היתר המכירה: הבדלים בין גרסאות בדף

הפקעת מצוות שביעית משדות ארץ ישראל על ידי מכירתן לנכרי. נועד להציל את החקלאות היהודית בארץ מקריסה כלכלית בשנת השמיטה. יושם לראשונה בשנת תרמ"ט (ולכן מכונה לעיתים 'היתר תרמ"ט'), עם תחילתן של המושבות החקלאיות הראשונות בארץ ישראל.

פולמוס השמיטה

ההיתר עורר פולמוס נרחב בין גדולי ישראל, היו שתמכו בהיתר והיו שהתנגדו לו.

תומכי ההיתר

• הרב שמואל מוהליבר
• הרב מרדכי אליאשברג
• הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנא.
• הרב יהושע ישראל מקוטנא.
• רבי אברהם בורנשטיין.
• רבי יוסף ענגל.
• הרב שמואל זנוויל קלפפיש.
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק^[1] ותלמידיו.
• הרב שלמה זלמן אוירבך
• הרב עובדיה יוסף.
• הרב משה לוי, בעל שו"ת תפילה למשה, שכתב על כך את קונטרס דבר השמיטה.
• הראשון לציון הרב יעקב שאול אילשר.
• הראשון לציון הרב רפאל מאיר פניז'ל.
• הרב עזרא עטיה.

ועוד.

מתנגדי ההיתר

• הנצי"ב- הרב נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין.
• הרב דוד יוסף וילובסקי - הרידב"ז.
• הרב אברהם ישעיהו קרליץ - החזון איש.
• הרב מרדכי גימפל יפה.
• רבי שמואל סלנט.
• המהרי"ל דיסקין.
• הרב חיים ברלין.

ועוד.

הסיבות להתנגדות

• איסור "לא תחנם" - איסור למכור קרקעות לנכרים בארץ ישראל.
• לדעות מסוימות, גם קרקע של גוי בארץ ישראל חייבת במצוות השמיטה, ולכן אין כל רווח במכירה.
• אין בידינו סמכות "לבטל" את מצוות השמיטה; התורה אף הבטיחה כי גם בשנת השמיטה לא יחסר מזון.
• המכירה אינה תקפה כי אינה מתבצעת לפי דינא דמלכותא (חוקי המדינה).

ועוד.

היו כמה ממתנגדי ההיתר שהציעו נצעות חלופיות לשמירת השמיטה בארץ ישראל. הרידב"ז, למשל, הציע שהחקלאים ירכשו פרות ועזים, ובשמיטה יתפרנסו במכירת חלב ומוצריו^[2]. הרב חיים ברלין, הרב שמואל סלנט והרב יוסף אליהו וינוגרד הציעו שכל תושבי ארץ ישראל שאינם חקלאים ישלמו בשנת השמיטה מס קצוב לטובת החקלאים, וכך החקלאים יוכלו לשבות בלי דאגות פרנסה^[3].

הסיבות להיתר

• מצב החקלאות בארץ יצר חשש כבד ששמירת השמיטה כהלכתה תגרום להתמוטטות כלכלית של המושבות והישוב בכלל, וכל המאמצים לעליה והתיישבות ירדו לטמיון.
• אין בדבר איסור לא תחנם כיוון שהמכירה היא זמנית ולא קבועה.
• אין ביטול מצוות השמיטה במכירת הקרקעות, כי אם היתר זמני וחלקי לעבוד עבודות מסוימות על ידי גוי.
• המכירה מתבצעת לפי כללי המדינה.

דרכי שלום

בירושלים פורסמו כרזות כנגד רבני ירושלים שהתנגדו להיתר. כתגובה לזה כתב הרידב"ז במכתב לרב קוק: "ואנכי מה אעשה, כבוד תורתו יקר לי והשמיטה חביב לי והנני מבולבל מאד, אנחנו לעצמנו מפלפלים בדברי תורה, קונטרס השמיטה שלי^[4] ושלו^[5] שניהם דברי תורה הוא, הוא מקשה על דברי ואני מקשה על דבריו, ושלום ואחווה בינינו במידה גדולה לקיים מה שנאמר והאמת והשלום אהבו(דרוש מקור)"^[6].

לקריאה נוספת

• הקדמה לשבת הארץ- הרב קוק.
• דבר המשיטה-הרידב"ז.
• דבר השמיטה- הרב משה לוי.
• פולמוס השמיטה.

הערות שוליים

לקריאה נוספת

• היתר תרמ"ט-
• הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שבת הארץ הקדמה, וכן אגרות הראי"ה, אגרת תקנ"ה, בהוצאת מוסד הרב קוק.

ראה ערך: אין קניין לגוי בארץ ישראל.

קישורים חיצוניים

• סידור הסוגיה ב"פורום הישיבות"
• דיון ב"פורום הישיבות" על שיטת החזון איש שהמכירה איננה תופסקת בגלל הכלל אין שליחות לדבר עבירה
• דיון ב"פורום הישיבות" האם היתר מכירה ומכירת חמץ הם הערמה שלא מועילה
• דיון ב"פורום הישיבות" - האם לא תחונם שייך גם על מוסלמים, והשלכות הענין לגבי היתר המכירה