הרב אברהם אהרון בורשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב אברהם אהרן הכהן בורשטיין (מכונה הגאון מטבריג), היה ראש ישיבת מרכז הרב למשך תקופה קצרה.

תולדות חייו

תקופת אירופה

נולד ט"ו בשבט תרכ"ז בעיר קמניץ שבליטא לאביו ר' יהושע הכהן בלומנטל ששימש כאב"ד במקום. בגיל צעיר ביותר החל ללמוד ב"חדר" וכבר בתקופה זו התגלו בו כשרונות גדולים והתמדה רבה בלימוד התורה^[1]. טרם מלאו לו שלוש עשרה שנה, התייתם מאביו. ככלות ימי האבל ביקש מרבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק מבריסק המלצה, כדי שיוכל ללמוד בישיבת וולוז'ין, אולם הרי"ד סרב לתת לו המלצה באמרו:"האם לשם כך אתה רוצה לנסוע לוולוז'ין, כדי שתוכל לבטל שם את ערכו של הספר ברית יעקב?". משלא התאפשר הדבר, נסע ללמוד בעיר מולדת אמו סוכובוליה ושהה שם כחצי שנה. בשובו משם והוא בן שש עשרה שנה בלבד, התחבב על רבי יהודה לייב משה הלוי יהלום, המפורסם בשם "ר' ליבצ'יק חריף", ששימש כאב"ד בעיר וויסוקא שבליטא, והוא לקחו כחתן לבתו הצעירה. הוא הכניסו לביתו, למד עימו ואהבו אהבת נפש.

שנה ושלושה חדשים אחר החתונה נפטר חמיו. בימים אלו מסר נפשו על התורה מתוך רעב ומחסור. הוא עזב את וויסוקא ונסע לקידאן שבפלך קובנא, עיר מולדת חותנו. שם למד בשקידה עצומה, כמעט עשרים שעות ביממה. שקידתו העצומה רופפה את גופו וגרמה לו לחלות במחלת לב, שדכאה אותו כל ימי חייו, וממנה נשתלשלה מחלת הקצרת שקצרה את ימיו.

בהיותו כבן שמונה עשרה שנה התפרסם שמו בעולם התורני בשם "העילוי מויסוקא" (מקום מושב חותנו) והוא שימש כרב ומחנך בישיבת סלובודקא. חילוקי דעות שהתגלעו בינו להנהלת הישיבה בשאלת אופי סדרי הישיבה ^[2], הביאוהו לעזוב את הישיבה. הוא עבר לקלם ושם ישב ועסק בתורה מתוך סבל וצער. בהיותו כבן עשרים וארבע נתקבל לרב בעיר מצער ציטעויאן הסמוכה לקלם ולאחר שנה ומחצה נתקבל לרב בריטובה, לאחר דין ודברים בבית דינו של רבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנא מאחר שגם עדת גורזד חשקה בו כרב בעירם. לאחר חמש שנים נתקבל לרב בערים באניקשט, סלנט, שדובה וטבריג (טאורגה). בטבריג יסד "קבוץ תלמודי" - תלמידים מובחרים מישיבות סלובודקא וטלז באו לשיעוריו בתלמוד ירושלמי.השתתף ב"ועידת קטוביץ'" של אגודת ישראל.

בזמן שפרצה מלחמת העולם הראשונה שהה באחת מערי המרפא בגרמניה, ולאחר הרפתקאות מרובות הגיע לשאוול והעביר לשם גם את משפחתו. כאשר פרצו הקוזקים לעיר, ראוהו יושב ומתנועע וקורא בקול רם. העלילו עליו כי הוא מרגל. הוא נאסר והובא בפני הגנרל. הוא נידון לתליה ובינתיים נכלא במרתף. מששאלוהו אם חפץ באוכל, השיב: "הביאו לי את הרמב"ם ואם נגזרה עלי מיתה אמות על הרמב"ם". בסופו של דבר, בסיוע הכומר המקומי, התגלתה השגיאה והוא שוחרר, ובלבד שיעזוב תיכף ומיד את העיר. הוא נשלח ליוניקשט ומשם עבר לגלובוקה. ^[3] התמדתו הגדולה בלימוד התורה פירסמה את שמו בעיירות שונות ברחבי רוסיה והוא נקרא לשמש כרב ומחנך בישיבה בעיר בוגורודסק הסמוכה למוסקבה, ונדדה לאחר מכן לסרטוב. ייחודה של ישיבה זו היה בעובדה ששפת הלימוד בה היתה עברית (זהו תנאי שהתנתה הנגידה שממנה את הישיבה), אולם דווקא עובדה זו, בצירוף לנסיבות היסטוריות שעיקרן פרעות ביהודי אוקראינה וסביבתה, הביאו לסגירתה. לאחר מכן נתקבל לרב בעיר צ'רקסי, אלא שהפרעות הנוראות ביהודי אוקראינה הגיעו גם לשם ומשנפתחה הדרך לשוב לליטא, מיהר לשוב עם משפחתו לעיר טבריג.

