוספת


ראה ערך: אין קניין לגוי בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים