ישיבת דרך חיים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 15: | שורה 15: | ||
הישבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור ה[[דתי לאומי]] יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ל[[לימוד תורה]] באהלה של תורה כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב [[הראי"ה]] קוק: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרת תרמ"ד). בדורנו תמכו במהלך גם הראש"ל הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] זצ"ל, והגאון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל ורבנים רבים. אחת הסיבות לכך שבפועל מעטים באים להקדיש את שנים אלו ללימוד תורה בלבד היא האווירה הציבורית שלא מעודדת מסירות נפש והקדשת העוצמות הציבוריות ללימוד תורה כמו למאבק על [[הארץ]]. | הישבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור ה[[דתי לאומי]] יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ל[[לימוד תורה]] באהלה של תורה כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב [[הראי"ה]] קוק: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרת תרמ"ד). בדורנו תמכו במהלך גם הראש"ל הגאון [[הרב מרדכי אליהו]] זצ"ל, והגאון [[הרב אברהם שפירא]] זצ"ל ורבנים רבים. אחת הסיבות לכך שבפועל מעטים באים להקדיש את שנים אלו ללימוד תורה בלבד היא האווירה הציבורית שלא מעודדת מסירות נפש והקדשת העוצמות הציבוריות ללימוד תורה כמו למאבק על [[הארץ]]. | ||
בתוך הישיבה הרבנים מחנכים למסירות נפש לתורה ועבודת ה' באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות | בתוך הישיבה הרבנים מחנכים למסירות נפש לתורה ועבודת ה' באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות בצורה של מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה. | ||
הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון [[הרב יעקב אריאל]] רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה. | הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון [[הרב יעקב אריאל]] רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה. | ||
גרסה מ־18:21, 26 בינואר 2011
|
|
ישיבת דרך חיים היא ישיבה קטנה לאומית שהוקמה ע"י ראש הישיבה הרב מתניה אריאל בשנת תשס"ג בקרית חינוך שעלבים. בישיבה לומדים כ-75 בחורים לימודי קודש בלבד, ולמעוניינים בכך ניתנת אפשרות להשלים תעודת בגרות בשיעור ד' (כיתה י"ב).
סדר היום והחיים בישיבה
סדרי הלימוד בישיבה דומים בעיקרם לסדר יום הנהוג בישיבות הגבוהות.
שלשת הסדרים העיקריים- סדר עיון בבוקר וסדרי בקיאות בצהרים ובערב. בסדר עיון נלמדים כל שנה כ15 דפים בעיון עם הראשונים והאחרונים, כשהלימוד והעיון בסדר מתבסס על השיעור, בהכנה לשיעור ובחזרה עליו. בסדר צהרים לומדים בחברותות כעמוד וחצי ביום, ולשיעור א' (כיתה ט') מתקיים שיעור בקיאות יומי. בסדר ערב הלימוד מתבצע בחברותות של הבחורים החדשים יותר עם הבחורים בשיעורים הגבוהים.
סדרים נוספים- במהלך היום משולבים סדרי לימוד נוספים. אחרי התפילה מתקיים סדר לימוד קצר בחומש ורש"י על פרשת השבוע. בסוף סדר בוקר מתקיים סדר תנ"ך כשהלימוד הוא עצמי ומתבסס על חוברות הכוונה. בסוף סדר צהרים מתקיים סדר הלכה שלומדים בו משנה ברורה על הסדר.
החיים בישיבה שמחים ותוססים, האווירה החברתית חמה מאד, ונרקמים בין הבחורים בכל השיעורים קשרים מיוחדים ועמוקים. במשך השבוע מתקיימות בישיבה פעליות חברתיות, ואחת לכמה חודשים הישיבה יוצאת לטיול. הבחורים מתעניינים בנושאים בעבודת ה' שמעסיקים את עולמם הרוחני. השבתות בישיבה משרות אווירה של שמחה וקדושה, בסעודות בלימוד ובעונג שבת.
דרכה הציבורית והחינוכית של הישיבה
הישיבה הוקמה כחלק ממהלך הולך וגובר של העלאת הרמה התורנית של הציבור הדתי לאומי, וכתוצאה מכך התחזקות המהלך של הישיבות הקטנות הלאומיות. הקמת הישיבה והפעולות שנעשות מאז על ידי עמותת ישיבה קטנה לאומית עודדו וחיזקו את המהלך, וכיום בכלל הישיבות הקטנות הלאומיות בארץ לומדים כ300 בחורים.