ארץ ישראל ומרכז הרב

בכ"ו באלול תרפ"ד עלה ארצה והתיישב בתל אביב, בכוונה להתמודד על משרת רבנות העיר, ואף הצטייד לשם כך בהמלצה מרבי מאיר שמחה הכהן מדוויסנק. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שיסד בתקופה זו את ישיבתו, הזמינו לכהן כמחנך וראש ישיבה ב"ישיבה המרכזית". הרב בורשטיין עבר לירושלים והחל לכהן בראשות הישיבה. בשעוריו היחודיים השתתפו תלמידי ישיבות מכל רחבי ירושלים, שוויתרו לצורך העניין על הסתייגותם מהשקפתה הציונית של הישיבה. הנהגתו הרוחנית ושיעוריו היחודיים השפיעו על תלמידי הישיבה עד כדי כך שלאחר פטירתו המשיכו תלמידיו לקיים שעור לזכרו ולהפיץ ביניהם את יסודות הלימוד שהושמעו בשיעורים אלו. בתפקיד ראש הישיבה כיהן במשך תשעה חדשים, עד לפטירתו בי"ט בכסלו תרפ"ו. מסופר, שכאשר נודע לרצי"ה קוק על פטירתו, הוא בכה במשך שלושה ימים.

מכיוון שכיהן זמן קצר מאד ולא הותיר אחריו כמעט חידושי תורה בכתובים, הוא כמעט ולא מוכר כיום בחוגי ישיבת מרכז הרב, והשפעתו על הישיבה קטנה מאד.

בנו, ראובן ברקת, כיהן כיושב ראש הכנסת השביעית.

נחשב לאחד מגדולי מתנגדי תנועת המוסר. בשנת תרנ"ז חתם על מכתב רבנים כנגדה, וכן כתב כנגדה מאמר חריף. התנגדות זו גרמה לו, למעט עזיבת ישיבת סלבודקא, להתנגדות מצד תומכי ורבני התנועה.

נוסח המצבה

הנוסח החקוק על מצבת קברו נכתב בידי הראי"ה קוק והוא משקף את היחס המיוחד שרחשו לו בישיבה:

ארז הלבנון אדיר התורה

בחיר גאוני הזמן...

ראש ישיבות גדולות עמוד האורה

הגאון האמיתי פאר הדור

מרן אברהם אהרן בהגאון ר' יהושע הכהן בורשטין

אב"ד דכמה קהלות קדושות ע"ש עדת טבריג ידוע

הקרה חכמתו בקדש ונשבר הכד על המבוע

רעדה אחזה כל שומע...

נתבקש בישיבה של מעלה

י"ט כסלו פ"ו בעיה"ק ירושת"ו זצ"ל ותנצב"ה

ספריו

• נר אהרן- שאלות ותשובות, משא ומתן בהלכה, שיעורים. בעריכת חתנו ר' משה פרנקל, בתוספת תולדות חייו, ת"ש.

• פני משה (חוברת) - הוספה ל"נר אהרן". בעריכת הרב משה לייב בלייער, תשמ"ז.

לקריאה נוספת

• ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 171- 196.

קישורים חיצוניים

• על הגאון מטבריג באתר ישיבת מרכז הרב

• הספר נר אהרן באתר היבור בוקס

• "ראש ישיבת מרכז הרב הנעלם", שמריה גרשוני, המעיין, טבת תשע"א

הערות שוליים