הישבה מאמינה שרבים מבני הנוער בציבור הדתי לאומי יכולים וצריכים להקדיש את השנים המיוחדות של גיבוש האישיות ללימוד תורה באהלה של תורה כהדרכתם של גדולי ישראל. כך למשל כתב הראי"ה קוק: "מייסדי ה'תחכמוני' ומנהליו בעצמם עומדים תמיד הכן לייעץ לכל אב דורש עצתם, אם יתן את בנו למוסדם או למוסד שהוא כולו קודש, שאם אך יש כח בידו אל ינתק את בנו אפילו לשעות קצובות ממקור החיים של תורה שבכתב ושבע"פ" (אגרת תרמ"ד). בדורנו תמכו במהלך גם הראש"ל הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, והגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל ורבנים רבים. אחת הסיבות לכך שבפועל מעטים באים להקדיש את שנים אלו ללימוד תורה בלבד היא האווירה הציבורית שלא מעודדת מסירות נפש והקדשת העוצמות הציבוריות ללימוד תורה כמו למאבק על הארץ.
בתוך הישיבה הרבנים מחנכים למסירות נפש לתורה ועבודת ה' באיזונים נכונים מדרגה אחר מדרגה. התלמידים מוזהרים לא אחת מקפיצת מדרגות בצורה של מתאימה למדרגתם, תוך הקפדה על שמירת רף רוחני גבוה בישיבה.
הישיבה זוכה להדרכתו של הגאון הרב יעקב אריאל רבה הראשי של רמת גן בשאלות מיוחדות, חינוכיות וציבוריות שעומדות על הפרק ובהכוונת דרכה של הישיבה.
ראש הישיבה והרמי"ם
ראש הישיבה ופועלו
מייסד הישיבה והעומד בראשה הוא הרב מתניה אריאל בנו של הרב ישראל אריאל. הרב מתניה התגורר בימית ואחרי זה ברובע היהודי בעיר העתיקה ולמד בישיבה תיכונית חספין, משם המשיך לישיבת שבי חברון ורבו הוא הרב משה בלייכר. לפני הקמת הישיבה הרב כיהן כר"מ לבקיאות בישיבת מעלה חבר.
הרב לקח על עצמו במסירות נפש להרחיב כמה שיותר את מעגל בני הנוער הלומדים בישיבות קטנות לאומיות. עם הקמת הישיבה הקים הרב את עמותת ישיבה קטנה לאומית ששולחת מאות מכתבים כל שנה למאות תלמידי כיתות ח' עם פירוט על דרכם של הישבות הקטנות הלאומיות ופרטים על חמשת הישיבות הקטנות הלאומיות- "ישיבת מעלה חבר", "ישיבת מורשה", "ישיבת שלום בנייך", "ישיבת שומריה" ו"ישיבת דרך חיים". חוץ מחמשת הישיבות הנ"ל ישנה ישיבה קטנה גם במוסדות תורת החיים ובישיבת עוד יוסף חי ביצהר.
הרמי"ם
ר"מ שיעור א'- הרב אריה רוזנברג, למד בישיבת מרכז הרב והקים את הישיבה ביחד עם הרב מתניה אריאל.
ר"מ שיעור ב'- הרב מתניה אריאל, ראש הישיבה.
ר"מ נוסף שיעור ב'- הרב דני כי טוב, למד בישיבת מרכז הרב ובכולל ארץ חמדה.
ר"מ שיעור ג'- הרב אליהו יוסף, למד בישיבת ההסדר שעלבים.
ר"מ שיעור ד'- הרב הראל ברטפלד, למד בישיבת מרכז הרב והיה ר"מ בדימונה.
משיב בסדר צהרים- הרב נחום רוזנטל, למד בישיבת הר המור.
משיב בסדר צהרים- הרב אריאל בן דוד, למד בישיבת מרכז הרב.
משיב בסדר ערב- הרב דניאל הרשנסון, למד בישיבת ההסדר שעלבים.
בוגרי הישיבה
רוב בוגרי הישיבה ממשיכים ללמוד בישיבות הגבוהות השונות, ובעיקר בישיבות מרכז הרב, הר המור ובית אל, וזוהי גם הכוונת הישיבה. מיעוט הבוגרים פונה לישיבות הסדר והמתאימים לכך מקבלים הכוונה כזו בישיבה.